המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, הגהה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, הגהה. |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לאמנות ולעיצוב |
| כתובת | רחוב חיבת ציון 18, רמת גן |
| בעלים | ציבורית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1988 |
| אדריכל | נחום זולוטוב |
המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ע"ש יחיאל נהרי, רמת גן נפתח ב- 1988 בעיר רמת גן. מטרת המוזיאון לאפשר לקהל הישראלי ללמוד ולהכיר את התרבות והאמנות של המזרח הרחוק. המוזיאון מבוסס על אוספו של יחיאל נהרי, שמוצג בו באופן קבוע, לצד תערוכות מתחלפות בנושאים שונים הקשורים לתרבות ולאמנות המזרח הרחוק.
אוסף המוזיאון כולל פריטים מהמאה ה-13 עד המאה ה-20 מארצות מזרח אסיה. מוצאם של מרבית הפריטים מסין ומיפן. האוסף כולל כלי חרסינה בסגנונות שונים, כלי מתכת דקורטיביים, כלי לכה, פסלוני שנהב, עבודות אמייל, עבודות טקסטיל, כלי חרב, רהיטים, גילופי עץ ואבן והדפסי עץ יפניים.
אופיו האקלקטי של האוסף משקף את טעמו של בעל האוסף. יחיאל נהרי לא היה איש מקצוע בתחום אמנות המזרח הרחוק, אלא אספן נלהב שרכש את חפציו בעת שביקר במזרח הרחוק. החפצים שנרכשו היו בעלי ערך רב בעיני הסינים והיפנים אותם פגש יחיאל נהרי, אך בעת שנרכשו, בשנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50, היו אספנים בודדים במערב שגילו בהם עניין, וכיום הם נדירים מאוד.
ביוזמת קרל שוורץ הוצג אוסף נהרי בשנת 1953 במוזיאון תל אביב הישן. יחיאל נהרי קיווה שהאוסף יוצג באופן קבוע במוזיאון בישראל, אך לא זכה לכך בחייו. לאחר מותו הפתאומי נודע כי ציווה לתרום את האוסף לעיר מגוריו, רמת-גן. בשנת 1974 הוצג האוסף לראשונה ברמת-גן, אך רק לתקופה קצרה, שלאחריה הוחזר לארגזים ונשמר במחסני עיריית רמת-גן. בשנת 1988 מונה צוות מקצועי מיוחד כדי להעריך ולשקם את האוסף ולהכינו לקראת הצגתו במשכן של קבע. בנובמבר 1988 נפתח רשמית המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ע"ש יחיאל נהרי במשכנו הקבוע.
יחיאל נהרי
יחיאל נהרי היה איש עסקים שעסקי העץ שלו היו חובקי עולם. נהרי נולד בעיירה ויינגרוב שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1938 ועיברת את שם משפחתו מינז'ירז'בסקי (שפירושו בפולנית נהר קטן) לנהרי. לימים, עם התרחבות עסקיו, קבע את מקום מושבו במונטריאול. לאחר מלחמת העולם השנייה נודע לו שכל משפחתו נספתה בשואה. הוא יצא לאירופה והחל לעזור לניצולי השואה. שם קראו לו הנדבן הגדול. בישראל כינו אותו "האיש במעיל"[דרוש מקור], משום שבתקופת הצנע בארץ נהג להסתובב במעברות ובשכונות עוני כשהוא לבוש מעיל גדול עם כיסים תפוחים ועמוסים בתלושי מזון, אותם חילק ביד נדיבה לכל נזקק. נהרי נסע בעולם והתאהב במזרח הרחוק. בשלב מסוים החל לרכוש חפצי אמנות. במקביל לעסקי העץ, פתח גם חנות עתיקות במונטריאול. בגיל 49 הוא התחתן עם מזכירתו, יהודיה ילידת בולגריה, שניהלה את המשרדים שלו במונטריאול ובפריז. נולדו להם שתי בנות, ובשנת 1961 החליט לחזור לישראל. יחיאל, אשתו ושתי בנותיו עלו לישראל והקימו את ביתם ברמת-גן. בשנת 1962 נפטר יחיאל נהרי באופן פתאומי מהתקף לב, כשהיה באירופה. האם ושתי בנותיה נשארו בארץ עד שנת 1974, ואז החליטו לחזור למונטריאול.
ראו גם
קישורים חיצוניים
המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק בעיריית רמת גן