המשמרת הצעירה (ארגון מחתרתי)
המשמרת הצעירה - ברוסית: Молодая гвардия) - ארגון מחתרתי שהוקם בעיר קרסנודון שבמחוז לוהנסק (אז בתחומי ברית המועצות היום באוקראינה) במהלך כיבוש העיר על ידי הנאצים. הארגון פעל במשך כמעט 6 חודשים כלל כ-110 חברים, רובם מגיל 20-15. רוב חברי הארגון נעצרו והוצאו להורג במהלך ינואר 1943.
פעילות הארגון
התארגנויות מחתרתיות של צעירי העיר החלו בקרסנודון מייד עם כיבושה על ידי וורמאכט בסוף יולי 1942. במהלך ספטמבר לארגונים אלו הצטרפו חיילי הצבא האדום שנותרו בעיר. בסוף ספטמבר 1942 הקבוצות התאחדו תחת שם "המשמרת הצעירה". המפקד העליון של המחתרת היה איוואן טורקניץ'. לא ברור מי היה ה"קומיסר" של הארגון, חלק מהניצולים מציינים את אולג קושבוי ואחרים את ויקטור טרטיאקביץ'. להלן הרכב מטה הארגון:
- איוואן טורקניץ' (1920–1944) - מפקד. הוא גויס לצבא, נפל בשבי, נמלט, חזר לעיר מגוריו ונבחר למפקד הארגון. לאחר תחילת מעצרים הוא הצליח להימלט מהעיר, לחם בשורות הצבא האדום ונהרג במהלך הקרבות בשטח פולין.
- גאורגי ארוטיוניאנץ (1925–1973) - אחראי על איסוף מידע
- איוואן זמנוחוב (1923–1943) - מפקד המטה
- אולג קושבוי (1926–1943) - אחראי על הביטחון
- ואסילי לבשוב (1924–2001) - מפקד קבוצת המרכז
- סרגיי טיולנין (1925–1943) - מפקד מבצעים
- אוליאנה גרומובה (1924–1943)
- ליובוב שבצובה (1924–1943)
במהלך פעילותו ארגון הפיץ כ־5,000 כרזות, וביצע פעולות סבוטז' בבית המלאכה, שריפת בניין לשכת העבודה, הנפת דגלי ברית המועצות ופעולות נוספות. חברי הארגון תכננו להתחיל בהתקוממות מזוינת לקראת התקרבות הצבא האדום לעיר. הארגון היה בקשר עם מחתרת קומוניסטית בעיר ופעל תחת הנחיותיו.
בתקופת חג המולד חברי הארגון תקפו משאיות עם מתנות לחיילים גרמנים. לאחר תקיפה זו הגרמנים האיצו חיפושי לאחר חברי הארגון. ב-1 בינואר 1943 נעצרו שני חברי הארגון וב-2 בינואר חבר נוסף. מטה הארגון החליט שחברי הארגון צריכים לעזוב את העיר מיד. אחד מחברי הארגון דיווח למשטרה הגרמנית על חברי הארגון שהיו ידועים לו והחלו מעצרים המוניים שנמשכו עד ל-11 בינואר. באותו מהלך נעצרו גם חברי המחתרת הקומוניסטית בעיר.
עד לשנת 1959 הדעה הרווחת הייתה שויקטור טרטיאקביץ' גרם לחשיפת רוב חברי הארגון וזאת על בסיס הודעה של משתף פעולה עם הנאצים במהלך חקירה שבוצע בשנת 1943. במהלך משפט נוסף שנערך בשנת 1959 התברר שויקטור טרטיאקביץ' הואשם בבגידה ללא שום סיבה ועמד בכל העינויים.
לאחר חקירה קשה תוך שימוש בעינויים קשים חברי הארגון שנתפסו הוצאו להורג במהלך המחצית השנייה של ינואר 1943. חלק מהם הוצאו להורג ב-9 בפברואר. העיר שוחררה מכיבוש הנאצי ב-14 בפברואר 1943.
12 מחברי הארגון הצליחו להימלט. ארבעה מהם נהרגו בהמשך המלחמה.
חשיפת הפרשה
ב-18 באפריל 1943 בעיתונות המקומי החלו להתפרסם מאמרים על פעילות הארגון. באביב 1943 החלה לפעול וועדה חקירה בהקשר לפעילות הארגון. ב-13 בספטמבר 1943 לחמישה מראשי הארגון שהוצאו להורג על ידי הגרמנים הוענק תואר גיבור ברית המועצות. למפקד הארגון, איוואן טורקניץ' (שנהרג בשנת 1944) תואר זה הוענק בשנת 1990. חברי ארגון נוספים קיבלו עיטורים סובייטים שונים. ויקטור טרטיאקביץ' עד לשנת 1959 היה נחשב לבוגד שהעביר את שמות חברי הארגון לגרמנים (למרות שהוצא להורג עם רוב חברי הארגון בשנת 1943). בשנת 1960 לאחר ששמו טוהר הוענק לו עיטור סובייטי והוא הוחזר רשמית לרשימת חברי הארגון.
בשנת 1946 אלכסנדר פדייב כתב ספר ועל בסיס הספר בשנת 1948 צולם סרט בבימוי של סרגיי גרסימוב. במשך שנים הספר של פדייב נכלל בתוכנית שיעורי ספרות בבתי הספר של ברית המועצות. בספר של פדייב אולג קושבוי נמצא במרכז העלילה וכתוצאה מפופולריות הספר והסרט שצולם על בסיסו, אולג קושבוי הפך להיות לחבר ארגון המפורסם בקרב הציבור הסובייטי.
בעיר קרסנודון הוקם מוזיאון על הארגון שפועל גם כיום.
קישורים חיצוניים
