המרכז הראשי למודיעין חלל
 |
המרכז הראשי למודיעין חלל (ברוסית: главный центр разведки космической обстановки, ГЦ РКО) הוא המתקן הצבאי הרוסי, הפועל כמרכז הבקרה של מערכת בקרת החלל הרוסית. כפוף לחיל החלל. המרכז ממוקם במחוז מוסקבה (בסיס נוגינסק-9, יחידה צבאית 61437). עד ל-1 בדצמבר 2011 נקרא בשם שם "מרכז ניטור החלל" (Центр контроля космического пространства) צוותי המרכז מורכבים מקציני חלל ומודיעין וכוללים 300 איש.[1]
משימות
המרכז משמש למתן תמיכה באיסוף מידע על פעילויות החלל של המדינה ומניעת פעילויות ריגול מהחלל חלל של מדינות זרות.
לצורך ביצוע משימות אלה מוטל עליו:
- לאתר אובייקטים בחלל במסלול גיאוצנטרי;
- לזהות אובייקטים בחלל לפי סוג;
- לקבוע זמן ואזור נפילה אפשרית של חפצים במרחב במצבי חירום;
- לנטר קרבה מסוכנת לאורך נתיב הטיסה של חלליות מאוישות רוסיות;
- לקבוע פרמטרים של תמרון החלליות;
- להודיע על טיסות של חלליות זרות המתקרבות למרחב האווירי הרוסי;
- לספק מידע על טילים בליסטיים;
- לנהל קטלוג של אובייקטים בחלל
- לשלוט על האזור הגיאוסטציוני של החלל;
- לתת ניתוח והערכה של סביבת החלל.
היסטוריה
עם שיגור הלוויין הראשון ב-4 באוקטובר 1957 החל עידן החלל. חפצים מלאכותיים החלו להופיע במסלולי כדור הארץ כשמספרם בשנות ה-60 כבר עלה על מאה.[2] בשנת 1963, על מנת לשלוט על המרחב הקרוב לכדור הארץ ולחשב את מסלול האובייקטים בברית המועצות, הוחלט ליצור את המרכז לבקרת החלל. בשלב הראשון תוכנן לקבל מידע באמצעות שתי יחידות מכ"ם ייעודיות שנבנו על בסיס מכ"ם מדגם דנייסטר בסמוך לאירקוצק ועיבוד מידע שהיה אמור להתבצע במרכז מיוחד לבקרת החלל.
ב-6 במרץ 1965 נחתמה הנחיית המטה הכללי של כוחות ההגנה האווירית על גיבוש מרכז מודיעיני לענייני חלל, מרכז זה הוקם על בסיס מכון המחקר המתמחה 45 של משרד ההגנה (SNII MO). יום זה מאז 1970 הוא יום הולדתו של המרכז.
באפריל 1965 קיבלה הממשלה החלטה לבנות קומפלקס של מבנים טכנולוגיים עבור לשכת העיצוב המרכזית במחוז נוגינסק שבמחוז מוסקבה, המכונה נוגינסק-9, וב-27 באפריל התמקמו בו צוותי המרכז. ב-7 באוקטובר 1965, הוקצה ליחידה מספר - היחידה הצבאית מספר 28289.
עד 1 באוקטובר 1966, נקרא המרכז בשם "הצוות המיוחד לבקרת החלל" ובאותו יום בהנחיית המטה הכללי, הפך הצוות ל"מרכז בקרת החלל".
בשנת 1970 הועלה המרכז לרמת מוכנות קרבית. בשנת 1974 הוא צויד במערכות הגנה אווירית. כתוצאה מכך, אזור החלל המבוקר התרחב באופן דרמטי, ובמקביל, בשל האפשרות לקיים קטלוג מלא של אובייקטים בחלל, האמינות של המידע שנוצר על ידי מערכת זו עלתה משמעותית.[3] בשנת 1975 הצטייד המרכז במחשבי אלברוס האחרונים. באותן שנים החלה בניית ציוד מעקב מיוחד.[2]
ב-1 בדצמבר 2011, המרכז הפך לחלק חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה וקיבל את שמו המודרני כמרכז ראשי למודיעין חלל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלכסיי שירונין. הם שולטים בקוסמוס. Polit.ru 21 בספטמבר 2011.
- ויטאלי רגולין. כוחות החלל אחראים להגנת רוסיה בחלל. (בלוג ב- LJ)
הערות שוליים
- ^ "Российский каталог космических объектов включает около 20 тыс. элементов". ТАСС. 2020-03-12. נבדק ב-2020-03-12.
- ^ 2.0 2.1 Логвиненко.
- ^ Гаврилин 2008.
27781205המרכז הראשי למודיעין חלל