המגן (כתב עת)

  כתב העת "המגן" נוסד בסוף המאה ה-19. הוא יצא לאור במשך 30 שנה בשפה הרומנית, והיה לחלק מהעיתונות היהודית הציונית ברומניה. כתב העת עסק בעיקר בנושאי ציונות ובדילמות שאיתן התמודדו היהודים בגולה. כתב עת זה ביטא את עמדות "חובבי ציון" ותמך בעלייה לארץ ישראל, בניגוד לכתב העת המתחרה "האחווה", אשר התנגד בכל תוקף לעלייה לארץ ישראל.

תולדות כתב העת

תחילת כתב העת במחלוקות בין שני בעלי "האחווה" (Fraternitatea), כתב עת יהודי אחר. מחלוקות אלה הביאו לפרישת אחד מהם, א.ס. גולד (A.S. GOLD), אשר החליט  על פתיחתו של כתב עת מתחרה בשם "המגן" (Apărătorul). בין שני כתבי העת התגלעה מחלוקת סביב נושא העלייה לארץ ישראל, כאשר "המגן" תמך בכך.

בשנת 1931- 1862 הונהגו נגד כתב עת זה תקנות צנזורה חמורות שהתבססו על "התקנון האורגני",  אשר אסר על הופעתם של פרסומים פוליטיים העלולים לפגוע בסדר הציבורי. אך בשנת 1862 בוטלה הצנזורה, ובכך ניתנה הסכמה להופעת כתבי עת יהודיים "פוליטיים" ברומניה כדוגמת "המגן". 

האידאולוגיה של כתב העת

כתב העת "המגן" נלחם בו זמנית באנטישמיות ובאורתודוקסיה, ובנוסף בגל האמרות וה- rasaritul, הביטאון הרשמי של התנועה הציונית ברומניה במאות ה-19 וה-20.

המאבק למען אמנציפציה והשתלבותם של היהודים בחיי המסחר והתרבות היו שני נושאיו העיקריים של כותבי כתב העת, בנוסף הוא פעל ללא הרף להשוואת הזכויות של היהודים לאלה של הרומנים, ובכך שיקף את אורח החשיבה של יהודי הארץ והעולם, אך הוביל להחרפת היחסים עם השלטונות.

תוכני כתב העת

כתב העת עסק הן בנושאים יהדות והן בנושאים כלליים. ניתן היה למצוא בו מידע על אירועים יהודיים מקומיים ובינלאומיים הקשורים בתנועה הלאומית היהודית כמו  איגודים, קונגרסים, ועדות, ביקורות, משאבים, נשפים, חתונות וחגים. בנוסף כתב העת עודד את היהודים לפעילות אזרחית, משפטית ופוליטית, ונתן ליהודי הרומני תחושה שהוא שותף בחיים הקהילתיים היהודיים בארץ ובעולם.

בין הנושאים הכלליים שהעסיקו את כותבי כתב העת היו דיווחים על אירועים בחיי המדינה, על מדיניות פנים וחוץ ועל פעילות המדינה הרומנית וכן גם אירועי ספרות ואמנות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26894573המגן (כתב עת)