המכון הלאומי לחקר הגנום האנושי
המכון הלאומי לחקר הגנום האנושי (באנגלית: National Human Genome Research Institute, בראשי תיבות: NHGRI), עוסק בחקר הגנום האנושי, ונמנה עם המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית. המכון ממוקם בעיר בת'סדה שבמרילנד, ארצות הברית.
היסטוריה
המכון הוקם בשנת 1989 תחת השם המרכז הלאומי לחקר הגנום האנושי (באנגלית: National Center for Human Genome Research ,NCHGR), ותפקידו היה להוציא אל הפועל את פרויקט גנום האדם מטעם המכונים הלאומיים לבריאות. המרכז החל בפענוח הגנום האנושי בשנת 1990 בשיתוף עם מחלקת האנרגיה של ארצות הברית. בשנת 1993 הרחיב המרכז את פעולתו בקמפוס שבמרילנד, תוך כוונה ליישם טכנולוגיות גנומיות במחקר של מחלות שונות. מאוחר יותר, בשנת 1996, השתתף המרכז יחד עם עוד שבעה מכונים ומרכזים אחרים בהקמת המרכז לחקר מחלות תורשתיות (Center for Inherited Disease Research ,CIDR), אשר שם לו למטרה לחקור את הרכיב הגנטי של מחלות ולקויות מורכבות.
בהחלטה של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית משנת 1997, הוכרז המרכז באופן רשמי כמכון, וכיום הוא מהווה אחד מתוך עשרים ושבעה המכונים של המכונים הלאומיים לבריאות.
מאז שהושלם פרויקט הגנום האנושי, בשנת 2003, מאפשר המכון גישה מלאה וחופשית למאגר המידע המכיל את רצף הגנום, ולדבר חשיבות מכרעת בהתפתחות המחקר הביולוגי ברחבי העולם בכלל, והמחקר הביו-רפואי, בפרט.
מטרות המכון כיום
בשנת 2011 פרסם המכון תוכנית אסטרטגית רב-שנתית [1] שעיקריה הם:
- הבנת המבנה של גנומים.
- הבנת הביולוגיה של גנומים.
- הבנת הביולוגיה של מחלות.
- קידום מדע הרפואה.
- שיפור יעילות הטיפול הרפואי.
עיקרי התוכנית מהווים נדבכים המתבססים האחד על קודמו, תוך עשיית שימוש בידע הנצבר וזה שיצבר בתחומים השונים במהלך השנים. השגת מטרות הללו מבוצעת על ידי קיום ומימון מחקרים מדעיים בתחומים אלו.
כמו כן, מקדיש המכון 5% מתקציבו השנתי לבחינה ומחקר של השלכות אתיות, חוקיות וחברתיות הנובעות מהמחקר הגנומי. מחקרים אלו מבוצעים כחלק מתוכנית, אשר יצאה לדרכה בשנת 2004, ובמסגרתה הוקמו מספר מרכזי מצוינות, במוסדות אקדמיים שונים בארצות הברית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Green, Eric D., Guyer, Mark S. & National Human Genome Research Institute, "Charting a course for genomic medicine from base pairs to bedside", Nature 470, 204–213 (10 February 2011) doi:10.1038/nature09764
