הנדריק בראואר

הנדריק בראואר (הולנדית: Hendrik Brouwer ‏ 1581 - 7 באוגוסט 1643) היה מגלה ארצות, אדמירל הולנדי, שכיהן כמנהלן קולוניאלי הן ביפן והן בארצות הודו המזרחית ההולנדית.

סבורים, שבראואר הפליג לראשונה אל הודו המזרחית מטעם "חברת הודו המזרחית ההולנדית" (VOC) בשנת 1606. ב-1610 יצא שוב אל ארצות הודו המזרחית, הפעם כמפקד על שלוש ספינות. במסע זה התווה את נתיב בראואר, המוביל מדרום אפריקה אל יאוה, שהפחית את משך המסע משנה לכ-6 חודשים, הודות לניצול הרוחות המערביות החזקות באזור שבין קווי הרוחב 40° ל-50° דרום. עד אז, הפליגו ההולנדים בנתיב שיט שהעתיקו מן הפורטוגזים דרך חופי אפריקה, מאוריציוס וציילון. בשנת 1617 כבר חייבה VOC את כל ספינותיה להפליג בנתיב של בראואר.^[1]

אחרי שהגיע ב-1611 אל איי הודו המזרחית, נשלח ליפן להחליף באופן זמני את יאק ספקס כמנהלן בדג'ימה, מ-28 באוגוסט 1612 עד 6 באוגוסט 1614. במהלך תקופה זו ביקר כנציג הולנד בחצר היפנית באדו. בשנת 1613 נסע לסיאם, ביקור שהניח את היסודות לסחר ההולנדי עם סיאם.

בראשית 1632 היה חבר בנציגות שנשלחה ללונדון לפתור סכסוכים מסחריים בין החברה האנגלית לחברה ההולנדית בהודו. לאחר זאת יצא לאיי הודו, וב-18 באפריל אותה שנה התמנה למושל הכללי של איי הודו המזרחית, כמחליפו של יאק ספקס, משרה בה החזיק עד 1 בינואר 1636. אנתוני ואן דימן היה עוזרו כל התקופה הזאת, ורבים ממסעות החקר שנערכו באוקיינוס השקט בפיקודו של ואן דימן היו בהשראת הצעותיו של בראואר, שאותן העלה על הכתב לפני פרישתו.