הסנאט הבלגי

הסנאט הבלגי
	סמל הסנאט
סוג	בית עליון
הרכב
מספר מושבים	60

הסנאט הבלגי הוא הבית העליון בפרלמנט הפדרלי של בלגיה אשר מכיל כ-60 נציגים שנבחרים מדי 5 שנים.

היסטוריה

נוסד בשנת 1831 כחלק מבית מחוקקים חד-ביתי. באותה התקופה הסנאט היה מוסד אליטיסטי מאוד, מהסיבה שבשביל להיבחר, כל מועמד היה צריך לשלם 1,000 פלורינים- דבר שהגביל את המועמדות ל-4,000 איש בלבד. עד שנת 1913 השפה הרשמית היחידה בסנאט הייתה צרפתית, אך בשנה זו הוחלט לאמץ גם את השפה ההולנדית כשפה רשמית.

מאז שנת 1993 עבר מספר רפורמות. בין השאר הוא הוקטן מ-184 סנאטורים ל-71 סנאטורים בלבד, אשר מתוכם 40 סנאטורים נבחרו בבחירות ישירות על ידי העם. מאז שנת 2014 ישנם 60 סנאטורים. הם אינם נבחרים על ידי הציבור הבלגי. 50 נציגים נבחרים על ידי הפרלמנטים המקומיים בבלגיה (הפרלמנט הפלמי, הפרלמנט של הקהילה הצרפתית והפרלמנט של ולוניה) והם בוחרים עוד עשרה נציגים. כיום, הסנאט ממלא תפקיד מאד מינורי בתהליך החקיקה הפדרלי.

המפלגה הגדולה בסנאט היא הברית הפלמית החדשה, אשר מונה מטעמה 12 נציגים.

הסנאט יושב בבירת בלגיה- בריסל.

לפי סעיף 69 של החוקה הבלגית, ישנן מספר דרישות לתפקיד הסנאטור: תושבות ואזרחות בלגית, וגיל 21 ומעלה. ההשבעה לתפקיד נעשית באחת מהשפות הרשמיות של המדינה (הולנדית, צרפתית וגרמנית). לפי החוקה הבלגית, אדם לא יכול להיות בו זמנית גם חבר בפרלמנט אזורי (הפרלמנט הפלמי או הפרלמנט של ולוניה) וגם חבר בסנאט. אותו הדבר לגבי חברי בית הנבחרים. אדם הנשבע לסנאט מספיק אוטומטית את תפקידו הקודם. נציג בסנאט המתמנה לשר מפסיק את חברותו בסנאט. הוא יכול לחזור אם הוא מתפטר מתפקידו כשר. אדם לא יכול להיות בו זמנית חבר בסנאט ועובד מדינה, איש הרשות השופטת או חבר בפרלמנט האירופי.

בסנאט ישנן מספר ועדות קבועות, אשר ברובן ישנם כ-17 סנאטורים.