המערכת הרטיקולואנדותלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנטומיה המונח המַעֲרֶכֶת הרֶטִיקוּלוֹאֶנְדוֹתֶלִית, המכונה בקיצור RES (ראשי תיבות של שם המונח באנגלית: REticuloendothelial System), שימש בתחילת המאה ה-20 לציין מערכת של תאים ממוינים המסלקים גורמים זרים מחוללי מחלות ממחזור הדם, וכיום מקושרת למערכת הפגוציטים החד-גרעיניים (אנ'), המכונה בקיצור MPS. המונח נמצא בשימוש עד היום, אך משמעותו השתנתה עם השנים, והוא נמצא בשימוש לא עקבי בספרות של ימינו. אף על פי שבדרך כלל RES מקושר אך ורק למקרופאגים, מחקרים עדכניים גילו כי התאים שצוברים חומרי צבע המוזרקים לתוך הוורידים שייכים לקבוצה מתמחה מאוד של תאים הנקראים תאי אנדותל בלעניים (אנ') (SECs), שאינם מקרופאגים.[1][2][3]

היסטוריה

בשנות העשרים של המאה ה-20 סקר ממציא המונח RES, לודוויג אשוף, את תחום הצביעה, והגיע למסקנה שהתאים המצפים את הנימים בכבד הם ללא ספק התאים הרבים והחשובים ביותר שצוברים צבע המוזרק לתוך הוורידים ביונקים ובעלי חוליות אחרים. תאים המצפים את נימי הלימפה, ונימי הדם של יותרת הכליה, יותרת המוח ומח העצם צברו גם הם צבע, אך במידה נמוכה יותר. בהתבסס על תצפיות אלו הגיע אשוף בסקירה שלו למסקנה שאלו הם האיברים המאכסנים את התאים של ה-RES, במובן הצר של המונח.[4] בזמן שהמושג RES הושק, ההבנה של מושגים כמו אנדותל, מקרופאגים ופגוציטוזיס לא הייתה בשלה בהשוואה למה שאנחנו מכירים היום, ובמהלך המאה שאחרי חל שינוי ניכר באופן שבו אנו מבינים את המונחים הללו היום.

הבלבול בין RES ל-MPS

במהלך השנים שלאחר מכן לאחר שאשוף הציע את הרעיון של RES, המחקר על מקרופאגים ותפקידם כפגוציטים גדל בהתמדה, ובשנת 1960 הוצע הרעיון של מערכת הפגוציטים החד-גרעיניים (אנ') לציון כל התאים שזוהו כמקרופאגים. התאים של MPS, דרך החתימה התפקודית המשותפת שלהם כפגוציטים מקצועיים, מפנים חומר חלקיקי כמו חיידקים, פטריות, וירוסים ותאים גוססים ממחזור הדם. מכיוון שניקוי הדם הוא גם פונקציה אופיינית של תאים של RES, הוצע בסוף שנות ה-60 ש-RES זהה ל-MPS, והוצע להחליף את המונח RES ב-MPS.[5]

במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, כמה מעבדות ציינו שתאי אנדותל ממוינים (הנקראים תאי אנדותל בלעניים (אנ') ), ולא מקרופאגים, היו אחראים לפינוי הפעיל של מקרומולקולות וננו-חלקיקים ממחזור הדם. זה עורר הערכה מחדש של התפיסה המבוססת כי RES = MPS. בשנת 1998 נערכו ניסויים לחזרה על מחקריו של אשוף, בהתאם לתיאור השיטות המקוריות, ובאמצעות דרכים מודרניות לזיהוי התאים שהיו אחראים לפינוי של תרחיף של ליתיום ארגמן (lithium carmine) שהוזרק לווריד, הצבען הנפוץ ביותר. המחקרים הראו שמערכת התאים שאשוף תיאר כ-RES בכבד היו תאי אנדותל בנימים של הכבד (LSECs), אך לא מקרופאגים של הכבד (תאי קופפר (אנ')).[6]

ברוב ספרי הלימוד והמאמרים של ימינו משתמשים במונח RES כמילה נרדפת ל-MPS.[7][8] זה מצער במיוחד כאשר דנים למשל. סילוק מהדם של תכשירי ננו. הימנעות מהכללת ה-LSEC הפעיל ביותר בעת דיון בניקוי הדם עלולה להוביל לכשל בהבנת מנגנוני הפינוי של מספר חומרים מהמחזור.[9][10][11]

הערות שוליים

  1. ^ Smedsrød, B (14 בינואר 2004). "Clearance function of scavenger endothelial cells". Comparative Hepatology. 3 (Suppl 1): S22. doi:10.1186/1476-5926-2-S1-S22. PMC 2409441. PMID 14960174. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Wake, K; Kawai, Y; Smedsrød, B (2001). "Re-evaluation of the reticulo-endothelial system". Italian Journal of Anatomy and Embryology. 106 (2 Suppl 1): 261–9. PMID 11729964.
  3. ^ Campbell, Frederick; Bos, Frank L.; Sieber, Sandro; Arias-Alpizar, Gabriela; Koch, Bjørn E.; Huwyler, Jörg; Kros, Alexander; Bussmann, Jeroen (10 בינואר 2018). "Directing Nanoparticle Biodistribution through Evasion and Exploitation of Stab2-Dependent Nanoparticle Uptake". ACS Nano. 12 (3): 2138–2150. doi:10.1021/acsnano.7b06995. PMC 5876619. PMID 29320626. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Aschoff, L. (1924). "Das reticulo-endotheliale System". Ergebnisse der Inneren Medizin und Kinderheilkunde
  5. ^ van Furth, R; Cohn, ZA; Hirsch, JG; Humphrey, JH; Spector, WG; Langevoort, HL (1972). "The mononuclear phagocyte system: a new classification of macrophages, monocytes, and their precursor cells". Bulletin of the World Health Organization. 46 (6): 845–52. PMC 2480884. PMID 4538544.
  6. ^ Kawai, Y; Smedsrød, B; Elvevold, K; Wake, K (במאי 1998). "Uptake of lithium carmine by sinusoidal endothelial and Kupffer cells of the rat liver: new insights into the classical vital staining and the reticulo-endothelial system". Cell and Tissue Research. 292 (2): 395–410. doi:10.1007/s004410051069. PMID 9560481. S2CID 13183775. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Tartaro, K; VanVolkenburg, M; Wilkie, D; Coskran, TM; Kreeger, JM; Kawabata, TT; Casinghino, S (2015). "Development of a fluorescence-based in vivo phagocytosis assay to measure mononuclear phagocyte system function in the rat". Journal of Immunotoxicology. 12 (3): 239–46. doi:10.3109/1547691X.2014.934976. PMID 25027674.
  8. ^ Dictionary of medical terms (6th ed.). Barron's Educational Series. 2012-11-01. ISBN 9780764147586.
  9. ^ Praaning-van Dalen, DP; Brouwer, A; Knook, DL (בדצמבר 1981). "Clearance capacity of rat liver Kupffer, Endothelial, and parenchymal cells". Gastroenterology. 81 (6): 1036–44. doi:10.1016/s0016-5085(81)80009-1. PMID 7286581. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Anderson, CL (בדצמבר 2015). "The liver sinusoidal endothelium reappears after being eclipsed by the Kupffer cell: a 20th century biological delusion corrected". Journal of Leukocyte Biology. 98 (6): 875–6. doi:10.1189/jlb.4VMLT0215-054R. PMID 26628636. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Ganesan, LP; Mohanty, S; Kim, J; Clark, KR; Robinson, JM; Anderson, CL (בספטמבר 2011). "Rapid and efficient clearance of blood-borne virus by liver sinusoidal endothelium". PLOS Pathogens. 7 (9): e1002281. doi:10.1371/journal.ppat.1002281. PMC 3182912. PMID 21980295. {{cite journal}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38552273המערכת הרטיקולואנדותלית