הסכמת פרת'
הסכמת פרת' התקבלה בין ראשי הרשות המבצעת של 16 ממלכות חבר העמים הבריטי במהלך פגישת ראשי ממשלות חבר העמים, שנערכה בעיר פרת' שבאוסטרליה בחודש אוקטובר 2011. תוכנה היה החלטה מאוחדת של נציגי כל הממלכות לשנות את כללי הירושה לכתר הבריטי ולכתר יתר הממלכות, על ידי ביטול מספר מגבלות לירושה שהתקיימו במשפט שנהג עד לאותו זמן.
לאחר שנערכו שינויי החקיקה הדרושים בממלכות השונות נכנס השינוי לתוקפו בכל ממלכות חבר העמים ב-26 במרץ 2015.
רקע
- ערך מורחב – סדר הירושה לכתר הבריטי
על פי המשפט החוקתי שהתגבש מאז התפרקותה של האימפריה הבריטית משמש מלך הממלכה המאוחדת (שהוא כיום המלכה אליזבת השנייה) גם כמלך בנפרד בכל אחת מ-15 מדינות נוספות, שביחד עם בריטניה הן ממלכות חבר העמים הבריטי.
כללי סדר הירושה לכתר הבריטי ולמלכויות שאר 15 הממלכות נקבעו במסגרת מספר רב של דברי חקיקה ופסקי דין - בריטיים ואחרים - שהעיקרי שבהם הוא חוק ההסדר 1701. בין היתר נכלל בהם כלל של העדפת הבן הבכור, באופן שבנם המבוגר ביותר של מלך או מלכה נועד לרשת את כיסאם אף אם היה צעיר מאחותו. כמו כן קבעו הכללים שאדם בסדר הירושה לכתר שנישא לבן הדת הקתולית יודח בשל כך מסדר הירושה. לבסוף, חוק הנישואים המלכותיים 1772 הצריך צאצא של המונארך לקבל מידיו רשות להינשא לאדם פלוני, באופן שאם לא ניתנה ההסכמה לכך היו הנישואים בטלים מעיקרם.
בשנים 2004 ו-2009 הוגשו לפרלמנט של בריטניה הצעות חוק פרטיות לשינוי כללי סדר הירושה, אך ממשלות בריטניה התנגדו להן והן לא הבשילו לכלל חוק.
ההסכמה
בשנת 2011, לאחר נישואי הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג' וקתרין, דוכסית קיימברידג' והציפייה ללידת ילדיהם, התגבשה הסכמה בממשל הבריטי לפעול לשינוי הכלל של העדפת הבן הבכור. עם זאת, מכוח חוק וסטמינסטר לא ניתן היה לשנות כלל זה ואחרים ללא הסכמת כל יתר ממלכות חבר העמים.
בפגישת ראשי ממשלות חבר העמים הבריטי שנערכה בפרת ב-2011 העלה ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון את ההצעה בפני עמיתיו מממלכות חבר העמים. ההצעה כללה גם את ביטול הוצאתם מסדר הירושה של מי שנישאו לקתולים וכן את צמצום חוג צאצאי המונרך שיידרשו לקבל ממנו רשות לנישואיהם לששת הראשונים בסדר הירושה. ההצעה הותירה על כנו את האיסור שהיה קיים לקתולי לכהן כמונרך. ראשי ממלכות חבר העמים נתנו את הסכמתם להצעה. מלכת בריטניה אליזבת השנייה לא התנגדה להצעה.
ההליכים שלאחר ההסכמה
ממלכות חבר העמים הקימו קבוצת עבודה בראשות ניו זילנד כדי לקבוע את הדרך שבה תיושם ההצעה. הקבוצה גיבשה הסכמה כי בריטניה תהיה המדינה הראשונה לנסח את תיקוני החקיקה הנדרשים, אך שחקיקה זו לא תיכנס לתוקף בטרם יתנו כל יתר הממלכות את הסכמתן לכך ולאחר שמדינות אלו ישלימו את ההכנות לשינויים המשפטיים הנדרשים כל אחת בתחומה. ב-2 בדצמבר 2012 (יומיים לפני שהוכרז על הריונה הראשון של הדוכסית מקיימברידג') קיבלה ממשלת בריטניה הסכמה בכתב של כל ממלכות חבר העמים לחקיקה הבריטית המוצעת.
המצב המשפטי בנוגע לכללי ירושת הכתר, כלומר האופן בו שולבו כללים אלו במשפטה המקומי של המדינה, היה שונה בממלכות חבר העמים השונות, ולפיכך נדרשו בהן צעדים משפטיים שונים בהתאמה לשם יישום השינוי. התברר שתיקון החוק המקומי נדרש למעשה רק בשבע מתוך 16 הממלכות.
בממלכות חבר העמים הבאות תוקן החוק המקומי על מנת ליישם את ההצעה:
- במהלך 2013 - בריטניה, ברבדוס, קנדה, ניו זילנד, סנט קיטס ונוויס, סנט וינסנט והגרנדינים
- ב-2015 - אוסטרליה (לאחר תיקוני חקיקה בשש מדינות אוסטרליה, שנערכו במהלך השנים 2013–2015)
ממשלות ממלכות חבר העמים הבאות הודיעו כי לאור המצב המשפטי בתחומיהן אין נדרש אצלן תיקון חוק לשם יישום ההצעה: אנטיגואה וברבודה, בהאמס, בליז, גרנדה, ג'מייקה, פפואה גינאה החדשה, סנט לוסיה, איי שלמה, טובאלו.
בקנדה הותקפה חוקתיות החוק המתקן בעתירות שהוגשו לבתי משפט בפרובינציית אונטריו ובפרובינציית קוובק. באונטריו נידחו העתירות נגד החוק במהלך 2014 בבית המשפט הגבוה ובבית המשפט לערעורים. בית המשפט הגבוה של קוובק דחה את העתירה בפברואר 2016. הוגש ערעור על הדחייה לבית המשפט לערעורים של קוובק, אך נכון ל-2017 הוא טרם הוכרע.
תיקון החקיקה הנדרש בבריטניה (חוק הורשת הכתר 2013) התקבל בפרלמנט ולאחר קבלת הסכמה מלכותית כנדרש קיבל תוקף ב-25 באפריל 2013. עם זאת נקבע בחוק המתקן כי השינויים האמורים בו לא יוחלו אלא לאחר שהלורד נשיא המועצה יודיע על מועד ההחלה, מתוך כוונה להחיל את השינויים באופן סימולטני בכל ממלכות חבר העמים. ב-26 במרץ 2015 הודיע ניק קלג (אז הלורד נשיא המועצה) בפרלמנט על כניסת השינויים לתוקפם.
המשמעות המעשית של השינויים
לאחר השינויים, ששת הראשונים בסדר הירושה לכתר הם:
- צ'ארלס, נסיך ויילס
- הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג'
- הנסיך ג'ורג' מקיימברידג'
- הנסיכה שארלוט מקיימברידג'
- הנסיך לואי מקיימברידג'
- הנסיך הארי מוויילס
לביטול העדפת הבן הבכור לא נודעה משמעות מעשית מיידית שכן ילדו הבכור של הנסיך ויליאם, שנולד ב-2013, הוא בן זכר (הנסיך ג'ורג'). עם זאת, מקומה של אחותו שארלוט כרביעית בסדר הירושה הובטח לה גם לאחר שנולד אחיה הצעיר, הנסיך לואי. לאחר לידתה השתנה מקומו של הנסיך הארי בסדר הירושה מרביעי לחמישי והשתנו בהתאם מקומותיהם של הבאים אחריו, הנסיך אנדרו והנסיכה ביאטריס.
החיוב לקבל את הסכמת המונארך המכהן לנישואיהם הוחל בעקבות השינוי רק על ששת הראשונים בסדר הירושה.
בעקבות השינויים הוחזר לסדר הירושה לכתר וילם-אלכסנדר, מלך הולנד, שהודר ממנו בשנת 2002 בעקבות נישואיו לאשה קתולית. עם זאת, בשל מקומו הנמוך בסדר הירושה אין לשינוי זה משמעות מעשית אלא רק טקסית.
קישורים חיצוניים
25924871הסכמת פרת'