המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה

המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה

זירת המערכה במחוז פונג'אב
מערכה: המלחמות האנגלו-סיקיות
מלחמה: המשחק הגדול
תאריכים	11 בדצמבר 1845 – 9 במרץ 1846 (12 שבועות ו־5 ימים)
קרב אחרי	המלחמה האנגלו-סיקית השנייה
מקום	פונג'אב, צפון מערב הודו
עילה	פלישת הסיקים לגבולות הודו הבריטית
תוצאה	ניצחון בריטי וחתימת "הסכם לאהור"
שינויים בטריטוריות	פונג'אב
הצדדים הלוחמים האימפריה הבריטית מנהיגים המושל הכללי של הודו • הדוכס מאלנבורו • הוויקונט הראשון מהארדינג   דוליפ סינג ג'ינד קאור (אימו של דוליפ)  מפקדים יו גאוג' הנרי הרדינג הארי סמית' וולטר גילברט רוברט הנרי דיק לאל סינג טג' סינג ראנג'ודה סינג שאם סינג אטאריוואלה כוחות כ-30,000 חיילים אבדות כ-6,500 נפגעים כ-12,000 נפגעים

אות סוטלג' שהוענק ללוחמי המלחמות האנגלו-סיקיות

המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה התחוללה בין 11 בדצמבר 1845 ל-9 במרץ 1846 בין הצבא של חברת הודו המזרחית הבריטית (ששלטה, מטעם האימפריה הבריטית בהודו הבריטית) לבין הקיסרות הסיקית שהתקיימה בפונג'אב שמצפון מערב להודו. המאמץ הבריטי שיקף רצון לחזק את אחיזת בריטניה בצפון הודו כחלק ממהלכי המשחק הגדול שניהלו הבריטים מול האימפריה הרוסית.

המשחק הגדול

בתחילת המאה ה-19 פרץ סכסוך בין האימפריה הבריטית לאימפריה הרוסית. בריטניה, ששלטה בהודו, חששה מפלישה דרומה של רוסיה ששלטה בחלקה הצפוני של אסיה ובמקביל ברוסיה שלט חשש דומה מפני פלישה של האימפריה הבריטית. כדי להתמודד עם האיום שאפה כל אימפריה לחזק את גבולה מול האימפריה היריבה וכך הפך אזור זה (שכלל את פקיסטן, אפגניסטן, ג'אמו וקשמיר ועוד) לזירה בה נלחם כל צד לכבוש יותר שטחים. אחד מהאזורים האלו היה חבל פונג'אב בה התקיימה הממלכה הסיקית.

הרקע למערכה בפונג'אב

עם תחילת המאה ה-19 שלטה האימפריה הבריטית, בעזרת חברת הודו המזרחית הבריטית, בהודו כשנהר סוטלז' מהווה את גבולה הצפוני עם הקיסרות הסיקית שבפונג'אב. עד 1839 שלט בקיסרות הסיקית המאהאראג'ה ראנג'יט סינג . סינג ביסס את כוחה של המדינה והשכיל ליצור יחסם טובים עם הבריטים שאיפשרו לממלכה הסיקית להתקיים ללא התערבות חיצונית.

ב-1839 נפטר ראנג'יט סינג והחלה מלחמת ירושה על תפקיד שליט המדינה. מלחמה זו שהייתה מלווה במוות של יורשי הכתר השונים הביא לחוסר יציבות כשבמקביל החל הצבא הסיקי להגדיל את כוחו. מגמות אלו הדאיגו מאוד את המושל הכללי של הודו שהחל לתגבר את הכוחות לאורך הגבול עם הממלכה הסיקית בפונג'אב. מבקרים של מהלכי המושל טענו שאופי התיגבור של צבא בריטניה מצביע על כוונות התקפיות במטרה לנצל את ההזדמנות ולכבוש ולספח את פונג'אב לאימפריה הבריטית.

הכוחות המעורבים

עיקר הכוחות שהופנו למערכה השתייכו ליחידות הבנגליות של הצבא הבריטי בפיקודו של פילדמרשל סר יו גאוג' כשמסייע לו מושל בנגל (ולימים מושל הודו) סר הנרי הרדינג . יחידות אלו נתמכו על ידי סוללות ארטילריה של הצבא הבנגלי. יחידות אלו יועדו לתגבר את היחידות הבריטיות שכבר התבצרו בפירוזפור .

על הצבא הסיקי פיקד גנרל לאל סינג כשלצידו גנרל טג' סינג .

מהלך המלחמה

היה זה הצבא הסיקי שפתח את המלחמה כשחצה את נהר סוטלז' ב-11 בדצמבר 1845 במספר גשרים והחל להתקדם למחוזות שהיו בשליטת הבריטים. נקודות הפלישה העיקריות היו בקרבת הערים לודהיאנה ופירוזפור

קרבות לודהיאנה

קרב לודהיאנה נערך בין הבריטים לסיקים על השליטה בעיר שנכבשה על ידי הסיקים שפלשו מצפון. ב-1845 נערך קרב בעיר שנכבשה על ידי הבריטים ובהמשך הדפו הבריטים את הסיקים מצפון לנהר וניהלו את הקרב הבא במבצר פילאור (Phillaur Fort) בשטח הממלכה הסיקית.

קרב מודקי

רגימנט הפרשים המלכותי של המלכה בהתקפה על סוללות התותחים של הסיקים

קרב מודקי התחולל ב-18 בדצמבר 1845 בקרבת העיר מודקי שבהודו בה התרכז כוח התגבור הבריטי. העיר נמצאת בעורפה של פירוזפור והגנו עליה כוחות בריטים לכן נדרשו הסיקים לעקוף את פירוזפור ולמנוע מהכוחות שבה לפעול נגדם. לשם כך פיצלו הסיקים את כוחותיהם כשחלק מיחידותיהם, בפיקודו של גנרל טג' סינג , נערך מול פירוזפור (ובכך ריתק את הכוחות הבריטים שבה) וחלק אחר של הכוחות, בפיקודו של גנרל לאל סינג ובהיקף של ב-10,000 חיילים , תקף את מודקי.

הכוחות הבריטים כללו 5 רגימנטים בריטים ו-15 רגימנטים הודים (סה"כ כ-10,000 חיילים) בפיקודם של פילדמרשל יו גאוג' ומושל בנגל הנרי הרדינג. כוחות אלו צעדו דרך ארוכה מבסיסי הקבע שלהם באזור דלהי עד הגיעם, בצהרי ה-18 בדצמבר למודקי. בשעות הערב הופתעו הכוחות הבריטים מהתקפה של הכוחות הסיקים שפתחו בירי ארטילרי כשהארטילריה הבריטית ענתה בירי חוזר. בהמשך ניסו הפרשים הסיקים לאגף את הכוחות הבריטים אך ללא הצלחה. במהלך הלילה התארגנו הבריטים והחלו להתקדם מול הכוחות הסיקים כשרגימנטי הפרשים מאגפים את סוללות התותחים.

בסופו של הלילה נחלו הבריטים ניצחון אך חוסר הניסיון שלהם בלחימת לילה הביאה לחוסר סדר בהתקפה ולנפגעים רבים (כשחלקם כתוצאה מאש ידידותית). בקרב נהרגו 216 חיילים בריטים ו-657 נפצעו. רבים המההרוגים היו קצינים וביניהם 2 מפקדי בריגדות.

קרב פירוזאשה

קרב פירוזאשה התחולל בין ה-21 בדצמבר ל-22 בדצמבר 1845 בקרבת העיר פירוזאשה (כ-18 ק"מ מצפון ערב למודקי וכ-18 ק"מ ממזרח לעיר המחוז פירוזפור ). הצבא הסיקי, בפיקודו של הגנרל לאל סינג, שנסוג ממודקי לאחר תבוסתם שם, התבצר בפירוזאשה.

מול הסיקים הציבו הבריטים כוח בהיקף של כ-17,000 חיילים שכלל את הכוחות הבאים:

• הכוח שלחם במודקי, בפיקודם של יו גאוג' והנרי הרדינג.
• דיוויזיה מכוח המשמר של פירוזפור, בפיקודו של מייג'ור גנרל ליטר (Littler)

הקרב החל ב-21 בדצמבר בירי ארטילרי בריטי לא יעיל כשבעקבותיו תקפו חיילי הרגלים. הביצורים החזקים והתגוננות החזקה של הסיקים גבו מחיר יקר מהבריטים בנפגעים. עם ערב הצליחו הבריטים לחדור למחנה הסיקי וכמו בקרב במודקי הפעילות הלילית גרמה לכאוס בכוחות הבריטים. עם עלות השחר של 22 בדצמבר התברר שהבריטים הצליחו להאחז ברוב שטחו של המחנה הסיקי. עד הצהריים הצליחו הבריטים להדוף את כוחותיו של לאל סינג אל מחוץ לעיר במחיר גבוה של נפגעים. בנקודה זו הגיעה התגבורת הסיקית מפירוזפור בפיקודו של גנרל טג' סינג ונערך להילחם בבריטים המותשים וחסרי התחמושת. מסיבות לא ממש ברורות החליט טג' סינג להסיג את כוחותיו.

בסיומו של הקרב נסוגו הסיקים מעבר לנהר הסוטלז' תוך הטחת האשמות בשני מנהיגי המערכה. בצד הבריטי נמנו 694 חללים ו-1,721 פצועים. כמו כן חלו רבים מהחיילים עקב שתיית מים מזוהמים כך שהיקף הפגיעה בכוח הבריטי הגיע לכ-15%. גם בצד הבריטי נוצר משבר של חוסר אמון ביחסים בין יו גאוג' והנרי הרדינג והרדינג תכנן להדיח את גאוג' מתפקידו.

קרב באדוואל

קרב באדוואל (Battle of Baddowal) נערך ב-21 בינואר 1846 ממערב לעיר לודהיאנה בין כוחות בריטים לכוחות סיקים. העיר לודהיאנה נכבשה על ידי הבריטים כבר בתחילת המלחמה אך בינואר 1846 חצו הסיקים (בהיקף של כ-10,000 חיילים ובפיקודו של ראנג'ודה סינג ), בשנית, את נהר סוטלז', כבשו טריטוריה בריטית ואיימו לכבוש את העיר. מפקד המערכה הבריטי, פילדמרשל יו גאוג', הורה ללוטננט גנרל סר הארי סמית' לצאת בראש כוח, בהיקף של דיוויזיה, מפירוזפור מזרחה כדי לתגבר את הכוחות בלודהיאנה.

בדרכו אל העיר הותקף הכוח הבריטי על ידי הסיקים שזינבו בעורפו וחיסלו את העתודות ויחידות הלוגיסטיקה של הכוח הבריטי. אף על פי כן הגיע רוב הכוח ללודהינא ותיגבר את הכוחות העיר. בריגדת גורקה נוספת הגיעה לעיר מדלהי כתגבור.

קרב עליוואל

קרב עליוואל התחולל ב-28 בינואר 1846 בקרבת העיירה עליוואל והיה המשכו של קרב באדוואל (Battle of Baddowal). הדיוויזיה הבריטית, בפיקודו של לוטננט גנרל סר הארי סמית' , שהגיעה ללודהיאנה התאוששה והתארגנה למרדף אחרי הסיקים הנסוגים. הסיקים, בפיקודו של ראנג'ודה סינג , נסוגו צפונה לעיר עליוואל שם הקימו קו ביצורים בארוך של כ-6 ק"מ.

סמית' זיהה את העיירה עליוואל באגפו המזרחי של קו הביצורים כנקודה החלשה של הסיקים והקצה 2 בריגדות (מתוך 4) לתקיפת נקודה זו. ב-28 בינואר החלה המערכה שנפתחה בירי ארטילרי ובעקבותיו צרו חיילי הרגלים על הכפר, כבשו אותו והחלו לירות על מרכז קו הביצורים. יחידות פרשים סיקיות ניסו לאגף את הבריטים אך התערבות הפרשים הבריטים מנעה זאת. הפרשים המשיכו בהתקפתם במרכז קו ההגנה והביאו לשבירת רו ההגנה ונסיגה מבוהלת של הסיקים שנסו מעבר לנהר כשהם משאירים ציוד רב מאחור.

בסיומו של הקרב נמנו כ-850 נפגעים בצד הבריטי לעומת כ-2,000 נפגעים בצד הסיקי. הנסיגה המהירה אילצה את הסיקים לנטוש את כלי נשקם הכבדים וביניהם 67 תותחים.

קרב סובראון

קרב סובראון התחולל ב-10 בפברואר 1846 בקרבת העיירה סובראון בין הצבא הבריטי לצבא הממלכה הסיקית.

לאחר התבוסות של הסיקים ב"קרב פירוזאשה" ו"קרב עליוואל" הם נסוגו מעבר לנהר סוטלז' לכוון העיר לאהור. לאחר מנוחה ותגבור כוחות יצא הכוח, בפיקודו של שאם סינג אטאריוואלה , דרומה, חצו שוב את הנהר והתבצרו מדרום לו. מולם נערכו הבריטים בכוחות משולבים שכללו כוחות מפירוזפור בפיקודו של פילדמרשל יו גאוג', דיוויזיה בפיקודו של לוטננט גנרל הארי סמית' הגיעה מלודהיאנה, דיוויזיית תגבורת בפיקודו של גנרל וולטר גילברט ודיוויזיה בפיקודו של מייג'ור גנרל רוברט הנרי דיק .

יציאת הבריטים למערכה התעכבה עד ל-10 בפברואר כדי לאפשר הגעת ארטילריה כבדה לזירה. הקרב החל בהפגזה ארטילרית ועם סיומה תקפו הדיוויזיות הבריטיות את אגפי קו ההגנה הסיקית. התקיפה הראשונה נכשלה והבריטים שסבלו מנפגעים רבים נאלצו לסגת כשאחד ממפקדי הדיוויזיות (מייג'ור גנרל רוברט הנרי דיק) נהרג. הבריטים התאוששו מהר ותקפו את קו ההגנה הסיקי במספר נקודות וזאת בסיוע יחידת הנדסה שפוצצה חלק מהביצורים. הסיקים, שמפקדם גנרל טג' סינג ברח מהמערכה, החלו נסוגים לעבר הנהר כדי לחצות אותו צפונה על גבי גשר פונטון שהקימו הסיקים מוקדם יותר. שילוב של עומס וזרימה חזקה בנהר (בעקבות גשמים חזקים) הביאו להתפרקותו של הגשר ולניתוקם של כ-20,000 חיילים סיקים מהממלכה. חיילים אלו סירבו להיכנע ופנו לתקוף את ההכוחות הבריטים שהשיבו בירי מקלעים ותותחים וגרמו להרג המוני בקרב הסיקים עד לכניעתם.

הבריטים ניצלו את הניצחון המכריע ופלשו לממלכה הסיקית, התקדמו צפונה והגיעו ב-13 בפברואר למרחק של כ-50 ק"מ מלאהור בירת פונג'אב. התנועה המהירה של הבריטית לא איפשרה לסיקים להתארגן להגן על בירתם והם נאלצו לשלוח משלחת כדי לדון בתנאי הכניעה. עם סיום הקרב נמנו בצד הבריטי כ-2,300 נפגעים בעוד שבצד הסיקי נמנו 8,000-10,000 נפגעים.

סיום המלחמה

האנדרטה במודקי

בעקבות שיחות הכניעה בין הבריטים לסיקים נחתם, ב-9 במרץ 1946, הסכם לאהור שכלל את הסעיפים הבאים:

• ויתור סיקי על אדמות החקלאיות יקרות הערך בפונג'אב לטובת חברת הודו המזרחית הבריטית.
• אישור התיישבות של בריטים בלאהור ובערים אחרות בפונג'אב.
• תשלום קנס של 1.2 מיליון פאונד. לאחר שהממלכה הסיקית לא עמדה בתנאי התשלום התירו הבריטים לשליט ג'אמו לרכוש ולספח את קשמיר (שהייתה חלק מפונג'אב) ולשלם את תמורתה (750,000 פאונד) לבריטניה.

הניצחון המוחץ של הבריטים וההסכם הביאו לפונג'אב פקידים רמי דרג ששלטו בפועל במדינה, צמצמו את כוחם של שליטי המחוזות המקומיים ואף הגלו מהממלכה גורמים מתסיסים. פעולות אלו הגבירו את האיבה של הסיקים לבריטים דבר שהוביל לאחר שלוש שנים למלחמה האנגלו-סיקית השנייה.

הנצחה

• בעיירה עליוואל הוקמה אנדרטה לציון "קרב עליוואל" . על האנדרטה נכתב: ”קרב עליוואל התחולל ב-28 בינואר 1846 בין כוחות בריטים לסיקים בצפון הודו (כיום פנג'אב). הבריטים הונהגו על ידי סר הארי סמית', ואילו הסיקים הונהגו על ידי רנג'וד סינג' מג'יטה”.
• בעיירה מודקי הוקמה אנדרטה להנצחת קרב מודקי.

לקריאה נוספת

• Farwell, Byron (1973). Queen Victoria's little wars. Wordsworth Editions. ISBN 978-1-84022-216-6.
• Featherstone, Donald (2007). At Them with the Bayonet: The First Anglo-Sikh War 1845-1846. Leonnaur Books.
• Hernon, Ian (2003). Britain's forgotten wars. Sutton Publishing Ltd. ISBN 978-0-7509-3162-5.
• Grewal, J. S. (1998). The Sikhs of Punjab. Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-26884-4.
• Cunningham, Joseph (1853). Cunningham's history of the Sikhs. נבדק ב-24 ביולי 2015. {{cite book}}: (עזרה)
• Sidhu, Amarpal (2010). The First Anglo-Sikh War. Stroud, Gloucs: Amberley Publishing Limited. ISBN 978-1-84868-983-1.
• Jawandha, Nahar (2010). Glimpses of Sikhism. New Delhi: Sanbun Publishers. ISBN 978-93-80213-25-5.
• Allen, Charles (2001). Soldier Sahibs. Abacus. ISBN 978-0-349-11456-9.
• A fictionalised description of the origins and course of the First Anglo-Sikh War (as well as various Sikh fortifications including breastworks) can be found in the comedy/adventure novel Flashman and the Mountain of Light by George MacDonald Fraser (1990). However, the book's well-researched footnotes are a source for serious historical information and further reading, such as the memoirs of some of the principals involved.
• Smith, David (2019). The First Anglo-Sikh War 1845–46: The betrayal of the Khalsa. Osprey Publishing; Osprey Campaign Series #338. ISBN 978-1-4728-3447-8.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה בוויקישיתוף

• המלחמות האנגלו-סיקיות, באתר searchsikhism.com
• קרב מודקי, באתר britishbattles.com
• קרב פירוזאשה, באתר britishbattles.com
• קרב עליוואל, באתר britishbattles.com
• קרב סבראון, באתר britishbattles.com
• המלחמות האנגלו-סיקיות, באתר "בריטניקה"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה32693471