המכלול:ערכים מומלצים/המלצות

תקצירי "הערך המומלץ" היומיים

היום

26 במרץ 2019 י"ט באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/012 המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית. במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות". לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה

03 2019

1 במרץ 2019 כ"ד באדר א' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/059 פרקי דרבי אליעזר (בראשי תיבות: פדר"א) שנערך במאה השמינית הוא ממדרשי האגדה הנפוצים ביותר: הוא שרד בכתבי יד רבים מאוד, חכמי הדורות מרבים להשתמש בו ולצטטו, והוא נדפס ביותר מחמישים מהדורות. כמה מנהגים הנפוצים עד לימינו מקורם בחיבור זה. פדר"א יוצא דופן בנוף הספרות המדרשית מכמה וכמה בחינות.החיבור הוא בעל מבנה חסר, ונחלקו החוקרים אם היו בו פרקים שאבדו, או שהמחבר לא הצליח להשלימו. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 2 במרץ 2019 כ"ה באדר א' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/060 תקרית רוזוול היא אירוע שבו, כך נטען, התרסק עב"ם ליד העיירה רוזוול שבניו מקסיקו, ארצות הברית, בשלהי יוני או בתחילת יולי 1947. על פי הטענה, חולצו מן העב"ם שהתרסק בסמוך לעיירה גופות של חוצנים ופריטים אחרים שמקורם בטכנולוגיה חוצנית. לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התעורר מחדש העניין בתקרית, והצית ויכוח עז. סביב האירוע נרקמו תאוריות קשר רבות, הדנות במהותו של החפץ שהתרסק לכאורה במקום. עמדתו הרשמית של צבא ארצות הברית היא שהשברים שנמצאו במקום הם שרידים של כדור פורח ניסיוני שמשימתו מעקב בגובה רב, פרויקט שנקרא "מוֹגוּל". לעומת עמדה רשמית זאת, יש המאמינים כי במקום אכן התרסק כלי טיס חוצני, ממנו חולצו גופות של חוצנים; התומכים בתפיסה זו סבורים שצבא ארצות הברית העלים מן הציבור את האמת על האירוע. הוויכוח הפך את רוזוול לתופעה נרחבת בתרבות הפופולרית, והשם "רוזוול" הפך לסמל לכלל נושא העב"מים והמפגש עם תרבויות חוצניות; זו אחת התקריות המפורסמות ביותר והשנויות במחלוקת בתחום זה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 3 במרץ 2019 כ"ו באדר א' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/061 קאקאפו הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות:הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר. המין מצוי בסכנת הכחדה חמורה: ידוע על 126 פרטים בלבד בעולם כולו, כולם מסומנים על ידי האדם ונתונים במעקב תמידי. עם התיישבות הפולינזים בניו זילנד, ולאחריהם האירופאים, הגיעו עמם טורפים המהווים מינים פולשים, כגון חתולים, חולדות וסמוריים, ואוכלוסיית הקאקאפו הוכחדה כמעט כליל. מאמצי שימור המין החלו בשנות התשעים של המאה ה-19, אך לא נחלו הצלחה משמעותית עד להפעלת תוכנית השבת הקאקאפו לטבע בשנות השמונים של המאה ה-20. כל הפרטים ששרדו שמורים במספר איים זעירים ונטולי-טורפים בקרבת ניו זילנד, בהם צ'אלקי, שבדרום-מערב פיורדלנד, וקודפיש, הסמוך לאי סטיוארט שבקרבת האי הדרומי, שם הם נמצאים תחת השגחה קפדנית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 4 במרץ 2019 כ"ז באדר א' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/062 צמצום הוא מושג תלמודי-הלכתי המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו. בתלמוד ובהלכה נעשה שימוש ביחידות מידה למידות ולזמנים, ונדרשת לעתים התייחסות למקרים שבהם שני דברים שווים במידתם, או שני דברים המתרחשים בו-זמנית. בעניין זה, חולקים התנאים האם אפשר לצמצם, או אי אפשר לצמצם. המלה "צמצום" בלשון חז"ל פירושה דיוק, ולפיכך "אפשר לצמצם" בהקשר זה משמעותו שלצורך ההכרעה ההלכתית מתקבל הדיוק האנושי כדיוק מוחלט, והדיוק שאליו הגיע האדם בחושיו ובכלים הרגילים העומדים לרשותו מספיק מבחינה הלכתית כדי להגדיר דיוק או שוויון, אף שאילו תתבצע מדידה אבסולוטית באמות-מידה מוחלטות יימצא, מן הסתם, שהדבר אינו מדויק. זו שיטתו של רבי יוסי הגלילי. דעת החכמים החולקים על רבי יוסי הגלילי היא ש"אי אפשר לצמצם", כלומר, יכולת הדיוק האנושית אינה מספיקה כדי להגדיר הלכתית דיוק או שוויון, ולכן מקרה כזה נידון כספֵק, לפי כללי הספקות בהלכה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 5 במרץ 2019 כ"ח באדר א' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/063 פְרְנָאוֹ מֶנְדֶשׁ פִּינְטוּ (1509 או 1511 – 8 ביולי 1583) היה מגלה ארצות וסופר פורטוגזי שעלילותיו נודעו כתוצאה מפרסום ספר זיכרונותיו - "מסעות" - ב-1614, 30 שנים לאחר מותו. הספר הוא אוטוביוגרפיה שפרטים רבים בה שנויים במחלוקת. על פי הספר, ביקר פינטו במהלך מסעותיו במזרח התיכון ובמזרח הרחוק באתיופיה, בים הערבי, בסין, בבורמה, בסיאם, בחצי האי המלאי, בסומטרה, בג'אווה, בהודו וביפן. לטענתו, הוא נמנה עם קבוצת האירופאים הראשונה שהגיעה ליפן, וכי היפנים למדו ממנו לראשונה על הנשק החם. תוך כדי מסעותיו הוא נאסר או נפל בשבי ונמכר כעבד כמה פעמים. בספר "מסעות" מתגלה פינטו כמבקר חריף של הקולוניאליזם הפורטוגזי במזרח הרחוק, ורואה בו פעולה צבועה של רדיפת בצע, המוסווית כפעולה המונעת משיקולים דתיים ומוסריים. נקודת השקפה זו הפכה נפוצה אחר כך, אך הייתה מאוד יוצאת דופן בתקופתו של פינטו. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 6 במרץ 2019 כ"ט באדר א' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/064 תוכנית T4 - אותנסיה היא מבצע שנערך במהלך שלטונם של הנאצים בגרמניה ונועד לחיסול כל ה"לא כשירים" ולדאוג ל"היגיינת הגזע הארי". בתוכנית זו, שהתבססה על האידאולוגיה הנאצית הגזענית ועל עקרונות אאוגנים, התיימרו הנאצים להעביר מן העולם את כל הילדים והמבוגרים שסבלו מפגמים פיזיים קשים או ממחלות נפשיות קשות. שמה של התוכנית T4 בא ממטה התוכנית ברח' טירגרטן 4 בברלין, בעוד שהמילה "אותנסיה" פירושה המתת חסד, ומשמעותה ביוונית "מוות טוב". לערך המלא - המלצות קודמות עריכה - תבנית - שיחה 7 במרץ 2019 ל' באדר א' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/065 תאונת המכרה בצ'ילה החלה בשעות אחר הצהרים של יום חמישי, 5 באוגוסט 2010, כקריסת סלעים במכרה לכריית נחושת וזהב סן חוסה, מכרה שעד למועד התאונה התקיימה בו פעילות כרייה כבר 121 שנים. המכרה ממוקם במדבר אטקמה, במרחק של 45 ק"מ מצפון לעיר קופיאפו שבצפון צ'ילה. הכורים נמצאו בעומק של 700 מטרים מתחת לפני האדמה ובמרחק של כ־5 ק"מ מהכניסה הראשית למכרה. קבוצה של 33 אנשים שרדה במשך תקופת שיא של 69 ימים במעמקי האדמה עד לחילוצם. עקב ההיסטוריה הידועה לשמצה של המכרה, התקבלה בתחילה הסברה שהכורים לא שרדו קרוב לוודאי את קריסת הסלעים או שהם ירעבו למוות לפני שהם יימצאו, אם בכלל. ההזדהות החזקה שהעם הצ'יליאני הפגין כלפי הכורים וכלפי משפחותיהם, וההד הציבורי הרב גרמו לממשלת צ'ילה ליטול את ניהול מבצע החיפוש וההצלה מידיה של בעלת המכרה הפרטית, "חברת הכרייה הראשונה של סן אסטבן". המשאבים הניכרים שעמדו לרשותה של חברת הכרייה הממשלתית, "קודלקו", אפשרו לקדוח במהירות שמונה פירי בדיקה. ב־22 באוגוסט, 17 ימים לאחר שאירעה התאונה, נכתבה הודעה באותיות אדומות גדולות שהוצמדה לקצה של מקדח, כאשר הוא הועלה אל פני השטח ולאחר שהוא חדר לאזור שצוותי החיפוש סברו שבו נמצאים העובדים הלכודים. על גבי ההודעה נכתב בפשטות: "אנחנו בסדר במקלט, ה־33". כמעט כל 33 הכורים שחולצו, היו במצב רפואי מניח את הדעת. שניים מהכורים סבלו מצורנת, אחד מהם מדלקת ריאות ואחרים סבלו מדלקות בשיניים ומבעיות בקרנית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 8 במרץ 2019 א' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/066 פסק דין האח והאחות שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972), טיהר את האח והאחות, חנוך ומרים לנגר, מכתם הממזרות וסיים פרשה ארוכת שנים שהסעירה את המדינה והיו מעורבים בה הדרגים הגבוהים ביותר: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין. אמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. היא נפרדה ממנו ללא גט ולאחר מכן התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 9 במרץ 2019 ב' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/067 הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה. הפילוסופיה של המתמטיקה מנסה לתת תשובות לשאלות כגון: "האם המתמטיקה היא תגלית או המצאה?" "מדוע המתמטיקה שימושית בתיאור היקום?" "באיזה מובן, אם בכלל, ישויות בסיסיות של המתמטיקה, כמו מספרים, קיימות?" "האם משפטים מתמטיים נכונים ובאיזה אופן?" לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 10 במרץ 2019 ג' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/068 פיליבסטר הוא תמרון פוליטי, שתכליתו לעכב ביצוע של מהלך מדיני בבית המחוקקים באמצעות שיטות שונות למשיכת זמן. מקור השם הוא במילה הספרדית filibustero, שפירושה שודד ים. באמצע המאה ה-19 כונו בשם זה ימאים שכירי חרב, בעיקר אמריקנים, שניסו להשתלט על שטחים באיים הקריביים, בדרום אמריקה ובמרכזה. המפורסם שבהם הוא ויליאם ווקר שכבש את ניקרגואה. ארצות הברית נחלקה סביב השאלה האם הממשלה צריכה לגבות את הפיליבסטרים או להתנער מהם. בדיון שנערך בסנאט ב-3 בינואר 1853 דרש חבר בית הנבחרים אברהם ונאבל כי הממשל האמריקני יתנער מהפיליבסטרים. בתגובה, קרא לעברו חבר בית נבחרים אחר, אלברט בראון, כי נאומו הוא כמו פיליבסטר נגד ארצות הברית. המונח קיבל עתה משמעות חדשה - נאום ממושך. בשיא הפיליבסטר הארוך ביותר מחזיק הסנאטור מקרוליינה הדרומית סטרום ת'ורמונד, אשר נאם בשנת 1957 במשך 24 שעות ו־18 דקות ברציפות, בהתנגדות לחוק זכויות האזרח שהעניק לאפרו-אמריקנים זכות הצבעה וביטל חלק ממדיניות ההפרדה בין הגזעים. את הנאום הארוך בתולדות הכנסת, שנמשך 10 שעות ו-7 דקות, נשא חבר הכנסת מיכאל איתן, בעת שנימק את הסתייגויותיו לתקציב המדינה לשנת 1993. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 11 במרץ 2019 ד' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/069 יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882–1933) חזן ומלחין, נחשב מגדולי החזנים בכל הזמנים. משחרותו עסק בתפילות בבית הכנסת, וזכה לשבחים. בבגרותו זכה לפרסום רב, ובמהלך הקריירה כיהן במשרות החשובות בעולם החזנות ברחבי אירופה וארצות הברית. בחפשו אחר מקורות פרנסה נוספים הגיע אל במות הבידור, ושר שם שירי מוזיקה פופולרית לצד קטעי חזנות. הוא אף תרם את קולו לפסקול הסרט המדבר הראשון. למרות זאת, סירב להצעות מעולם האופרה, בטענה שאין מקומו של חזן ירא שמים באופרה. הותיר אחריו מורשת נכבדה של מוזיקה ליטורגית יהודית, שתרמה רבות לעיצוב עולם החזנות. הוא הלחין ועיבד למעלה מ-600 יצירות, רובן תפילות וחלקן שירי עם יהודיים. רבות מיצירותיו נחשבות לקלאסיקות של עולם החזנות. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 12 במרץ 2019 ה' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/070 יהדות מרוקו הייתה הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות של יהדות ארצות האסלאם. ראשית התפוצה היהודית במרוקו מתוארכת על פי עדויות ארכאולוגיות למאה ה-2. בעת העתיקה יהודים התגוררו בעיקר בערי החוף של צפון אפריקה המערבית ועסקו במיוחד במסחר. בתחילת המאה ה-8 מרוקו נכנסה תחת כנפי האסלאם. תחת השושלות המוסלמיות יהודי מרוקו ידעו תקופות פריחה תרבותית וכלכלית ותקופות של רדיפות קשות. היחס ליהודים השתנה באופן תמידי בין שליט לשליט, והם סבלו בעיקר בתקופות של אי-יציבות. לאחר גירוש ספרד של שנת 1492 המוני מגורשים הגיעו למרוקו, ושיחקו תפקיד משמעותי בניהול מסחר החוץ והדיפלומטיה של הממלכה. לאחר הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת בשנת 1912 על פי רוב נהנו היהודים מביטחון רב יותר, וממעמד חברתי וכלכלי משופר. לאורך הדורות יהדות מרוקו הייתה מרכז ליצירה תרבותית, ספרות עשירה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה ניכרת במסורות המוזיקה, לשונות, פסיקה הלכתית, אמנות ועוד. יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות כנגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו לישראל למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, ואחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. כיום נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 13 במרץ 2019 ו' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/071 מעבר לשיטה המטרית או מטריפיקציה הוא התהליך של מעבר מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית תוך איסור השימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט על פני שאר מדינות העולם. כיום משתמשים 95% מאוכלוסיית העולם בשיטה המטרית. לאחרונה סיימו מדינות שנשלטו בעבר בידי האימפריה הבריטית את המעבר לשיטה המטרית, כשהאחרונה מהן לבצע מעבר זה הייתה אירלנד שסיימה את המהלך ב-20 בינואר 2005. כיום, למעט ארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה (כאשר השתים האחרונות משתמשות בפועל בשיטה המטרית), כל מדינות העולם משתמשות בשיטה המטרית כשיטה רשמית. בבריטניה, אף שהשיטה המטרית הינה שיטה רשמית, המעבר המלא לשיטה זו טרם הסתיים. במדינות רבות (ובעיקר בצרפת, בריטניה, קנדה ויפן) עורר הליך המעבר לשיטה המטרית התנגדות רבה, ובארצות הברית עדיין ישנה התנגדות רבה לניסיונות הממשל הפדרלי לעבור לשיטה המטרית. לערך המלא - המלצות קודמות עריכה - תבנית - שיחה 14 במרץ 2019 ז' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/072 יגאל אלון (10 באוקטובר 1918 – 29 בפברואר 1980) היה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל במשך 19 יום, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. אלון, התגייס ל"הגנה" בתור נוטר ולוחם פו"ש בימי המרד הערבי ולאחר מכן לפלמ"ח, שם התבלט כמפקד פלוגה ומפקד יחידת מסתערבים בסוריה, והגיע לפיקוד על הפלמ"ח כתלמידו של יצחק שדה ומגשים חזונו. כמפקד בפלמ"ח עסק בגידולו של הארגון ובארגונו בגדודים, ובעידוד חבריו בתקופה קשה לארגון, אל מול הגיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הוא התגלה כטקטיקן, הדוגל בהפתעת האויב בדרכים עקיפות ולא צפויות, ומוכן לקחת סיכונים בשל כך. לאחר שחרורו הכפוי מצה"ל על ידי ראש הממשלה בן-גוריון, וכשהוא עטור תהילת המלחמה ונתפס כמייצג הבולט ביותר של דור תש"ח, הצטרף לפוליטיקה – לתנועת אחדות העבודה – ולאחר מכן דחף לאיחודה עם מפא"י וליצירת מפלגת העבודה. אף על פי שהגיע עם השנים לתפקידים בכירים, הציג תוכנית מדינית ראשונה לעתיד השטחים בשם "תוכנית אלון" והיה שותף במגעים שהובילו להסכם ביניים מול מצרים, אלון נחשב למי שהחמיץ את הפסגה. דוגמה בולטת לכך הייתה אי-מינויו כשר ביטחון לפני מלחמת ששת הימים, למרות רצונם של ראשי המדינה, לטובת יריבו הפוליטי משה דיין. לאחר המהפך הפוליטי, כשהחל את המרוץ לראשות מפלגת העבודה, נפטר בפתאומיות בגיל 61. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 15 במרץ 2019 ח' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/001 דורסי לילה הם סדרת עופות הנכללת עם דורסי היום בקבוצת העופות הדורסים. כקבוצה, דורסי הלילה נפוצים בכל העולם ובבתי הגידול השונים שבו. המינים מופיעים במגוון גדלים, ביניהם הינשופים הננסיים קטני הגודל ומיני האוח הענקיים. בעלי חיים אלו מאופיינים בראש גדול וניכרים בפרצוף שמע רחב, בעיניים גדולות, בראייה ובשמיעה מחודדים ביותר ובתעופה חרישית. רוב המינים פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים, בשונה מדורסי היום. את יומם הם מעבירים במנוחה כשהם מוסתרים מהסובב אותם בעזרת צבעי ההסוואה שלהם. לדורסי הלילה תכונות המתאימות אותם לציד בשעות הלילה: חושי ראייה ושמיעה חדים ומשוכללים ביותר, שמאפשרים לרובם לצוד גם בתנאי תאורה לקויים או כאשר הטרף סמוי מן העין. הגדולים שבדרוסי הלילה מתפקדים כטורפי על – בעלי החיים הנמצאים בראש מארג המזון. אלה הם בעלי חיים סתגלניים, המסוגלים לנצל מקורות מזון שונים כדי לשרוד. דורסי הלילה מהווים חלק ממערכת היחסים שהתהוותה בין האדם והעופות. הם היוו מקור לאמונות רבות, שונות ומנוגדות והיו מושא לאגדות עם. תרבויות שונות התייחסו אליהם כאל יצורים חכמים או טיפשים, הקנו להם מעלות רפואיות, ראו בהם אמצעי למעשי כשפים או כמכשפים, קישרו אותם אל תופעות מזג האוויר ואף אל מעגל החיים המתבטא בלידה ובמוות. הם היוו נושאים בשירה ובספרות והופיעו בציורים רבים ואף כעצמים בקברי מומיות. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 16 במרץ 2019 ט' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/002 AMX-30 הוא טנק מערכה עיקרי, הראשון מסוגו אשר פותח על ידי צרפת ונמצא בשירות הצבא הצרפתי ומספר מדינות נוספות משנת 1966. בהתאם לדוקטרינה הצרפתית באותה עת, שגרסה כי שריון טנקים אינו יעיל כבעבר עם פיתוחם של טילים נגד-טנקים מונחים וראשי נפץ בעלי מטען חלול, תוכנן ה-AMX 30 עם מיגון מופחת אך עם ניידות מצוינת וצללית נמוכה. הטנק עבר מספר השבחות במרוצת השנים, ומרכבו שימש לפיתוחם של כלי רכב שונים. ייצור ה-AMX 30 על גרסאותיו הופסק ב-1994, והוא הוחלף בהדרגה בשורות הצבא הצרפתי בידי AMX-56 לקלרק. תכנונו של ה-AMX-30 החל ב-1957 כפרויקט משותף של מערב גרמניה, צרפת ואיטליה ליצירת טנק מערכה אירופי משותף. שלוש המדינות הסכימו על מאפייני הטנק החדש, והגרמנים והצרפתים פיתחו כל אחד דגם אב-טיפוס בנפרד, כאשר המטרה הייתה לבחור את הדגם המוצלח ביותר. לבסוף נפל הפרויקט המשותף כתוצאה מחילוקי דעות בין הגרמנים לצרפתים, וכל מדינה המשיכה ואימצה טנק בנפרד. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 17 במרץ 2019 י' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/003 אדנו וירוסים היא משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת ("ערומים"), בגודל של 90-120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי, בעלי תפוצה עולמית. משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת 1953, כאשר החוקרים שמו לב לניוון של תרבית אדנואידית ולא יכלו לייחס זאת לשום פתוגן ידוע, ומכאן מקור שמה. מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני ממברנת התא, בחדירה, בשעתוק ובתרגום של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן. המשפחה מורכבת מ-5 סוגים של הנגיף, להם פונדקאים רבים בעולם החי. הסוג Mastadenovirus, אשר כמעט באופן בלעדי גורם למחלות בבני האדם, מכיל 57 זנים של אדנו וירוסים. וירוסים אלה גורמים למחלות בדרכי הנשימה, בעיניים במערכת העיכול ועוד, בילדים ובמבוגרים כאחד. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 18 במרץ 2019 י"א באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/004 די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע. הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 19 במרץ 2019 י"ב באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/005 1984 הוא רומן מאת ג'ורג' אורוול המתאר חיים בעולם טוטליטרי. הספר, שבמרכזו מוצג מאבקו של היחיד אל מול כוחה העצום של המפלגה, זכה לפרשנויות רבות, ויש הרואים בו ביקורת חריפה הן על הקומוניזם והן על הנאציזם. לספר, ולרעיונות שעלו בו, הייתה השפעה תרבותית רבה שניכרת עד ימינו. כך למשל, הביטוי "האח הגדול", המופיע בו, הפך למטבע לשון במובן של איסוף מידע על האזרחים בידי המדינה. לקראת שנת 1984 התעורר פחד לא רציונלי בציבור, מתוך חשש שמא "נגזר מראש" שבשנה זו יהיו דברים נוראים ואיומים, כמתרחש בספר. בישראל התווסף לכך, באופן סמלי, שמה העברי של השנה - תשמ"ד. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 20 במרץ 2019 י"ג באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/006 דרישה וחקירה הן כליו של הדיין לחקירת עדים - בכל תחום. אלה לא רק כלים העומדים לרשותו, אלא מדובר בציווי מחייב (מדאורייתא) לחקור כל עדים שבאים בפני בית הדין, ובלעדי זה העדות לא תתקבל (למעט עדים בתחום המשפט האזרחי, שם ביטלו חז"ל את הצורך בדרישה וחקירה לצורכי התנעת השוק). קיימות 7 שאלות-ליבה ספציפיות אותן יש לשאול את העד הנחקר, שאלות שנסובות אודות זמן ביצוע העבירה ומיקומה, ושאלות אלו מוגדרות כ"חקירות". כה חשוב לשאול שאלות אלו, עד שהלכה - למעשה יש לשאול אותן אפילו במקרה בו התשובות להן ידועות. בנוסף לשבע השאלות הללו קיימות קטגוריות נוספות של שאלות, הנקראות "דרישות" ו"בדיקות". לגבי קטגוריות אלו לא מופיע פסוק המחייב את ביצוען, ולכאורה הן בגדר "רשות" ולא חובה, ואכן כך סבורים חלק מהראשונים. אך לדעתו של הרמב"ם גם אותן שאלות נוספות שמעבר לשבע הללו, שאלות בסיסיות וכאלה שנוגעות למהותה של העדות, גם הן מחויבות להישאל ובלעדיהן העדות אינה מתקבלת. שאלות אלו, לדעת הרמב"ם, מוגדרות כ"דרישות". לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 21 במרץ 2019 י"ד באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/007 הרב אברהם יצחק הכהן קוק (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט"ז באלול ה'תרכ"ה - ג' באלול ה'תרצ"ה), מכונה גם הראי"ה קוק, או הרא"ה. רב, פוסק, מקובל והוגה דעות. עלה לארץ ישראל בזמן העלייה השנייה ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. נתמנה לרב יפו והמושבות ואחר כך לרב העיר ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בתחומי הלכה, אגדה, פילוסופיה, פרשנות, מוסר, קבלה ועוד, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 22 במרץ 2019 ט"ו באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/008 אוניית המערכה יאמטו הייתה אוניית המערכה המובילה מסדרת יאמטו ואוניית הדגל של הצי היפני המשולב במהלך מלחמת העולם השנייה. האונייה, שנקראה על שמו של שבט יאמטו העתיק, הייתה אוניית המערכה הכבדה והחמושה ביותר שנבנתה אי פעם ותוכננה להתמודד עם העליונות המספרית של ציי המעצמות בעלות האינטרסים באוקיינוס השקט. הפעם היחידה בה ירתה בתותחיה הראשיים לעבר מטרות שטח של האויב הייתה כשנשלחה להתעמת עם כוחות אמריקאיים שפלשו לפיליפינים במהלך קרב מפרץ לייטה. ב-1945, בניסיון נואש להאט את קצב התקדמות בעלות הברית, נשלחה הימאטו למשימה לאוקינאווה במטרה למנוע בכל מחיר את הפלישה לאי ולהילחם עד להשמדתה. בסופו של הקרב היא טובעה על ידי מפציצים אמריקאים על כל אנשי צוותה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 23 במרץ 2019 ט"ז באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/009 הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי. על פי בקשתו של האב, יצא הורקנוס למצרים ורכש את חיבתו והגנתו של המלך התלמי. בשובו ארצה, נלחם הורקנוס באחיו שניסו להורגו, הרג שניים מהם וספג בוז מצד אביו בגלל התנהלותו הכלכלית. הוא ברח לארץ שמעבר לנהר הירדן, בנה אחוזה וגבה מס מתושבי המקום. לאחר עליית אנטיוכוס אפיפאנס לשלטון בשנת 175 לפנה"ס, שׂם הורקנוס קץ לחייו. סיפורם של יוסף והורקנוס ממשפחת בית טוביה מתואר באריכות בספר "קדמוניות היהודים" שכתב יוסף בן מתתיהו. אף שהסיפור מאופיין בקווים אגדתיים שמעלים ספק לגבי אמינותו ההיסטורית, הוא מהווה מקור שאפשר ללמוד ממנו על מצבם החברתי והתרבותי של היהודים בארץ ישראל בתקופה שלפני פרוץ מרד החשמונאים. הורקנוס ומשפחתו היו בני המעמד הגבוה בארץ ישראל וקיימו קשר קרוב עם השלטונות התלמיים. קשר זה השפיע על אורח חייהם: הם אימצו מאפיינים הלניסטיים שבמקרים רבים עמדו בסתירה למצוות היהדות. כיום, חוקרים רבים סבורים שבני טוביה היו מראשוני המתייוונים וסיפורם מתאר את ראשית תופעת ההתייוונות בקרב היהודים, בעיקר מהמעמד הגבוה, בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. תיארוך תקופתו של הורקנוס שנוי במחלוקת בין החוקרים. זהותו של המלך תלמי המוזכר בסיפור אינה ידועה, והזיהוי נע בין תלמי השלישי (246‏-222 לפנה"ס), תלמי הרביעי (222‏-204 לפנה"ס) או תלמי החמישי (204‏-181 לפנה"ס). לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 24 במרץ 2019 י"ז באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/010 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל שהקימו בני ישראל בציווי הקל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים ("כל איש חכם לב", ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק א'), ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות עבודה ה' נוספות, וכן לשם היוועדות הקל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל. שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 25 במרץ 2019 י"ח באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/011 פרשת הגט מקליווא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם התורני באירופה בשנים 1766–1767. המחלוקת עסקה במקרה שבו חתן, ששפיות דעתו הייתה מוטלת בספק, גירש את אשתו, השאלה שעמדה במוקד הדיונים הייתה שאלת מעמדו הנפשי של החתן, מי שמוגדר מבחינה הלכתית כשוטה, כלומר אדם הלוקה בנפשו, איננו יכול לתת גט לאשתו, משום שפעולת הגירושין דורשת גמירות דעת מוחלטת מצידו, השאלה הייתה באיזו מידה הלם מצבו של הבעל את ההגדרה ההלכתית של השוטה. המחלוקת ההלכתית נבעה משאלת הגדרתו של החתן כשפוי, אולם היא חרגה מגדרי הדיון ההלכתי המצומצם, הציתה דיון נרחב בין רבנים ובין קהילות שונות, וחשובי רבני הדור התערבו בה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 26 במרץ 2019 י"ט באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/012 המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית. במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות". לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 27 במרץ 2019 כ' באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/013 מעשה שבת הוא כינוי בהלכה למאכל או מוצר אחר, שנוצר בשבת תוך כדי חילול שבת. חז"ל אסרו ליהנות ממוצר כזה, על מנת למנוע רצון לייצר מוצרים בשבת. ישנם מספר תנאים הלכתיים כדי שהאיסור יהיה תקף, ובהיעדר חלקם או כולם יתאפשר ליהנות מתוצאת המעשה, לעתים באופן מלא, ולעתים באופן חלקי. סוגיה זו היא רבת משמעות לשומרי תורה ומצוות בארץ ישראל בימינו, עקב העובדה שרבים מהשירותים המסופקים, כגון חשמל ומים, נעשים תוך כדי חילול שבת. אף כי ברוב מוצרי הצריכה אין חשש למעשה שבת, ישנם מספר מוצרים שברור שמיוצרים בשבת כבחול, כגון חלב, נייר ועוד. הפוסקים נדרשו להתייחס להיתר או איסור השימוש בהם. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 28 במרץ 2019 כ"א באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/014 שירת הלווייתן היא אוסף של קולות דמויי שריקה שמייצרים לווייתנים לשם תקשורת ביניהם. המונח "שירה" נמצא בשימוש במיוחד כשהוא נועד לתאר תבנית צפויה וחוזרת על עצמה של צלילים ארוכים בתדר נמוך, שמשמיעים מינים מסוימים של לווייתנים (במיוחד לווייתן גדול-סנפיר Megaptera novaeangliae), בצורה המזכירה לחוקרי הלווייתנים שירה אנושית. התהליכים הביולוגיים המשתתפים ביצירת הקולות משתנים ממשפחה אחת של יונקים ימיים לאחרת. עם זאת, כל הלווייתנים והדולפינים תלויים בצלילים לצורך תקשורת והתמצאות במידה רבה יותר מקרוביהם היבשתיים, משום שמתחת לפני המים הראייה קשה בשל בליעת האור על ידי המים, והתנועה האיטית יחסית של המים מצמצמת את יעילות חוש הריח. הרעשים המלאכותיים האופפים את האוקיינוסים בעיקר בשל השימוש בסונאר בצוללות, כלי שיט ומתקנים ימיים, מגבירים את חששות הגופים העוסקים באיכות הסביבה, שבני האדם הורסים מאפיין חשוב זה של בית הגידול הימי. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 29 במרץ 2019 כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/015 משפט קנטור הוא משפט מתמטי יסודי בתורת הקבוצות. באופן פורמלי, המשפט קובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת התת-קבוצות שלה. משמעות המשפט היא שלכל קבוצה, אפילו אינסופית, יש קבוצה גדולה ממנה (במובן מדויק שיוגדר בהמשך). מסקנה מיידית היא שיש אינסוף גדלים אינסופיים השונים זה מזה, ואין אינסוף גדול ביותר. את המשפט הגה והוכיח אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, בשנת 1891. שיטת הלכסון אותה המציא כדי להוכיח את המשפט ותוצאות דומות, מנצלת את הסתירות שביסוד פרדוקס הסַפָּר ופרדוקס השקרן, ומשמשת בתחומים רבים החורגים מתורת הקבוצות. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 30 במרץ 2019 כ"ג באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/016 דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים. במובן בלתי-רשמי וחברתי, דיפלומטיה (או גינונים דיפלומטיים) הנה השימוש המושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 31 במרץ 2019 כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט ערכים מומלצים/017 "האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - מה האינטרנט עושה למוח שלנו" הוא מאמר ביקורת על השפעת האינטרנט על ההכרה האנושית, מאת הסופר לענייני טכנולוגיה ניקולאס קאר, שפורסם ככתבת שער באורך שישה עמודים בגיליון יולי–אוגוסט 2008 של כתב העת "האטלנטיק". הטיעון המרכזי במאמר הוא שלאינטרנט עלולות להיות השפעות מזיקות על ההכרה, המצמצמות את יכולת הריכוז וההתבוננות של המשתמשים בו. מחקרים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה להרגלי המודעות המשתנים של המשתמשים באינטרנט. מחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים, אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף, שפרסם הקינגס קולג' שבלונדון, טען כי היכולת השכלית של הצעירים הידרדרה בעשור האחרון, וכי הם מתקשים להבין רעיונות מדעיים בסיסיים. לעומת זאת, ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות מוחיות שהוצגו בסריקות fMRI כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ולקבל החלטות במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה