המפלגה הלאומית (מלטה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המפלגה הלאומית
Partit Nazzjonalista
Flag of the Nationalist Party
אידאולוגיות שמרנות, דמוקרטיה נוצרית
צבעים רשמיים כחול
נציגויות בפרלמנטים
הפרלמנט של מלטה
35 / 79
הפרלמנט האירופי
2 / 6
הרשויות המקומיות
190 / 462

המפלגה הלאומיתמלטית: Partit Nazzjonalista) היא אחת משתי המפלגות הפוליטיות הגדולות במלטה, במקביל למפלגת העבודה. המפלגה הוקמה ב-1926, ונכון לספטמבר 2022 המפלגה פועלת באופוזיציה לממשלת העבודה.

המפלגה הלאומית מתוייגת כמרכז-ימין, עם רעיונות נוצריים-דמוקרטיים ושמרניים.[1][2][3][4][5][6][7] המפלגה תומכת בחברותה של מלטה באיחוד האירופי.[8] מאז העצמאות ב-1964, ניצחה המפלגה הלאומית בשש מתוך שלוש עשרה הבחירות הכלליות, בשנים: 1966, 1987, 1992, 1998 ו-2003. בשנת 2008 היא ניצחה ברוב דק של כ-1,500 קולות.[9]

אידאולוגיה

המפלגה הלאומית של מלטה היא היורשת של המפלגה האנטי-רפורמית שנוסדה בשנת 1883.[10]

עם הקמתה ב-1926, המפלגה תמכה במפלגה הפשיסטית הלאומנית של בניטו מוסוליני. בזמן מלחמת האזרחים בספרד המפלגה תמכה בצבאו הפשיסטי של הגנרל פרנסיסקו פרנקו. ברבות השנים נשארו בשירי ובסמלי המפלגה מספר אלמנטים פשיסטיים.[11]

המפלגה תמכה בזכויות אדם בהלימה עם הקתוליות. המפלגה הלאומית התנגדה להתרת הגירושין במלטה בשנת 2011.[12] אולם מאז מפלגה הפכה את עמדותיה והפכה לליברלית יותר.

סעיף בתקנון המפלגה משנת 1991 אוסר על חברי "הבונים חופשיים" לקחת חלק בפעילות המפלגה.[13]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המפלגה הלאומית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Nordsieck, Wolfram (2017). "Malta". Parties and Elections in Europe. נבדק ב-7 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Hans Slomp (30 בספטמבר 2011). Europe, A Political Profile: An American Companion to European Politics. ABC-CLIO. pp. 683–. ISBN 978-0-313-39182-8. נבדק ב-22 באוגוסט 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Balmer, Crispian (2017-10-20). "Death of a blogger casts shadow over murky Malta". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-05.
  4. ^ Khan, Mehreen (2022-01-18). "Malta's Roberta Metsola elected president of European parliament". Financial Times. נבדק ב-2022-03-05.
  5. ^ Fuller, Thomas; Tribune, International Herald (2004-04-19). "A pivotal role envisaged on EU's southern flank". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-03-05.
  6. ^ "Malta to hold parliamentary election on March 26". Reuters (באנגלית). 2022-02-20. נבדק ב-2022-03-05.
  7. ^ "Centre-left wins Maltese election". POLITICO (באנגלית אמריקאית). 2013-03-10. נבדק ב-2022-03-05.
  8. ^ Jon P. Mitchell (2002). Ambivalent Europeans: Ritual, Memory and the Public Sphere in Malta. Taylor & Francis. p. 156. ISBN 9780415271530. נבדק ב-18 באוגוסט 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-08-07. נבדק ב-2008-09-11. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Cassar, George (2003). "Politics, Religion and Education in Nineteenth Century Malta 1800-1919" (PDF). Journal of Maltese Education Research. Faculty of Education, University of Malta. 1 (1): 96–118. ISSN 1726-9725.
  11. ^ "Requiem for a party's Fascist roots". MaltaToday.com.mt. נבדק ב-2020-07-20.
  12. ^ "Malta passes historic divorce law". BBC News. 25 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "PN stops membership of lawyer, outed as former freemason". Timesofmalta.com. נבדק ב-14 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34756636המפלגה הלאומית (מלטה)