המהפכה המהוללת (ספרד)
המהפכה המהוללת (בספרדית: la Gloriosa או la Septembrina) הייתה מהפכה שבה הודחה איזבלה השנייה, מלכת ספרד משלטונה, והחלה את שש השנים הדמוקרטיות בספרד, אשר כללו את שלטונו של אמדאו הראשון, מלך ספרד ואת הרפובליקה הספרדית הראשונה, והסתיימו בשנת 1874 על ידי הרסטורציה הספרדית.
רקע
בשנת 1866 הפרוגרסיסטים והדמוקרטים חתמו על "ברית אוסטנדה" נגד המלכה איזבלה השנייה. הצטרפו אליהם הדמוקרטים, ובשנת 1867 גם האוניוניסטים תחת הנהגתו של פרנסיסקו סראנו שירש את מקומו של הגנרל לאופולדו או'דונל. באביב 1868 נפטר מנהיג מפלגת "המתונים", ראש הממשלה הסמכותי, הגנרל נרוואאז, שמשל עד אז ביד רמה. באותה העת, עם שובו לספרד, הצטרף הגנרל חואן פרים לאופוזיציה שהתנגדה לשלטון העריץ של המלכה איזבלה.
המהפכה
.jpg)
מותו של הגנרל לאופולדו א'ודונל, בשנת 1867 היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת מתנגדי המלכה. תנועת ההתנגדות חצתה קווים מפלגתיים, ושמה לה למטרה להפיל את שלטון בית בורבון לטובת משטר יעיל יותר. בספטמבר 1868 כוחותיו של האדמירל חואן באוטיסטה טופטה התמרדו בקאדיז. פרים וגנרל נוסף בשם פרנסיסקו סראנו הצטרפו למרד בהתלהבות, ובעקבות כך ערק מרבית הצבא הספרדי לצד המורדים. המלכה איזבלה חצתה את הגבול לצרפת מותירה את השלטון במדינה בידי המורדים.
הניצחון המהיר היה מפתיע מאוד. המורדים שהתחלקו לליברלים, מתונים, ורפובליקנים, התפלגו עד מהרה ונאלצו כעת להרכיב ממשלה שתתאים לכולם. סראנו מונה כראש הממשלה באופן זמני, ופרים מונה כשר הצבא. פרים וסראנו מיהרו לפזר את המיליציות והחונטות המהפכניות, והנהיגו חוקה ובחירות. פרים דחה את הרעיון להפוך את ספרד לרפובליקה, והעדיף לחפש עבור ספרד מלך חדש.
לאחר מכן
בשל מעמדה האסטרטגי של ספרד, הביקוש לכתר היה גדול. בתחילה הוצע להמליך את בנה של איזבלה אלפונסו, אולם פרים דחה את ההצעה בנימוק שייתכן כי אלפונסו ירש את מידותיה של אמו, וייתכן שהוא יהפוך למעשה לשפוט שלה. לאחר מכן הציע פרים את הכתר לפרננדו השני, מלך פורטוגל, אולם פרננדו דחה את ההצעה בנימוס, והצביע על חתנו, הנסיך הגרמני לאופולד פון הוהנצולרן כמועמד פוטנציאלי. עם זאת, פליטת פה מאוחרת יותר של פרים מלמדת על כך שהיוזם האמיתי של הצעת הכתר ללאופולד היה הקנצלר הפרוסי אוטו פון ביסמרק. לאופולד לא נטה לקבל את ההצעה, אולם בלחצו של ביסמרק הסכים. הסכמו של לאופולד עוררה סערה בצרפת, שחששה שאם הן פרוסיה והן ספרד יישלטו בידי שושלות גרמניות היא תמצא את עצמה מוקפת במדינות עוינות. הקיסר הצרפתי נפוליאון השלישי איים על פרים, והוא נאלץ לבקש מלאופולד שיוותר על הכתר. לאופולד וויתר בשמחה, אולם הפרשה התגלגלה לאירוע שזכה לכינוי "מברק אמס" ובעקבותיו פרצה מלחמת צרפת-פרוסיה והוקם הרייך השני.
באותו זמן שלט באיטליה ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה. ויטוריו אמנואלה היה בעיני פרים מופת למונרכיה מסוג חדש, מתונה בהרבה, שתתאים לצרכים של ספרד. פרים הציע את הכתר לבנו של ויטוריו אמנואלה, אמדאו, והמלך קידם יוזמה זו בשמחה אף שהנסיך הצעיר לא מצא בה עניין רב. פרים יצא בראש משלחת לאיטליה, וחברי המשלחת התרשמו מאוד מאמדאו, התנהגותו הייתה מכובדת ופשוטה, ידע להקשיב לבן שיחו, הביע עניין במצב בספרד ודיבורו היה מאופק. ב-16 בנובמבר 1870 נערכה הצבעה בקורטס בשאלת המשטר הבא בספרד, ו-191 מתוך 301 הצביעו בעד אמדאו. משלחת פרלמנטרית הפליגה לפירנצה כדי להביא את הבשורה לנסיך, שאישר את הסכמתו למהלך ב-4 בדצמבר. ב-30 בדצמבר 1870 נחת אמדאו בקרטחנה וב-2 בינואר הגיע למדריד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
25351274המהפכה המהוללת (ספרד)