המרד נגד הגלובליזציה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרד נגד הגלובליזציה
עטיפת הספר 'המרד נגד הגלובליזציה'. עיצוב: סטודיו גרין עינב
עטיפת הספר 'המרד נגד הגלובליזציה'. עיצוב: סטודיו גרין עינב
עטיפת הספר 'המרד נגד הגלובליזציה'. עיצוב: סטודיו גרין עינב
מידע כללי
מאת נדב איל
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת ידיעות אחרונות
תאריך הוצאה 2018
מספר עמודים 382
עורך רמי רוטהולץ, עורכת מקצועית: דפנה מאור

המרד נגד הגלובליזציה הוא ספרו של העיתונאי נדב איל. איל טוען כי העולם חווה מרד נרחב נגד הגלובליזציה, במובנים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים. הוא ממחיש זאת באמצעות עולם החרדות של ציבורים ואינדיבידואלים: בכל מקום חשים בני אדם שהם יכולים לאבד את עבודתם בכל עת, שמהגרים יכולים להגיע לכל מקום, ושהטרור יכול להכות בכל נקודה. תחושת הערעור הובילה להתקוממות עמוקה.

הספר דוחה את הניתוחים כי תופעות כגון פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי או עלייתו של דונלד טראמפ הן "גל פופוליסטי", או מאפיינות התפוררות ממסדים דמוקרטיים. איל טוען שאנו חוזים בהתקוממות מבוזרת, נרחבת ובלתי מאורגנת של מעמדות הביניים, בעיקר במערב -  נגד הסדר העולמי כולו. הרעיונות של ההתנגדות לגלובליזציה, מהאוונגרד בשמאל והפונדמנטליזם הדתי והלאומני, חלחלו אל מרכז השיחה והם שמכתיבים כעת את הפוליטיקה העולמית. הקיצוניים ניצחו ויצרו "עולם ישן מופלא".

המרד נגד הגלובליזציה משמש כפלטפורמה לקרב הגדול באמת של העידן החדש: הקרב על הקדמה. האידאולוגים מאחורי ההתקוממות רוצים בחיסול הרעיון המודרני של הקדמה.

"הגלובליזציה אכן הובלה בידי אליטות פוליטיות, והן מאבדות את כוחן. עידן האחריות והיציבות במחצית השנייה של המאה ה-20 הסתיים. הבה לא נשקר לעצמנו: זה לא עומד להיות עניין קצר מועד. זהו איננו רק "גל פופוליסטי או "ריאקציה זמנית". אנחנו בעיצומה של הפלגה סוערת אל אופק מתעתע" [1], ע' 315

מעטים הכחישו את השגשוג שהביאה עמה הגלובליזציה, אך רבים דחו את התודעה הגלובלית שהתגבשה, ובעיקר את השפעותיה האמריקאיות. זה לא היה רק עניין תרבותי. הגלובליזציה היא ספינת פאר שמסתירה סודות מלוכלכים בסיפון התחתון ובחדר המכונות[1], ע' 51.

איל מציג את הספר כ"מסע בין שוחות המרד נגד הגלובליזציה" ומשלב בו מידע אמפירי רב, אבחנות על מה שהוא מכנה "סדיקת הסדר העולמי שנבנה בדם ובעמל רב אחרי מלחמת העולם השנייה", יחד עם חוויות אישיות מסיקור ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארצות הברית, משבר ההגירה באירופה, מתקפת הטרור במומבאי בשנת 2008, המשבר הכלכלי העולמי (2008), המצוקה הדמוגרפית ביפן, עליית הימין הקיצוני והפופוליזם במערב אירופה ועוד.

רעיונות מרכזיים

  • הכותב מציע להביט בתקופת המלחמה הקרה כ"עידן האחריות", תקופה שאותה הוא מגדיר כנדירה בהיסטוריה המודרנית. מנהיגים ובוחרים שהתמודדו עם השלכות מלחמת העולם השנייה גזרו על עצמם מדיניות אחראית, זהירה ויסודית - ולכן נמנעו מקידום אג'נדות קיצוניות, פופוליסטיות ולאומניות. עידן האחריות, לדבריו, הסתיים ב- פיגועי 11 בספטמבר.
  • איל עוסק בהרחבה במצבו המשתפר של המין האנושי בשל המהפכה התעשייתית, סחר בינלאומי והגלובליזציה, אך במקביל טוען שהגלובליזציה היא תופעה דיאלקטית, הכוללת ניצול ושיעבוד ביסודה. עליית טראמפ או פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי אינם "גל פופוליסטי" או ריאקציה זמנית להתפתחות טכנולוגית מהירה, אלא "מרד נרחב" וארוך טווח נגד הגלובליזציה בכל צורותיה, הכלכליות והתרבותיות.
  • בחלק ג' - הפונדמנטליסטים - מוגדר הפונדמנטליזם כרדיקליות המתנגדת לגלובליזציה. איל משוחח עם נאו נאצים, מביא את רישומי השיחות של מבָצְעֵי מתקפת הטרור במומבאי ב-2008, וממחיש כיצד הפונדמנטליזם מדמיין מצב "טהור" שאליו צריך לשוב, ולשם כך דרושה השמדת הגלובליזציה.
  • בעניין ההגירה - חלק ו' הפליטים והעקורים - איל מגדיר את ביקורת הגבולות כ"ניסוי הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות", ומסביר כי העם היהודי הוא הקורבן המרכזי של הניסוי, משום שחסמי גבול והגירה מנעו את בריחת היהודים מאירופה ערב השואה.
  • חלק נכבד בספר - חלק ז' נסיגת האימפריה - עוסק בתהליך עלייתה של ארצות הברית למעמד של מעצמת-על ובסיבות לשקיעתה.

ביקורת

לפי ההיסטוריון דני גוטוויין, איל מגמד בספרו את התנועות החברתיות המתמודדות בתהליכי הגלובליזציה ומתעלם ממגמות אוונגרד עולמיות הנאבקות כדי לתקן את הקלקולים שהיא יצרה. לטענת גוטוויין, איל בוחר באופן מגמתי את סיפור הגלובליזציה, כדי להראות שהיא אפשרית רק בתצורתה הקיימת, האנטי-שוויונית והמפלה[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26164908המרד נגד הגלובליזציה