המסגד האומיי

המסגד האומיי

המסגד מכיוון צפון-מערב
מידע כללי
סוג	מסגד
מיקום	דמשק
מדינה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–715
קואורדינטות	33°30′43″N 36°18′24″E
(למפת דמשק מוגדלת)   המסגד האומיי (למפת דמשק רגילה)   המסגד האומיי

המסגד האומיי (בערבית: الجامع الأموي תעתיק: אלג'אמע אלאמוי), או המסגד הגדול של דמשק, הוא מסגד בדמשק שבסוריה, אחד המסגדים הגדולים והעתיקים בעולם. המסגד בנוי בתוך הטמנוס העתיק של העיר. ליד חצר המסגד מצוי מאוזוליאום צלאח א-דין.

לאחר שנכבשה העיר דמשק על ידי המוסלמים בשנת 634, החלו עבודות הבנייה של המסגד במקום בו עמדה כנסיית יוחנן המטביל, הנחשב לנביא בידי הנוצרים והמוסלמים כאחד. בניית המסגד הושלמה בשנת 715 בסגנון ביזנטי ומאז היווסדו נחשב לאחד המסגדים החשובים בעולם המוסלמי (נחשב על ידי רבים למסגד הרביעי בחשיבותו).

בחודש אפריל בשנת 2013, נפגע המסגד לאחר שנהפך לאתר קרבות במלחמת האזרחים בסוריה.

היסטוריה

המסגד נבנה במקום ששימש במקור כמקדש ארמי לאליל הדד-רמן. בתקופה הרומית ניצב במקום מקדש לאליל יופיטר, אשר הוקף בחומות ושערים העומדים על מכונם עד היום ומשמשים כקירותיו החיצוניים של המסגד האומיי. בתקופה הביזנטית, נהרס המקדש והוקמה במקומו בזיליקה נוצרית שהוקדשה ליוחנן המטביל. בשנים הראשונות לכיבוש המוסלמי של העיר, המשיכה הכנסייה לשמש כמקום פולחן לנוצרים, אך עם עליית השושלת האומיית ובירתה בדמשק נלקח האתר מחזקתם. המקום שימש לתקופה קצרה לתפילת שתי הקבוצות, אך ב-705 הוחרם המקום והחל הרס הכנסייה כשהח'ליף אל-וליד תקע בסמליות את הטריז הראשון בקירותיה. הבניה הושלמה רק כעבור עשר שנים ב-715.

בניית המסגד

המסגד נבנה לפי דגם מסגד החצר המבוסס על תבנית ביתו של מוחמד במדינה. המסגד נועד לשמש מקום לתפילה, כמקום לחינוך דתי ולפגישות פוליטיות, מושב משפט וסעד לחולים ולנזקקים.

אל-וליד ביקש וקיבל מהקיסר הביזנטי מאתיים אמנים מיומנים על מנת לבנות את המסגד. המסגד היה אחד המבנים הגדולים בעולם בשעתו ושטחו הוא מלבן שמידותיו 157 על 100 מטרים. המסגד עוטר לאורך קירותיו הפנימיים והחיצוניים בפסיפסי זכוכית על רקע מוזהב, בהשפעת האומנות הביזנטית. בפסיפסים אלו מוצגות תמונות של ביתנים או בתים, עצים וצמחים, נהרות וגשרים.

אולם התפילה כולל שלושה אולמות תפילה רוחביים שתקרתם נתמכת בידי עמודים בעלי כותרות קורינתיות.

קירותיו של המסגד מבית ומחוץ היו מעוטרים בפסיפס הזהב הגדול בעולם שכיסה כ-4,000 מטרים רבועים. שרפה שפרצה בשנת 1893 כילתה את רובם הגדול של פסיפסים אלו. בשלבים מאוחרים יותר הוספו למסגד כיפות עופרת מעל לכניסה הראשית ומעל למיחראב.

במאה ה-12, לאחר שחרורה של העיר מידיים צלבניות, בחר בה צלאח א-דין כמקום קבורה וקברו, מאוזוליאום צלאח א-דין, ממוקם בסמיכות לחצר המסגד.

יחוס המקום לדתות שונות

במסגד יש מקומות רבים המקודשים על השיעה המוסלמית ובני דתות אחרות. באולם התפילה המרכזי מצוי ביתן המכיל לפי האמונה הנוצרית והמוסלמית את ראשו של יוחנן המטביל.

בפינה אחרת של הבניין מצביעים השיעים על מקום הצגתו של ראש האמאם חוסיין לאחר רציחתו בכרבלא בשנת 680. השיעים מאמינים שזה היה המקום שבו הושפלו ונכלאו בני משפחתו השורדים של חוסיין והמקום שבו נאם בנו, האמאם אל-סג'אד עלי זין אל-עבידין נאום מפורסם בגנות יזיד והאומיים.

גלריית תמונות

• 
  בית האוצר האומיי בחצר המסגד
• 
  הכניסה הראשית לאולם התפילה
• 
  מבט מקרוב על הציון השיעי ליוחנן המטביל במסגד
• 
  מינבר, או בימת הדרשן, במסגד האומיי
• 
  המיחראב, או גומת התפילה, השיעי על שם האמאם זין אל-עבידין
• 
  אכסדרה ובה שרידי פסיפסי זהב
• 
  ציון המקום שבו הוצג ראשו של האימאם חוסיין
• 
  צילום עתיק מגג המסגד לפני השרפה, 1862
• 
  חצר המסגד בלילה

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29738493המסגד האומיי