הסתמכות על המסתורין
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות |
הסתמכות על המסתורין הוא כשל לוגי של מעגליות מסוג הסבר מעגלי שבו ההסבר המוצע לתופעה או עובדה הוא שתופעה זו אינה ניתנת להסבר; גם טיעון המסתמך על העדר הסבר לוקה באותו כשל, אם אינו מראה שהסבר כזה אינו קיים. לעומת זאת, הטענה כי לתופעה מסוימת לא קיים הסבר, בפני עצמה, עשויה להיות תקינה מבחינה לוגית, בתנאי שאינה מוצגת כהסבר.
הכשלים מסוג זה הם ברוחו של השיר
- "אל נבקש הכול לדעת
- אל נסתקרן לגבי המחר
- יש לפעמים שסיבה לא נודעת
- יש לפעמים שנסתר הדבר"[1]
דוגמה:
- "אם יש אלקים, כיצד ייתכן שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו?"
(התופעה נטולת ההסבר, לפיה ה' מאפשר צדיק ורע לו, מתיימרת להראות שההנחה בדבר קיום ה' מביאה לסתירה. הכשל הוא בכך שלא נשללו הסברים לתופעה המתיישבים עם קיום ה').
דוגמה לטיעון הפוך הלוקה באותו כשל:
- "מדוע מרשה ה' קיומם של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?"
- - פשוט מאד, מי יוכל לרדת לחקר דרכי הבורא."
(העדרו המתחייב של הסבר לתופעה מוצע כהסבר עבורה).
ולעומת זאת:
- "מדוע מרשה ה' קיומם של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?"
- - אין כאן בכלל שאלה, מי יוכל לרדת לחקר דרכי הבורא."
(כאן אין כשל, משום שהמענה מסיק את העדרו המתחייב של הסבר לתופעה שבשאלה מתופעה כללית יותר שאינה ניתנת להסבר. ראו גם תורת הגמול).
וגם:
- "מדוע זכה בלוטו דווקא ראובן, שיש לו שתי דירות והוא מכה את אשתו?"
- - "ככה זה".
(הטיעון: לא ניתן להסביר את הזכייה האקראית בהגרלה).
הערות שוליים
- ^ מתוך: "אל נבקש". מילים תמי לוי.
26816970הסתמכות על המסתורין