המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/ארבעה אבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארבעה אבות הוא הפרק הראשון במסכת בבא קמא העוסק בעניני נזקי ממונו של אדם והוא מונה ארבעה משניות במשנה וששה עשר דפים בגמרא מדף ב עד דף יז.

נושאי הפרק

ארבעה אבות הנזיקין

הסוגיה עוסקת בתחילתה בארבעה אבות נזיקין שור בור מבעה והבער, ובמהלך הסוגיה מתבאר מהם אבות הנזקים הללו, האם שור הוא נזקי רגל או קרן, וכן האם מבעה פירושו נזקי שן או נזקי אדם. כמו כן דנה הסוגיה מהם התולדות של אבות הנזיקין, והאם דיני התולדות שווים לדיני האבות, כמו בתולדות מלאכות שבת או שאין דיניהם שווים לאבות המלאכות, כתולדות טומאת מת. לאחר מכן מובא בגמרא שיטות האמוראים שמנו י"ג אבות נזיקין או אף כ"ד אבות נזיקין[1].

אפשריות חיובי המזיקים

החילוק בין תם למועד (ביתר ביאור בסוף פרק המניח ובפרק ד' וה')

סוגיות מרכזיות

מח' רב ושמואל בביאור האב שור (ג: - ה.)

הדברים הנלמדים מהצד השווה (ו. - ו:)

סוגית מיטב (ז. -ט:)

ביאור אופני חיובי הנזקין (ט: - טו:)

שם הפרק

הפרק נקרא כך משום שענינו הוא נזקי ממונו של האדם הסיבה שנקרא נזיקין לא מזיקין היא דכל אדם שמזיק סופו להיות ניזק בעצמו [2]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ב' עמוד א'
  2. ^ א' משנה א', תוסופות יו"ט