הסכם היסוד בין הוותיקן ומדינת ישראל
הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל (באנגלית: Fundamental Agreement between the Holy See and the State of Israel) היא אמנה בין הכס הקדוש ומדינת ישראל אשר נחתמה ב-30 בדצמבר 1993 ומהווה ציון דרך היסטורי ב-2000 שנות פולמוס יהודי-נוצרי וביחסי ישראל-הוותיקן. ההסכם כונן יחסים דיפלומטיים בין ישראל לוותיקן ובמסגרתו הכיר הוותיקן בזכות קיומו של העם היהודי בארצו[1] לאחר שהוסר החסם התאולוגי "של התנגדות לשאיפות הציוניות בשל הכחשתם היהודים את אלוהותו של ישוע"[2]. כמו כן הכיר ההסכם בחשיבות חופש דת והצליינות וכן שמירת הסטטוס קוו במקומות הקדושים לנצרות במדינת ישראל. ההסכם אף עוסק ביחסים הכלכליים שבין המדינות, ובאופן מיוחד בזכויות הקניין של הכנסייה הקתולית במדינת ישראל.
רקע היסטורי וכינון יחסים דיפלומטיים
ערך מורחב – נוסטרה אטאטה
ההסכם כונן יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, אשר לא כוננו עד לשנת 1993 מסיבות היסטוריות ועל רקע מחלוקות שנבעו, בין היתר, מתפיסת רכוש הכנסייה הקתולית במזרח ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, ומהכרזת ירושלים כבירת ישראל, תחת תוכנית הוותיקן לייסד בירושלים עיר בינלאומית בהשפעת הכנסייה הקתולית.
בסעיף 14 להסכם קבעו הצדדים לו כי המדינות תכוננה יחסים דיפלומטיים מלאים, ותחלפנה משלחות דיפלומטיות, תוך הקמת שגרירויות. בראש המשלחת הדיפלומטית של הוותיקן יעמוד נונציו, ובראש המשלחת הדיפלומטית של ישראל יעמוד שגריר.
יחסים כלכליים
בסעיף 10 להסכם הכירו הצדדים בזכויות הקניין של הכנסייה הקתולית בישראל. הצדדים התחייבו לנהל משא ומתן בתום לב, באמצעות ועדה משותפת, למציאת פתרונות מקובלים למחלוקות קנייניות הנוגעות לכנסייה הקתולית, או לקהילות קתוליות בישראל.
נכון לשנת 2010, סעיף זה לא יושם עד תומו, ומחלוקות בנושאי נכסי הכנסייה, וחבויותיה במס, קיימות עד היום. אף שלאחר חתימת ההסכם קמה ועדה משותפת כדי לנסח הבנות בנושאים אלה, דיוניה לא הצליחו להביא את הצדדים למסקנות מוסכמות. ב-30 באפריל 2009, לקראת ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל, התכנסה הוועדה המשותפת לישראל ולוותיקן שוב, בניסיון להגיע להבנות ביחסים הכלכליים שבין הצדדים, כמתחייב מהסכם היסוד[3]. משרד החוץ דיווח על התקדמות במשא ומתן, אולם לא הושגה הבנה בין הצדדים בנושאים שבמחלוקת. פגישה נוספת בין הצדדים שנערכה בחודש אוגוסט 2009 לא הניבה התקדמות[4]. אף בשנת 2012 המשיכה הוועדה הקבועה המשותפת של מדינת ישראל והכס הקדוש בישיבותיה, מבלי שהושג פתרון[5]
המחלוקת בנושא רכוש הכנסייה בישראל עדיין לא באה על פתרונה, גם מכיוון שהכנסת לא אשררה עדיין את הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל משנת 1993. הכנסייה הקתולית מחזיקה ברכוש רב בתחומי מדינת ישראל מזה שנים ארוכות. נכסים אלה נהנו ממעמד משפטי מיוחד בתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, וזכו לפטור ממיסים. מעת הקמת מדינת ישראל לא ברור מעמדם של נכסים אלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נוסח ההסכם באנגלית, באתר משרד החוץ של מדינת ישראל.
- מיכאל פרקו, לקראת בסיס איתן ומתמשך: היחסים בין הכס הקדוש ובין התנועה הציונית וישראל, 1998-1896
- פרסום באתר ארכיון המדינה על כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לוותיקן, אפריל 2020: https://www.archives.gov.il/publication/diplomatic-relations-israel-vatican/
הערות שוליים
- ^ דינה פורת, כרמה בן יוחנן ורות בראודה, עורכות, בעת הזאת מסמכים ומחקרים על הכנסייה הקתולית והיהודים לנוכח השואה ובעקבותיה, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין, 2015
- ^ מיכאל פרקו, לקראת בסיס איתן ומתמשך: היחסים בין הכס הקדוש ובין התנועה הציונית וישראל, 1998-1896, עמ' 108
- ^ Meeting of the Israel-Vatican Bilateral Commission held in Jerusalem
- ^ Negotiations between Israel and the Vatican - joint communique
- ^ "התקדמות משמעותית" בשיחות בין הכס הקדוש לישראל, רדיו ותיקן, 30.1.2012.
30259658הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל