המסדר הבין לאומי לבנייה-חופשית מעורבת לגברים ונשים
המסדר הבין-לאומי לבנייה-חופשית לגברים ונשים "זכות האדם" (באנגלית: “The International Order of Freemasonry for Men and Women, Le Droit Humain” ובצרפתית: Ordre Maçonnique Mixte et International LE DROIT HUMAIN) הוא מסדר בונים חופשיים המקבל לשורותיו נשים וגברים "ללא קשר למעמד חברתי, גזע, דת או דעה פילוסופית"[1]. המסדר נוסד ב-1901 בפריז, כשלוחה הבינלאומית של המסדר הראשון בעולם של בנייה-חופשית לגברים ונשים (להלן מעורבת) שהוקם ב-1893 על ידי ז'ורז' מרטין Georges Martin ו-מריה דוריים Maria Deraismes בשם "הלשכה הגדולה הסימבולית של צרפת בנוסח הסקוטי- זכות האדם".
מסדר "זכות האדם" מבוסס על הפילוסופיה והמסורות העתיקות של הבונים החופשיים ומשתמש בטקסים ובסמלים של הבנייה החופשית ככלי לשיפור ולקידום האנושות. המסדר נאמן "לעקרון של עצמאות מכל מוסד או ארגון דתי"[2] (ראה Laïcité) ומכבד את חופש המצפון המוחלט של כל אחד ואחת", המסדר "אינו מלמד שום דוגמה ודוחה כל כפיה דוגמטית"[3], המסדר שואף להתפתחות מוסרית, שכלית ורוחנית של כל בני האדם ו-"לחיפוש אחר האמת"[4]. סיסמתו היא "חרות, שוויון, אחווה".
ב-מסדר "זכות האדם" מונה כיום כ-32,000 חברים על פני יותר מ-60 מדינות בכל העולם[5] . המסדר מורכב מפדרציות עצמאיות ומנוהל על ידי מועצה עליונה, שיושבת בפריז.
המסדר פעיל בישראל החל משנת 1985, למעט הפסקה קצרה בין השנים 2002 עד 2008 .
המסדר הופיע לראשונה בישראל ביוני 1985 עם הקמת הלשכה הראשונה בשם "תיבת האחווה" (L'Arche Fraternelle) לשכה זו עבדה בצרפתית. בשנת 1996 הוקמה לשכה ראשונה בעברית בשם "עמוד השחר". בספטמבר 1997 הוקמה רשות ישראלית עצמאית של מסדר זכות האדם, אך היא הפסיקה לפעול ב-2003.
במאי 2008 נפתחה שוב בישראל לשכה דוברת צרפתית “Infini” (אין-סוף) וב-2015 לשכה שנייה דוברת עברית "שורשים". כמו כן הוקמה לשכת שלמות בשם "עץ הדעת" המעניקה את הדרגות הגבוהות במסדר החל מהדרגה ה-4 לאחי שתי הלשכות (דו לשונית). המסדר מקבל לשורותיו גברים וגם נשים על בסיס שוויוני ומושך אליו יותר ויותר צעירים וצעירות המעוניינים להיכנס לבנייה החופשית תואמת את רוח של המאה ה-21.
היסטוריה כללית של המסדר
הפרישה מהלשכה הגדולה הצרפתית
ב-1880, שתים-עשרה לשכות של בונים-חופשיים נפרדו מ-"הלשכה הגדולה המרכזית של המועצה העליונה של צרפת" ויסדו מסדר חדש בשם "הלשכה הגדולה הסימבולית של צרפת בנוסח הסקוטי". אחת מהלשכות הללו, לשכת “Les Libres Penseurs” ("החושבים החופשיים"), מ- Le Pecq שבצפון מערב פריז, הכריזה על אוטונומיה וב-14 בינואר 1882, קיבלה לשורותיה את מריה דוריים, עיתונאית פמיניסטית, פעילת זכויות אדם, מרצה, נואמת פוליטית ידועה בשל מחויבותה המיליטנטית להכרה בזכויות נשים וילדים.
כך הפכה דוריים לצרפתייה הראשונה שנתקבלה כחברה בלשכה גברית. טקס החניכה (קבלה למסדר) של דוריים עורר סערה בעולם המסוני וגרם לחמישה עשר מחברי הלשכה לחתום על בקשת חזרה ללשכה הגדולה הסימבולית הסקוטית, מעשה שהוביל להדחתו של נשיא הלשכה, האח הוברון (Houbron) ולחזרתה של הלשכה לחיק הלשכה הגדולה הסימבולית בשנת 1884. מריה דוריים נשארה בונה חופשית ללא לשכה במשך כמעט שתים עשרה שנים.
אחד מחברי הלשכה הגדולה הסימבולית הסקוטית, הד"ר ז'ורז' מרטין, סנטור צרפתי ופמיניסט נלהב, המשיך לפעול למען שוויון בין נשים וגברים בבנייה החופשית, על סמך תפקידן בחברה, במשפחה ובחינוך. בינואר 1890 הציג מרטין למועצה העליונה של הלשכה הסימבולית פרויקט להקמת מסדר חדש של בונים חופשיים שיקבל לשורותיו גברים ונשים בשם "זכות הנשים". למרות הדעה החיובית של כמה לשכות, המועצה סרבה רשמית. אז החל ג'ורג' מרטין לעבוד יחד עם מריה דוריים על הקמת מסגרת בנייה חופשית עצמאית לקבלת נשים וגברים.
הקמת המסדר המעורב
בסדרה של מפגשים לא רשמיים שנערכו במהלך מרץ 1893 קיבלו 16 נשים, פעילות פמיניסטיות שביקשו להיות בונות חופשיות, את שלוש הדרגות הראשונות בבנייה החופשית על ידי מריה דוריים. ובכך הפכו לאחיות בונות חופשיות.
ב-4 באפריל 1893, חמש עשרה מהאחיות החדשות והאח ג'ורג' מרטין הקימו בפריז את מסדר הבונים החופשיים לגברים ולנשים הראשון בעולם לפי הנוסח הסקוטי, בשם "הלשכה הסימבולית הגדולה של צרפת בנוסח הסקוטי - זכות האדם" (La Grande Loge Symbolique Ecossaise de France, Le Droit Humain). המסדר הוכרז כפתוח לכל, ללא הבדלי גזע, מין או דת.
כדי לאפשר לחברי המסדר להתקדם בדרגות הבנייה החופשית בנוסח הסקוטי עד הדרגה ה-33 הוקמה "המועצה העליונה האוניברסלית המעורבת" Suprême Conseil Universel Mixte כגוף המנהל של המסדר המעניק את הדרגות.
ב־11 במאי 1901 הוקם "המסדר הבין-לאומי לבנייה-חופשית לגברים ונשים LE DROIT HUMAIN זכות האדם" המבוסס על חוקה משלו והפך לגוף המרכזי הרשאי להנפיק אישורים לכינון פדרציות לאומיות תחת מסגרת זו. מריה דוריים נפטרה ממחלה בשנת 1894. ג'ורג' מרטין נפטר בשנת 1916. הוא פעל עד סוף ימיו לטובת הרחבת המסדר אך עבודתו הושלמה על ידי אחים ואחיות אחרים.
ברבע הראשון של המאה ה-20 נעשתה פעילות נמרצת של ג'ורג' מרטין לביסוס מעמדו של מסדר זכות האדם כגוף מסוני מוכר בעולם. במקביל, נפתחו לשכות של המסדר בפריז ובערים אחרות בצרפת. לשכות נוספות נפתחו גם בשווייץ, בלגיה הולנד ובמזרח הרחוק.
כיום, המסדר מוכר בין השאר על ידי גופים מסוניים (של בונים חופשיים) שונים כגון: הלשכה הגדולה של צרפת, המזרח הגדול של צרפת, הלשכה הנשית הגדולה של צרפת, המזרח הגדול של בלגיה, הלשכה הגדולה של בלגיה ועוד.
החברים המייסדים
מייסדי הלשכה הראשונה של המסדר שהפך אחר כך למסדר הבינלאומי היו
| השם | הערות |
| Maria Deraismes | |
| Georges Martin | |
| Marie Béquet de Vienne | |
| Louise David | |
| Charlotte Duval | |
| Anna Féresse-Deraismes (sœur de Maria) | אחותה של מריה |
| Élisa Lévy-Maurice | |
| Maria Arundale-Martin | אחותה של Francesca Arundale |
| Marie-Georges Martin | אשתו של Georges Martin |
| Florestine Mauriceau | אחותה של d'Eliska Vincent |
| Julie Pasquier | |
| Dr Marie Pierre | אחותה של d'Eugénie Potonié-Pierre |
| Myrtille Rengnet (sœur de ) | אחותה של Maria Pognon |
| Clémence Royer | |
| Eliska Vincent | |
| Louisa Wiggishoff |
נושאי המשרה של הלשכה הראשונה היו
| השם | התפקיד |
| Maria Deraismes | נשיאה |
| Clémence Royer | נשיאת כבוד / שקדמה? |
| Marie Béquet de Vienn | מפקחת ראשונה |
| Marie-Georges Martin | מפקחת שנייה |
| Georges Martin | נואם |
| Maria Arundale-Martin | מזכירה |
| Anna Féresse-Deraismes | גזברית |
| Élisa Lévy-Maurice | האחות הרחמנייה / אחראית הצדקה |
| Julie Pasquier | מומחית גדולה |
| Florestine Mauriceau | מומחה ראשון |
| Eliska Vincent | מומחית שנייה |
| Louisa Wiggishoff | מנצחת על הטקסים |
התפשטות המסדר בארצות דוברות אנגלית
עד שנת 1914 התפשט המסדר לבריטניה ולארצות הברית. הבנייה החופשית המעורבת הובאה לעולם דובר האנגלית על ידי אנני בזאן Annie Besant (מרצה, פמיניסטית, סוציאליסטית בריטית, אשר נטלה חלק במאבק הפועלים, והפכה לנשיאה של האגודה התיאוסופית, לוחמת לעצמאות הודו) שהקימה את לשכת "החובה האנושית" מס' 6 בלונדון ב־1902 ויסדה שם, יחד עם נושאי המשרה מהמועצה העליונה הצרפתית, את "הפדרציה הבריטית של המסדר הבינלאומי לגברים ולנשים זכות האדם". אנני בזאן נשארה ראש הפדרציה הבריטית עד למותה ב-1933.
סגנון העבודה של הלשכות האנגליות הושפע מהתנועה התאוסופית וקיבל אופי מיסטי יותר מהלשכות האחרות במסדר. בין השאר, ביקשה וקיבלה אנני בזאן אישור מהמועצה העליונה בפריז לנהוג לפי המקובל בלשכה הגדולה הגברית של אנגליה ולדרוש מהמועמדים אמונה באלוהים או בישות עליונה כתנאי לקבלה, בשונה מהלשכות הקונטיננטליות שלא דרשו כל אמונה דתית מחבריהם. האישור שהתקבל מצרפת נודע בשם "ברית אנני בזאן" וב-1904 הודפס ריטואל אנגלי חדש, אשר ביסס דרישה זו כחיונית לעבודה הטקסית. הריטואל המתוקן נקרא Dharma Workings "ריטואל דהרמה", הידוע גם בשם "ביזאנט-לידביטר" Besant/Leadbeater על שם מחבריו.
לשכות דוברות צרפתית של מסדר "זכות האדם" הופיעו בארצות הברית החל מ־1903, גם שם את הלשכה דוברת האנגלית הראשונה הקימה אנני בזאן, בשנת 1908. גם לארצות הברית, ייבאה בזאן את הריטואלים הנ"ל, כך שהלשכות הדוברות אנגלית קיבלו סגנון פחות קונטיננטלי ומיסטי יותר.
Besant/Leadbeater על שם מחבריו.
לשכות דוברות צרפתית של מסדר "זכות האדם" הופיעו בארצות הברית החל מ־1903, גם שם את הלשכה דוברת האנגלית הראשונה הקימה אנני בזאן, בשנת 1908. גם לארצות הברית, ייבאה בזאן את הריטואלים הנ"ל, כך שהלשכות הדוברות אנגלית קיבלו סגנון פחות קונטיננטלי ומיסטי יותר.
עקרונות, ארגון, נוסחים והחוקה
מייסדי המסדר ביקשו לאשרר את השוויון בין גברים לנשים בחברה בכלל ובבנייה החופשית בפרט. בין השאר דרך שמו של המסדר "זכות האדם", הם הכריזו גם על הרצון "שגברים ונשים ייהנו בצורה שווה מצדק חברתי על פני האדמה כולה בתוך אנושות המאורגנת בחברות בהן שוררים החופש והאחווה"[6].
כאמור מאז הקמתו, המסדר התפשט בכל העולם. מבחינה ארגונית הוא מחולק לפדרציות, תחומי שיפוט ולשכות חלוציות בהתאם להיקף התפתחותו במדינות השונות.
מטרתו לקרב זה לזה את שני חצאי המין האנושי מתוך האמונה שיש להם את אותם צרכים ואותם האינטרסים, במשפחה כמו בחברה - ולהגן עליהם באופן שווה. המסדר שואף להתגבר על הפרטיקולריזם שהוא תולדה של הפרדה, הדרה וברבריות בין בני האדם. המסדר תומך בשלום בין האומות.
מסדר "זכות האדם" נבדל מהמסדרים המסונים (=של בונים חופשיים) האחרים בשלושה מאפיינים ייחודיים: "שוויון מגדרי, בינלאומיות והמשכיות החניכה בין הדרגה הראשונה לדרגה ה-33 בנוסח הסקוטי הקדום והמקובל". אף על פי שרוב לשכות המסדר עובדות לפי נוסח זה, אופיו הבינלאומי של המסדר מתחשב בנוסחים הנהוגים במקומות אחרים בעולם, במיוחד במדינות בהן התפתחה הבנייה החופשית האנגלו-סקסית. לפיכך, הנוסח לודרדייל, גרסה של הנוסח הסקוטי המשלבת אלמנטים של נוסח אמוליישן (או הנוסח אנגלי), נפוץ בלשכות ובפדרציות של המסדר הממוקמות במדינות תחת השפעה אנגלו-סקסית.
המסדר אימץ חוקה, אשר גרסתה הראשונה הוכרזה בכנס הבינלאומי של 1920. המועצה העליונה, הגוף ההיררכי העליון במסדר, מופקדת על שמירת עקרונות המסדר. המועצה ממנה נציג מטעמה בכל פדרציה (או תחום השיפוט), שתפקידו לקשר בין הפדרציה למועצה העליונה.
המטה הראשי של המסדר ממוקם בפריז, ברחוב ז'ול-ברטון 5, ברובע ה -13, בביתו לשעבר של ז'ורז' מרטין ממייסדי המסדר. המבנה סווג כבניין לשימור משנת 2014.
רשימת ראשי המסדר מאז הקמתו
מאז הקמתו עומד בראש המסדר Grand Master נשיא גדול, נבחר:
| שנות כהונה | השם | תקופת חיים | הערות |
| 1903-1914 | מארי ז'ורז' מרטין
Marie-Georges Martin |
1850 - 1914 | אשתו של ז'ורז' מרטין והנשיאה הגדולה הראשונה של המסדר. |
| 1914-1918 | מארי בונביאל | 1841 - 1918 | מורה בבית הספר, פעילה סוציאליסטית ונשיאת הליגה לזכויות נשים בצרפת. |
| 1918-1921 | אג'ן פירון
Eugène Piron |
1863 - 1928 | כימאי אוטודידקט, פעיל סוציאליסט והנשיא הראשון של הפדרציה הצרפתית של זכות האדם. |
| 1928-1934 | לוסיין לוי
Lucien Lévi |
1882 - 1935 | כימאי ומורה. |
| 1934-1947 | הנרי פטי
Henri Petit |
1868 - 1955 | מומחה לביטוח נשיא הפדרציה הצרפתית. 1928 |
| 1947-1954 | מרגריט מרטין
Marguerite Martin |
1877 - 1956 | התקבלה לבנייה בלשכה הסימבולית המעורבת. חידשה את פעילות המסדר אחרי המלחמה. |
| 1954-1969 | צ'ארלס קמיליאר Charles Cambillard | 1892 -1986 | מורה לאנגלית. חיזק והרחיב את המסדר. |
| 1969-1976 | אנדרה קלמנט
André Clément |
1897 - 1986 | הגיע ממסדר "המזרח הגדול של צרפת", הקים את המועצה הגדולה של הפדרציה הצרפתית ב-1939 |
| 1976-1990 | ז'אק שואזה | 1910 - 1998 | מהנדס בלגי, מייסד המרכז לתכנון המשפחה הראשון בבלגיה. כיהן במשך שתי כהונות. |
| 1990-1997 | מארק גרוז'אן
Jacques Choisez |
1918 - 2012 | היסטוריון מיליטנטי ופעיל של ארגוני עובדים. בא מהמזרח הגדול של צרפת. |
| 1997-2007 | נורדור נרדוויק
Njördur Njardvik |
1936- | איסלנדי, דוקטור לפילולוגיה. |
| 2007-2012 | דניאל ז'ואט
Danièle Juette |
פסיכיאטרית, לשעבר נשיאת המועצה הצרפתית וסגנית הנשיא הגדול. | |
| 2012-2017 | איווט רמון
Yvette Ramon |
מורה, מרצה ונשיאה לשעבר של המועצה הגדולה של הפדרציה הצרפתית. | |
| מאז 2017 | דניאל בולנס
Daniel Bolens |
נשיא לשעבר של הפדרציה השווייצרית של "זכות האדם". |
מסדר זכות האדם בעולם כיום
כיום מסדר "זכות האדם – Le Droit Humain" מונה כ־850 לשכות סימבוליות (של שלוש הדרגות הראשונות) ב-60 מדינות.
- באירופה
צרפת, בלגיה, אוסטריה, בריטניה, שווייץ, לוקסמבורג, הולנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, פינלנד, איסלנד, איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון, קפריסין (ניקוסיה), בולגריה, קרואטיה, אסטוניה, סלובקיה, ליטא, צ'כיה, הונגריה, פולין, גרמניה, רומניה, רוסיה, אוקראינה.
• באמריקה:
קנדה (מונטריאול, קוויבק, שרברוק, טורונטו), ארצות הברית, מקסיקו, גוואדלופ, מרטיניק, גיאנה, ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה (סנטיאגו, ולפראיסו), קולומביה, פרגוואי, פרו, אורוגוואי, ונצואלה.
• באסיה-אוקיאניה:
לבנון, ישראל, יפן; אוסטרליה (בריסביין, חוף הזהב, סידני, מלבורן, דיילספורד, אדלייד), קלדוניה החדשה, טהיטי;
• באפריקה:
בורקינה פאסו, קמרון (דואלה, יונדה), בנין (קוטונו), גינאה, רואנדה, סנגל (דקאר), קונגו, חוף השנהב, מרוקו (ראבט), ניגריה, צ'אד, טוגו, דרום אפריקה ( קייפטאון, דרבן, יוהנסבורג, פרטוריה), ראוניון, מדגסקר, מאלי, מאוריציוס, ניגריה, רפובליקת קונגו, סנגל, תוניסיה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ החוקה בינלאומית של המסדר הבינלאומי לגברים ולנשים "זכות האדם" Le Droit Humain (מאי 2017), סעיף 1.
- ^ חוקת המסדר, סעיף 3 שם.
- ^ חוקת המסדר, סעיף 4 שם
- ^ חוקת המסדר סעיף 4 שם.
- ^ “INTERNATIONAL MIXED MASONIC ORDER LE DROIT HUMAIN - The Freemasons of the DROIT HUMAIN Affirm the Equality of Men and Women”. nd. נבדק לאחרונה 5 מאי 2020.
- ^ חוקת המסדר, סעיף 1.
29331515המסדר הבין לאומי לבנייה-חופשית מעורבת לגברים ונשים