הספרייה המרכזית למדעי היהדות
 | |
| מבנה המכון למדעי היהדות והספרייה היהודית בוורשה, 1938. המבנה שרד ושוקם לאחר מלחמת העולם השנייה |
הספרייה המרכזית למדעי היהדות (בפולנית: Centralna Biblioteka Judaistyczna) הייתה ספרייה יהודית ברחוב טְלוֹמַצקה בוורשה. מבנה הספרייה שרד אך היא אינה פעילה עוד. במקומו של המכון למדעי היהדות שפעל אף הוא במבנה, הוקם המכון היהודי ההיסטורי בוורשה, המציג אוספים הקשורים להיסטוריה של היהדות והיהודים בפולין.
זכרה של הספרייה מונצח על ידי המכון ההיסטורי באמצעות אתר האינטרנט "הספרייה המרכזית למדעי היהדות" (פול') המנגיש ספרים ואוספים משל יהדות פולין לגולשי המרשתת ברחבי העולם כולו.
היסטוריה
הספרייה המרכזית למדעי היהדות נוסדה בין השנים 1879–1880 כספריית בית הכנסת הגדול בוורשה ביוזמת לואי נתנזון, לפי תוכנית שהציג כבר בשנת 1860. הקמת הספרייה התאפשרה באמצעות גיוס כספים ציבורי, ותקציבה השוטף התאפשר מתמיכה של נדבנים פרטיים כגון איגנאצי (יצחק) ברנשטיין וסיוע של קופת בית הכנסת. במשך שנים רבות פעלה ועדה מיוחדת בראשות שמואל פוזננסקי לגיוס ספרים ורכישת כתבי יד, אוספים וארכיונים פרטיים. הספרן הראשי היה משה מושקובסקי.
בשנת 1927, ביוזמת משה שור, החל ועד הספרייה לעבוד על הקמת מושב קבע. ב-1936 נכנסה הספרייה למושב הקבע שלה בבניין רחב ידיים ברחוב טלומצקה (אנ') בוורשה, מקום מושבו של המכון למדעי היהדות (רו').
בימי מלחמת העולם השנייה (נובמבר 1940 – מרץ 1942) עמד הבניין בגבול גטו ורשה והתרכזה בו פעילות סיוע ועזרה הדדית של יהודי הגטו. הספרייה נבזזה בידי הנאצים וחלק מהספרים הושבו לאחר המלחמה. הבניין היה אחד הבודדים ששרדו אחרי חיסול הגטו, הוא נשרף, אך קירותיו שרדו וכך ניתן היה לשקמו. כתובת החזית בעברית ובפולנית הוסרה במהלך השיקום שלאחר המלחמה. הבניין משמש כיום כמשכנו של המכון היהודי ההיסטורי בוורשה, שבו נמצא גם ארכיון רינגלבלום ("עונג שבת").
פעילות הספרייה המרכזית למדעי היהדות ממשיכה כמפעל הנצחה באמצעות פורטל האינטרנט "הספרייה המרכזית למדעי היהדות" (פול').
קישורים חיצוניים
- על הספרייה המרכזית היהודית, באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
27317572הספרייה המרכזית למדעי היהדות