המכלול:ערכים מומלצים/המלצות

תקצירי "הערך המומלץ" היומיים

היום

19 בינואר 2019 י"ג בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/018 הגזענות הוא ספר מאת האינטלקטואל היהודי-צרפתי-תוניסאי אלבר ממי, הדן בתופעת הגזענות, מפרש את מהות קיומה ובוחן סוגיות הקשורות אליה. הגדרתו של אלבר ממי לגזענות כפי שבאה לידי ביטוי בספר זה שימשה ומשמשת חוקרים רבים בתחומי הדעת של מדעי החברה. ממי רואה את הגזענות כנקודת מפגש בין שתי תפיסות שפיתח ביצירותיו המוקדמות, "השליטה" ו"התלות". בספר זה ממשיך המחבר את תיאור החברה האנושית כמסווגת את בני האדם לשולטים ולנשלטים, למדכאים ולמדוכאים, לקבוצת ההתייחסות של האדם עצמו, מול "האחר". הוא תופס את הגזענות כתופעה אנושית שכיחה ביותר, אשר לכל היותר ניתן למתן את גילוייה, אך לא להדבירה. ככזו, הוא רואה בה עובדה חברתית ולא תופעה פסיכופתולוגית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה

01 2019

1 בינואר 2019 כ"ד בטבת ה'תשע"ט ערכים מומלצים/072 יגאל אלון (10 באוקטובר 1918 – 29 בפברואר 1980) היה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל במשך 19 יום, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. אלון, התגייס ל"הגנה" בתור נוטר ולוחם פו"ש בימי המרד הערבי ולאחר מכן לפלמ"ח, שם התבלט כמפקד פלוגה ומפקד יחידת מסתערבים בסוריה, והגיע לפיקוד על הפלמ"ח כתלמידו של יצחק שדה ומגשים חזונו. כמפקד בפלמ"ח עסק בגידולו של הארגון ובארגונו בגדודים, ובעידוד חבריו בתקופה קשה לארגון, אל מול הגיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. הוא התגלה כטקטיקן, הדוגל בהפתעת האויב בדרכים עקיפות ולא צפויות, ומוכן לקחת סיכונים בשל כך. לאחר שחרורו הכפוי מצה"ל על ידי ראש הממשלה בן-גוריון, וכשהוא עטור תהילת המלחמה ונתפס כמייצג הבולט ביותר של דור תש"ח, הצטרף לפוליטיקה – לתנועת אחדות העבודה – ולאחר מכן דחף לאיחודה עם מפא"י וליצירת מפלגת העבודה. אף על פי שהגיע עם השנים לתפקידים בכירים, הציג תוכנית מדינית ראשונה לעתיד השטחים בשם "תוכנית אלון" והיה שותף במגעים שהובילו להסכם ביניים מול מצרים, אלון נחשב למי שהחמיץ את הפסגה. דוגמה בולטת לכך הייתה אי-מינויו כשר ביטחון לפני מלחמת ששת הימים, למרות רצונם של ראשי המדינה, לטובת יריבו הפוליטי משה דיין. לאחר המהפך הפוליטי, כשהחל את המרוץ לראשות מפלגת העבודה, נפטר בפתאומיות בגיל 61. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 2 בינואר 2019 כ"ה בטבת ה'תשע"ט ערכים מומלצים/001 דורסי לילה הם סדרת עופות הנכללת עם דורסי היום בקבוצת העופות הדורסים. כקבוצה, דורסי הלילה נפוצים בכל העולם ובבתי הגידול השונים שבו. המינים מופיעים במגוון גדלים, ביניהם הינשופים הננסיים קטני הגודל ומיני האוח הענקיים. בעלי חיים אלו מאופיינים בראש גדול וניכרים בפרצוף שמע רחב, בעיניים גדולות, בראייה ובשמיעה מחודדים ביותר ובתעופה חרישית. רוב המינים פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים, בשונה מדורסי היום. את יומם הם מעבירים במנוחה כשהם מוסתרים מהסובב אותם בעזרת צבעי ההסוואה שלהם. לדורסי הלילה תכונות המתאימות אותם לציד בשעות הלילה: חושי ראייה ושמיעה חדים ומשוכללים ביותר, שמאפשרים לרובם לצוד גם בתנאי תאורה לקויים או כאשר הטרף סמוי מן העין. הגדולים שבדרוסי הלילה מתפקדים כטורפי על – בעלי החיים הנמצאים בראש מארג המזון. אלה הם בעלי חיים סתגלניים, המסוגלים לנצל מקורות מזון שונים כדי לשרוד. דורסי הלילה מהווים חלק ממערכת היחסים שהתהוותה בין האדם והעופות. הם היוו מקור לאמונות רבות, שונות ומנוגדות והיו מושא לאגדות עם. תרבויות שונות התייחסו אליהם כאל יצורים חכמים או טיפשים, הקנו להם מעלות רפואיות, ראו בהם אמצעי למעשי כשפים או כמכשפים, קישרו אותם אל תופעות מזג האוויר ואף אל מעגל החיים המתבטא בלידה ובמוות. הם היוו נושאים בשירה ובספרות והופיעו בציורים רבים ואף כעצמים בקברי מומיות. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 3 בינואר 2019 כ"ו בטבת ה'תשע"ט ערכים מומלצים/002 AMX-30 הוא טנק מערכה עיקרי, הראשון מסוגו אשר פותח על ידי צרפת ונמצא בשירות הצבא הצרפתי ומספר מדינות נוספות משנת 1966. בהתאם לדוקטרינה הצרפתית באותה עת, שגרסה כי שריון טנקים אינו יעיל כבעבר עם פיתוחם של טילים נגד-טנקים מונחים וראשי נפץ בעלי מטען חלול, תוכנן ה-AMX 30 עם מיגון מופחת אך עם ניידות מצוינת וצללית נמוכה. הטנק עבר מספר השבחות במרוצת השנים, ומרכבו שימש לפיתוחם של כלי רכב שונים. ייצור ה-AMX 30 על גרסאותיו הופסק ב-1994, והוא הוחלף בהדרגה בשורות הצבא הצרפתי בידי AMX-56 לקלרק. תכנונו של ה-AMX-30 החל ב-1957 כפרויקט משותף של מערב גרמניה, צרפת ואיטליה ליצירת טנק מערכה אירופי משותף. שלוש המדינות הסכימו על מאפייני הטנק החדש, והגרמנים והצרפתים פיתחו כל אחד דגם אב-טיפוס בנפרד, כאשר המטרה הייתה לבחור את הדגם המוצלח ביותר. לבסוף נפל הפרויקט המשותף כתוצאה מחילוקי דעות בין הגרמנים לצרפתים, וכל מדינה המשיכה ואימצה טנק בנפרד. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 4 בינואר 2019 כ"ז בטבת ה'תשע"ט ערכים מומלצים/003 אדנו וירוסים היא משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת ("ערומים"), בגודל של 90-120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי, בעלי תפוצה עולמית. משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת 1953, כאשר החוקרים שמו לב לניוון של תרבית אדנואידית ולא יכלו לייחס זאת לשום פתוגן ידוע, ומכאן מקור שמה. מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני ממברנת התא, בחדירה, בשעתוק ובתרגום של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן. המשפחה מורכבת מ-5 סוגים של הנגיף, להם פונדקאים רבים בעולם החי. הסוג Mastadenovirus, אשר כמעט באופן בלעדי גורם למחלות בבני האדם, מכיל 57 זנים של אדנו וירוסים. וירוסים אלה גורמים למחלות בדרכי הנשימה, בעיניים במערכת העיכול ועוד, בילדים ובמבוגרים כאחד. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 5 בינואר 2019 כ"ח בטבת ה'תשע"ט ערכים מומלצים/004 די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע. הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 6 בינואר 2019 כ"ט בטבת ה'תשע"ט ערכים מומלצים/005 1984 הוא רומן מאת ג'ורג' אורוול המתאר חיים בעולם טוטליטרי. הספר, שבמרכזו מוצג מאבקו של היחיד אל מול כוחה העצום של המפלגה, זכה לפרשנויות רבות, ויש הרואים בו ביקורת חריפה הן על הקומוניזם והן על הנאציזם. לספר, ולרעיונות שעלו בו, הייתה השפעה תרבותית רבה שניכרת עד ימינו. כך למשל, הביטוי "האח הגדול", המופיע בו, הפך למטבע לשון במובן של איסוף מידע על האזרחים בידי המדינה. לקראת שנת 1984 התעורר פחד לא רציונלי בציבור, מתוך חשש שמא "נגזר מראש" שבשנה זו יהיו דברים נוראים ואיומים, כמתרחש בספר. בישראל התווסף לכך, באופן סמלי, שמה העברי של השנה - תשמ"ד. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 7 בינואר 2019 א' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/006 דרישה וחקירה הן כליו של הדיין לחקירת עדים - בכל תחום. אלה לא רק כלים העומדים לרשותו, אלא מדובר בציווי מחייב (מדאורייתא) לחקור כל עדים שבאים בפני בית הדין, ובלעדי זה העדות לא תתקבל (למעט עדים בתחום המשפט האזרחי, שם ביטלו חז"ל את הצורך בדרישה וחקירה לצורכי התנעת השוק). קיימות 7 שאלות-ליבה ספציפיות אותן יש לשאול את העד הנחקר, שאלות שנסובות אודות זמן ביצוע העבירה ומיקומה, ושאלות אלו מוגדרות כ"חקירות". כה חשוב לשאול שאלות אלו, עד שהלכה - למעשה יש לשאול אותן אפילו במקרה בו התשובות להן ידועות. בנוסף לשבע השאלות הללו קיימות קטגוריות נוספות של שאלות, הנקראות "דרישות" ו"בדיקות". לגבי קטגוריות אלו לא מופיע פסוק המחייב את ביצוען, ולכאורה הן בגדר "רשות" ולא חובה, ואכן כך סבורים חלק מהראשונים. אך לדעתו של הרמב"ם גם אותן שאלות נוספות שמעבר לשבע הללו, שאלות בסיסיות וכאלה שנוגעות למהותה של העדות, גם הן מחויבות להישאל ובלעדיהן העדות אינה מתקבלת. שאלות אלו, לדעת הרמב"ם, מוגדרות כ"דרישות". לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 8 בינואר 2019 ב' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/007 הרב אברהם יצחק הכהן קוק (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט"ז באלול ה'תרכ"ה - ג' באלול ה'תרצ"ה), מכונה גם הראי"ה קוק, או הרא"ה. רב, פוסק, מקובל והוגה דעות. עלה לארץ ישראל בזמן העלייה השנייה ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. נתמנה לרב יפו והמושבות ואחר כך לרב העיר ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בתחומי הלכה, אגדה, פילוסופיה, פרשנות, מוסר, קבלה ועוד, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 9 בינואר 2019 ג' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/008 אוניית המערכה יאמטו הייתה אוניית המערכה המובילה מסדרת יאמטו ואוניית הדגל של הצי היפני המשולב במהלך מלחמת העולם השנייה. האונייה, שנקראה על שמו של שבט יאמטו העתיק, הייתה אוניית המערכה הכבדה והחמושה ביותר שנבנתה אי פעם ותוכננה להתמודד עם העליונות המספרית של ציי המעצמות בעלות האינטרסים באוקיינוס השקט. הפעם היחידה בה ירתה בתותחיה הראשיים לעבר מטרות שטח של האויב הייתה כשנשלחה להתעמת עם כוחות אמריקאיים שפלשו לפיליפינים במהלך קרב מפרץ לייטה. ב-1945, בניסיון נואש להאט את קצב התקדמות בעלות הברית, נשלחה הימאטו למשימה לאוקינאווה במטרה למנוע בכל מחיר את הפלישה לאי ולהילחם עד להשמדתה. בסופו של הקרב היא טובעה על ידי מפציצים אמריקאים על כל אנשי צוותה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 10 בינואר 2019 ד' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/009 הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי. על פי בקשתו של האב, יצא הורקנוס למצרים ורכש את חיבתו והגנתו של המלך התלמי. בשובו ארצה, נלחם הורקנוס באחיו שניסו להורגו, הרג שניים מהם וספג בוז מצד אביו בגלל התנהלותו הכלכלית. הוא ברח לארץ שמעבר לנהר הירדן, בנה אחוזה וגבה מס מתושבי המקום. לאחר עליית אנטיוכוס אפיפאנס לשלטון בשנת 175 לפנה"ס, שׂם הורקנוס קץ לחייו. סיפורם של יוסף והורקנוס ממשפחת בית טוביה מתואר באריכות בספר "קדמוניות היהודים" שכתב יוסף בן מתתיהו. אף שהסיפור מאופיין בקווים אגדתיים שמעלים ספק לגבי אמינותו ההיסטורית, הוא מהווה מקור שאפשר ללמוד ממנו על מצבם החברתי והתרבותי של היהודים בארץ ישראל בתקופה שלפני פרוץ מרד החשמונאים. הורקנוס ומשפחתו היו בני המעמד הגבוה בארץ ישראל וקיימו קשר קרוב עם השלטונות התלמיים. קשר זה השפיע על אורח חייהם: הם אימצו מאפיינים הלניסטיים שבמקרים רבים עמדו בסתירה למצוות היהדות. כיום, חוקרים רבים סבורים שבני טוביה היו מראשוני המתייוונים וסיפורם מתאר את ראשית תופעת ההתייוונות בקרב היהודים, בעיקר מהמעמד הגבוה, בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. תיארוך תקופתו של הורקנוס שנוי במחלוקת בין החוקרים. זהותו של המלך תלמי המוזכר בסיפור אינה ידועה, והזיהוי נע בין תלמי השלישי (246‏-222 לפנה"ס), תלמי הרביעי (222‏-204 לפנה"ס) או תלמי החמישי (204‏-181 לפנה"ס). לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 11 בינואר 2019 ה' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/010 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל שהקימו בני ישראל בציווי הקל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים ("כל איש חכם לב", ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק א'), ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות עבודה ה' נוספות, וכן לשם היוועדות הקל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל. שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 12 בינואר 2019 ו' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/011 פרשת הגט מקליווא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם התורני באירופה בשנים 1766–1767. המחלוקת עסקה במקרה שבו חתן, ששפיות דעתו הייתה מוטלת בספק, גירש את אשתו, השאלה שעמדה במוקד הדיונים הייתה שאלת מעמדו הנפשי של החתן, מי שמוגדר מבחינה הלכתית כשוטה, כלומר אדם הלוקה בנפשו, איננו יכול לתת גט לאשתו, משום שפעולת הגירושין דורשת גמירות דעת מוחלטת מצידו, השאלה הייתה באיזו מידה הלם מצבו של הבעל את ההגדרה ההלכתית של השוטה. המחלוקת ההלכתית נבעה משאלת הגדרתו של החתן כשפוי, אולם היא חרגה מגדרי הדיון ההלכתי המצומצם, הציתה דיון נרחב בין רבנים ובין קהילות שונות, וחשובי רבני הדור התערבו בה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 13 בינואר 2019 ז' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/012 המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית. במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות". לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 14 בינואר 2019 ח' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/013 מעשה שבת הוא כינוי בהלכה למאכל או מוצר אחר, שנוצר בשבת תוך כדי חילול שבת. חז"ל אסרו ליהנות ממוצר כזה, על מנת למנוע רצון לייצר מוצרים בשבת. ישנם מספר תנאים הלכתיים כדי שהאיסור יהיה תקף, ובהיעדר חלקם או כולם יתאפשר ליהנות מתוצאת המעשה, לעתים באופן מלא, ולעתים באופן חלקי. סוגיה זו היא רבת משמעות לשומרי תורה ומצוות בארץ ישראל בימינו, עקב העובדה שרבים מהשירותים המסופקים, כגון חשמל ומים, נעשים תוך כדי חילול שבת. אף כי ברוב מוצרי הצריכה אין חשש למעשה שבת, ישנם מספר מוצרים שברור שמיוצרים בשבת כבחול, כגון חלב, נייר ועוד. הפוסקים נדרשו להתייחס להיתר או איסור השימוש בהם. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 15 בינואר 2019 ט' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/014 שירת הלווייתן היא אוסף של קולות דמויי שריקה שמייצרים לווייתנים לשם תקשורת ביניהם. המונח "שירה" נמצא בשימוש במיוחד כשהוא נועד לתאר תבנית צפויה וחוזרת על עצמה של צלילים ארוכים בתדר נמוך, שמשמיעים מינים מסוימים של לווייתנים (במיוחד לווייתן גדול-סנפיר Megaptera novaeangliae), בצורה המזכירה לחוקרי הלווייתנים שירה אנושית. התהליכים הביולוגיים המשתתפים ביצירת הקולות משתנים ממשפחה אחת של יונקים ימיים לאחרת. עם זאת, כל הלווייתנים והדולפינים תלויים בצלילים לצורך תקשורת והתמצאות במידה רבה יותר מקרוביהם היבשתיים, משום שמתחת לפני המים הראייה קשה בשל בליעת האור על ידי המים, והתנועה האיטית יחסית של המים מצמצמת את יעילות חוש הריח. הרעשים המלאכותיים האופפים את האוקיינוסים בעיקר בשל השימוש בסונאר בצוללות, כלי שיט ומתקנים ימיים, מגבירים את חששות הגופים העוסקים באיכות הסביבה, שבני האדם הורסים מאפיין חשוב זה של בית הגידול הימי. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 16 בינואר 2019 י' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/015 משפט קנטור הוא משפט מתמטי יסודי בתורת הקבוצות. באופן פורמלי, המשפט קובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת התת-קבוצות שלה. משמעות המשפט היא שלכל קבוצה, אפילו אינסופית, יש קבוצה גדולה ממנה (במובן מדויק שיוגדר בהמשך). מסקנה מיידית היא שיש אינסוף גדלים אינסופיים השונים זה מזה, ואין אינסוף גדול ביותר. את המשפט הגה והוכיח אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, בשנת 1891. שיטת הלכסון אותה המציא כדי להוכיח את המשפט ותוצאות דומות, מנצלת את הסתירות שביסוד פרדוקס הסַפָּר ופרדוקס השקרן, ומשמשת בתחומים רבים החורגים מתורת הקבוצות. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 17 בינואר 2019 י"א בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/016 דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים. במובן בלתי-רשמי וחברתי, דיפלומטיה (או גינונים דיפלומטיים) הנה השימוש המושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 18 בינואר 2019 י"ב בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/017 "האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - מה האינטרנט עושה למוח שלנו" הוא מאמר ביקורת על השפעת האינטרנט על ההכרה האנושית, מאת הסופר לענייני טכנולוגיה ניקולאס קאר, שפורסם ככתבת שער באורך שישה עמודים בגיליון יולי–אוגוסט 2008 של כתב העת "האטלנטיק". הטיעון המרכזי במאמר הוא שלאינטרנט עלולות להיות השפעות מזיקות על ההכרה, המצמצמות את יכולת הריכוז וההתבוננות של המשתמשים בו. מחקרים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה להרגלי המודעות המשתנים של המשתמשים באינטרנט. מחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים, אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף, שפרסם הקינגס קולג' שבלונדון, טען כי היכולת השכלית של הצעירים הידרדרה בעשור האחרון, וכי הם מתקשים להבין רעיונות מדעיים בסיסיים. לעומת זאת, ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות מוחיות שהוצגו בסריקות fMRI כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ולקבל החלטות במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 19 בינואר 2019 י"ג בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/018 הגזענות הוא ספר מאת האינטלקטואל היהודי-צרפתי-תוניסאי אלבר ממי, הדן בתופעת הגזענות, מפרש את מהות קיומה ובוחן סוגיות הקשורות אליה. הגדרתו של אלבר ממי לגזענות כפי שבאה לידי ביטוי בספר זה שימשה ומשמשת חוקרים רבים בתחומי הדעת של מדעי החברה. ממי רואה את הגזענות כנקודת מפגש בין שתי תפיסות שפיתח ביצירותיו המוקדמות, "השליטה" ו"התלות". בספר זה ממשיך המחבר את תיאור החברה האנושית כמסווגת את בני האדם לשולטים ולנשלטים, למדכאים ולמדוכאים, לקבוצת ההתייחסות של האדם עצמו, מול "האחר". הוא תופס את הגזענות כתופעה אנושית שכיחה ביותר, אשר לכל היותר ניתן למתן את גילוייה, אך לא להדבירה. ככזו, הוא רואה בה עובדה חברתית ולא תופעה פסיכופתולוגית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 20 בינואר 2019 י"ד בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/019 הפוטון הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הוא אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה מגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את הראייה והצבעים של האור הנראה, שידורי הרדיו, קרינת רנטגן וכו'. לפוטון, כמו לחלקיקים אחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה הנקראת "דואליות גל-חלקיק". פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך. בעקבות האינטראקציה, עוברים האטום או המולקולה עירור או יינון. עבור אור בתחום הנראה, האנרגיה הנישאת על ידי פוטון יחיד היא כ-‎4×10-19‎ ג'אול, שהיא כמות האנרגיה שמספיקה לעורר מולקולה יחידה של תא קולט אור בעין, וליצור בכך אות עצבי שהוא הבסיס הפיזיולוגי לראייה. פוטונים יכולים להיפלט מגרעין אטום לא יציב בצורת קרינת גמא, וכמו כן הם יכולים להיפלט על ידי חלקיקים טעונים בתנאים מסוימים. כל השדות החשמליים והמגנטיים ניתנים לתיאור באמצעות פוטונים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, קיומו של הפוטון הוא תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול). לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 21 בינואר 2019 ט"ו בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/020 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר חשוב לשליטי ירושלים מיום היווסדה ועד ימינו, וזאת בשל קשיים גאוגרפיים, טופוגרפיים וגאולוגיים. מעיין הגיחון הסמוך לא הספיק לעיר המתפתחת במהירות, ולכן בתקופות קדומות נעשו ניסיונות לאגור מי גשמים, או לנצל את מי המעיינות שבקרבת העיר. החשמונאים לפני אלפיים שנה היו הראשונים שהשקו את ירושלים באמצעות אמת מים, והרומאים בנו אמה נוספת. האמה החשמונאית שימשה במשך דורות, אך אחזקתה דרשה משאבים רבים, והעיר נאלצה "לגַבּות" את עצמה בבורות ובבריכות אגירה. הבריטים היו הראשונים שביססו את מערכת המים בירושלים על משאבות וצינורות, אך קטיעת אספקת המים לירושלים בעת המצור על העיר במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה ירושלים פגיעה מבחינה זו, גם בעת המודרנית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 22 בינואר 2019 ט"ז בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/021 דימום תוך-גולגולתי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון כלי דם שהתנפח והתבקע. דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לגדילת הלחץ התוך-גולגולתי, עלייה שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של דימום תוך-גולגולתי. אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שקע בתרדמת בעקבות דימום תוך-גולגולתי שעבר ב-4 בינואר 2006. שבץ בכלל ודימום תוך-גולגולתי בפרט נכללים ברשימת גורמי המוות העיקריים בעולם המערבי. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 23 בינואר 2019 י"ז בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/022 קרב שרטון דוגר היה קרב ימי שהתחולל במלחמת העולם הראשונה ב-24 בינואר 1915, בין יחידות צי הים הפתוח הגרמני ליחידות של הצי הגדול הבריטי. הקרב התחולל באזור שרטון דוגר שבים הצפוני. שייטת של הצי הגרמני יצאה מנמליה לשרטון דוגר במטרה ללכוד ספינות דיג בריטיות שפעלו באזור. הבריטים ידעו מראש על התוכנית הגרמנית לאחר שפיצחו את צופן השידור שלהם, ושייטת אוניות בריטית יצאה למקום כדי ליירט את הגרמנים. היירוט הבריטי הצליח, והגרמנים סבו על עקבותיהם ונמלטו. במרדף שהתפתח הצליחו האוניות הבריטיות להגיע לטווח ירי, להטביע אונייה גרמנית אחת ולפגוע קשות בשנייה. אולם טעות בתיאום בין האוניות הבריטיות הביאה לכך שהגרמנים הצליחו לפגוע קשות באוניית הדגל הבריטית, ולהוציא אותה מכלל פעולה. טעות בתקשורת בין האוניות הבריטיות הביאה להפסקת המרדף, ושאר האוניות הגרמניות הצליחו לשוב לנמליהן. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 24 בינואר 2019 י"ח בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/023 משפט פיתגורס הוא משפט גאומטרי, הנחשב לאחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם $\ a$ ו-$\ b$, ואורך היתר הוא $\ c$, אז: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא. המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו. בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הינם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$. שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: $\ (9+16=25)\quad 3^{2}+4^{2}=5^{2}\quad$. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 25 בינואר 2019 י"ט בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/024 בהלכה, ספק הוא מצב של אי ודאות. בספרות ההלכה לדורותיה דנו בשאלה כיצד יש להכריע במצבי ספק הנוגעים לפסיקת ההלכה. התחום ההלכתי העוסק בהתוויית כללים והוראות למצבים של ספק מכונה דיני ספקות. מצב שבו האדם נדרש לעשות משהו כשהוא אינו יודע האם המעשה מותר או אסור על פי ההלכה הוא ספק. אף מצב בו האדם יודע מהי ההלכה אך חסרים לו נתונים משמעותיים על מה שהתרחש במציאות. גם כאשר מגיע לפני בית הדין דיון שבו לאף אחד מהצדדים אין הוכחה חותכת שהדין עמו - זהו ספק. מחלוקת בין פוסקים עלולה ליצור אצל הלומדים סוג של ספק, כיוון שאינם יודעים מי מביניהם צודק. ספק נוסף הוא בעיא דלא איפשטא - שהיא התרחשות שהועלתה בגמרא, והאמוראים לא ידעו מה דינה. ספקות אלו מכונים ספיקא דדינא (מארמית: סְפק של דין). התייחסות ההלכה למצב של ספק כולל בתוכו שני חלקים: ההוראות כיצד להתנהג במצב של ספק שלא ניתן לברר אותו, בהתאם לחומרת העניין (כמו ספק נפשות להקל - במקרה שנפש אדם תלויה בספק יש להקל ולהותירו בחיים, או בספק מהתורה יש להחמיר אך בספק הלכה שנתקנה על ידי חכמים יש להקל) ולצדדי הספק (ספק ספיקא), וההוראות כיצד לפתור את הספק על ידי כללי חזקה, רוב או עדים ודומיהן. קיימים גם מקרים קבועים בטבע ומציאות העולם שהינם ספק וגם אליהם מתייחסת ההלכה בפירוט רב, כמו זמן בין השמשות המוגדר בהלכה כספק יום ספק לילה ואף ספק מתי הוא חל, ספקות מיניים כמו טומטום ואנדרוגינוס, או ספקות בסוג בעל חיים כמו כוי. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 26 בינואר 2019 כ' בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/025 קפאת-עד (באנגלית "Permafrost") או קיפאון-עד הוא מונח בגאולוגיה המתייחס לקרקע הנמצאת בטמפרטורה של נקודת הקיפאון של המים (0°C), או בטמפרטורה נמוכה יותר, במשך שנתיים לפחות. מרבית הקרקעות במצב זה שוכנות בקווי רוחב גבוהים (בתוך אזורי החוג הארקטי והחוג האנטארקטי ובקרבתם), אבל קפאת-עד אלפינית יכולה להתקיים במקומות גבוהים בקווי רוחב נמוכים יותר. לא תמיד יש קרח בתוך הקרקע, כמו במצב של סלע אם אטוּם, אבל הוא מצטבר לעתים קרובות, ולפעמים בכמויות העולות על קיבול המים המרבי של הקרקע. החלק היחסי של קפאת-עד בסך כל המים על פני כדור הארץ הוא 0.022%, ו-24% מהקרקע החשופה של חצי הכדור הצפוני שרויה במצב של קפאת-עד. היא מתקיימת גם בקרקעית הים על מדף היבשת של היבשות שסביב אוקיינוס הקרח הצפוני, שחלקים ממנו נחשפו בעת האחרונה. על פי טענה של קבוצת מדענים, מספיקה התחממות עולמית בגובה 1.5°C מעל ממוצע הטמפרטורות הנוכחי על מנת לגרום להפשרת קפאת-העד של סיביר. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 27 בינואר 2019 כ"א בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/026 ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני. במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 28 בינואר 2019 כ"ב בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/027 האמה התחתונה היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים מאזור בית לחם לירושלים בתוואי מפותל של כ-23 קילומטרים. המים נועדו לשמש את אוכלוסיית ירושלים הגדולה, שהוכפלה ואף שולשה בימי העלייה לרגל לבית המקדש. ייחודה של האמה הוא בהיותה מפעל המים הראשון בתולדות ירושלים שמקורותיו שכנו הרחק ממנה. הקמת האמה הייתה מבצע הנדסי מורכב, שכן מקורות המים היו אמנם גבוהים יותר מירושלים, אך הדרך הייתה זרועה הרים ובקעות. הבונים השתמשו אפוא בכלי מדידה שהיו מקובלים בטכנולוגיה של עולם הבנייה הרומי, כמו כורובאטס - מתקן למדידת שיפועים, כך שהמים זרמו בשיפוע מתון ביותר של כפרומיל. האמה התחתונה שימשה את תושבי ירושלים באופן כמעט רציף במשך אלפיים שנה, ויצאה מכלל שימוש רק בתקופת המנדט הבריטי. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 29 בינואר 2019 כ"ג בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/028 הפוטון הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הוא אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה מגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את הראייה והצבעים של האור הנראה, שידורי הרדיו, קרינת רנטגן וכו'. לפוטון, כמו לחלקיקים אחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה הנקראת "דואליות גל-חלקיק". פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך. בעקבות האינטראקציה, עוברים האטום או המולקולה עירור או יינון. עבור אור בתחום הנראה, האנרגיה הנישאת על ידי פוטון יחיד היא כ-‎4×10-19‎ ג'אול, שהיא כמות האנרגיה שמספיקה לעורר מולקולה יחידה של תא קולט אור בעין, וליצור בכך אות עצבי שהוא הבסיס הפיזיולוגי לראייה. פוטונים יכולים להיפלט מגרעין אטום לא יציב בצורת קרינת גמא, וכמו כן הם יכולים להיפלט על ידי חלקיקים טעונים בתנאים מסוימים. כל השדות החשמליים והמגנטיים ניתנים לתיאור באמצעות פוטונים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, קיומו של הפוטון הוא תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול). לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 30 בינואר 2019 כ"ד בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/029 שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין $10^{43}$ ל-$10^{47}$. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה 31 בינואר 2019 כ"ה בשבט ה'תשע"ט ערכים מומלצים/030 רבי עקיבא איגר היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב השפעה, שחי ופעל במזרח אירופה מסוף המאה ה-18 עד פטירתו בשנת 1837. נחשב לגדול הדור ומגדולי התורה בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן. רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימוד שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הפופולריות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול. לבד מהשפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות. בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו. לערך המלא - מומלצים נוספים עריכה - תבנית - שיחה