המפעל לייצור יהלומים מלאכותיים בבוקרשט
המפעל לייצור יהלומים מלאכותיים בבוקרשט (ברומנית: Fabrica de diamante sintetice de la Bucureşti) הוקם לפי הוראות של ניקולאה צ'אושסקו ב-1974 ונסגר אחרי הליך פירוק ב-2006.
בעת ביקור במוסקבה, ב-1970, לרגל התכנסות של הוועד הפוליטי המייעץ של מדינות ברית ורשה, הוצגו בפני צ'אושסקו יהלומים מלאכותיים מתוצרת ברית המועצות וקיבל הסבר על השימושים בהם בתעשייה. כבר בשנת 1951 התחילה ברית המועצות לייצר יהלומים מלאכותיים, במקביל לארצות הברית ולשוודיה. לאחר שובו לרומניה הורה צאושסקו לשירותי הביון של רומניה להשקיע מאמצים בהשגת מידע וטכנולוגיות המאפשרות ייצור יהלומים מלאכותיים.
אנשי ביון רומנים הצליחו כעבור שנתיים לייצור קשר עם מומחה מערבי, שכונה "Cap luminat" (רא מואר), שסיפק להם מידע והסברים ואפילו הביע נכונות להגיע לרומניה, כדי לעזור בהקמת מפעל כזה. המפעל נוסד בבוקרשט, ב-1974 והתחיל לייצר יהלומים מלאכותיים. תחילה עבדו במפעל שישה אנשים, אך בהדרגה עלה מספר העובדים למאות רבות. עצם קיום המפעל נשמר בסוד, כמעט כל העובדים במפעל היו אנשי ביון ומחויבים בשמירת סודיות. עובדי המפעל נהנו מתנאים משופרים ומשכורות מוגדלות.
היהלומים הראשונים, שנוצרו במפעל, הוגשו על ידי יון מיחאי פצ'פה, שעסק בארגון המפעל, לצ'אושסקו ליום הולדתו. ההתחלה הרשמית הייתה באוגוסט 1974, כשצ'אושסקו נתן למפעל את השם Unitatea de Producţie Specială „Dacia (היחידה לייצור מיוחד "דאצ'יה"). ב-1975 הודיעו לצ'אושסקו שייצור הניסיון הגיע כבר ל-60 קילוגרם יהלומים ובכך נפסק הצורך הרומני של יבוא יהלומים.
בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הייצור במפעל הגיע לרמה של כעשרה מיליון קאראט בשנה וערכו של כל קאראט היה כתשעה עד עשרה דולר אמריקאי. באמצע שנות השמונים הייצור הגיע לרמה של כעשרים מיליון קאראט בשנה ומחיר הקאראט היה כ-12 דולר. ייצור היהלומים המלאכותיים היה מוגן בפטנטים אמריקאים ודרום אפריקאים, לכן הרומנים נקטו בדרכי עקיפין לשיווקם והשתמשו גם בקשרים, ששימשו אותם לשיווק במערב של סמים שנתפסו ברומניה.
המפעל התמחה גם במחזור מתכות יקרות מתוך קטליזטורים משומשים וכך הופקו כל חודש כ-25 קילוגרמים של פלטינה.