היפ הופ אלטרנטיבי
 | |
| הראפר הבריטי-אמריקאי אם אף דום, שמתאים למאפיינים רבים של הראפ האלטרנטיבי, במסיכת הברזל שלו | |
| מקורות סגנוניים | היפ הופ • פאנק (Funk) • פופ • רוק • ג'אז • רית'ם אנד בלוז • מוזיקת נשמה • רגאי • מוזיקה עממית • מוזיקה אלקטרונית |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | סוף שנות השמונים, ארצות הברית |
| פופולריות מיינסטרים | מעט פופולריות באמצע שנות התשעים, בשנות האלפיים הז'אנר היה הכי פופולרי במוזיקת ההיפ הופ |
היפ הופ אלטרנטיבי (או ראפ אלטרנטיבי) הוא תת-ז'אנר במוזיקת היפ הופ שמקיף את כל סוגי ההיפ הופ שלא מזוהים עם המיינסטרים. היפ הופ אלטרנטיבי מתייחס אל אמנים שלא מתאימים אל אף מהסוגות בהיפ הופ, כגון גנגסטא והארדקור. במקום זאת, הם משלבים פאנק, פופ, רוק, ג'אז, נשמה, רגאי, מוזיקה אלקטרונית ואפילו מוזיקה עממית.[1] ראפ אלטרנטיבי הוא ז'אנר ניסיוני, ולכן האמנים מקיימים את המאפיינים של המוזיקה הניסיונית, לדוגמה - אמנים נוטים לדחות את מבנה שיר הראפ המסורתי ומעדיפים ליצור מבנים מורכבים או פשוטים (לדוגמה - שיר שכולו בית אחד). אמני ראפ אלטרנטיבי נוטים לקבל שבחים מהמבקרים, אך הרדיו וחברות התקליטים לרוב מתעלמים מהם ולרוב רואים בהם כעול כלכלי.[2]
היפ הופ אלטרנטיבי החל להתפתח בסוף שנות השמונים בארצות הברית. עלייתו של ההיפ הופ האלטרנטיבי נמנעה בעקבות העלייה של הווסט קוסט גנגסטא ראפ, שהתחיל גם כן באותה תקופה. תחייה מחדש החלה באמצע שנות התשעים כשהציבור הכללי החל להתעניין במוזיקת אינדי, אך הפופולריות של התנועה בקרב מאזיני ההיפ הופ נקטעה בעקבות עלייה של אמני היפ הופ יותר "טהור". בסוף שנות התשעים התנועה צברה שוב מומנטום, ובשנות האלפיים הראפ האלטרנטיבי הצליח מאוד, בעיקר בזכות הירידה במחירות הגנגסטא ראפ, והז'אנר נהיה הפופולרי ביותר במוזיקת ההיפ הופ, כשאמנים מרחבי ארצות הברית כמו אאוטקאסט וקניה ווסט היו בראש המצעדים. בשנות האלפיים-ועשר אמנים אלטרנטיביים רבים מבריטניה ומארצות הברית מצליחים להגיע אל קהל נרחב בזכות האינטרנט, כשהראפ האלטרנטיבי נהיה פופולרי מאוד בשירותי מוזיקה כמו סאונדקלאוד.
מאפיינים
מאפיינים מוזיקליים
היפ הופ אלטרנטיבי הוא ז'אנר ניסיוני ויש לו הרבה מהמאפיינים של מוזיקה ניסיונית. לעיתים קרובות המונח "היפ הופ אלטרנטיבי" מתייחס אל כל פיוז'ן של היפ הופ עם ז'אנר אחר. לדוגמה, אל להקת הג'אז ראפ א טרייב קולד קווסט מתייחסים לרוב כלהקת ראפ אלטרנטיבי. ראפרים אלטרנטיביים דוחים את מבנה שיר הפופ והראפ המסורתיים ומשנים את אורך ואת מבנה השירים שלהם. בביטים שלהם אמני היפ הופ אלטרנטיבי לוקחים השראה מז׳אנרים אחרים ומשתמשים רבות בדגימות משונות. אל ראפרים העושים ראפ לו-פיי ואל ראפרים המשתמשים באוטו-טיון (לא לצורכי שירה) מתייחסים לרוב כאל אלטרנטיביים.
מאפיינים תרבותיים
לרוב ראפרים אלטרנטיביים הם גם מהאנדרגראונד, אך המונחים "אנדרגראונד ראפ" ו"ראפ אלטרנטיבי" אינם חופפים. ראפ אלטרנטיבי מתייחס גם למספר מאפיינים ליריים ומוזיקליים, והאנדרגראונד ראפ מתייחס רק לדחייה של שאיפות כלכליות. חלק כביר מן האנדרגראונד ראפ הוא גנגסטר או הארדקור, דבר הסותר את היותו בהכרח אלטרנטיבי. יתר על כן, ישנם ראפרים אלטרנטיביים שהצליחו מסחרית, דבר הסותר את החפיפה ביניהם.
תכנים ליריקליים
ראפרים אלטרנטיביים, במיוחד באנדרגראונד, נוטים להיות פואטיים יותר מאשר הגנגסטא ראפרים וההארדקור ראפרים. ראפרים אלטרנטיביים גם מהססים לדבר על רצח, תכשיטים, חוסר צניעות, ובכללי כל המוטיבים בראפ המיינסטרים מופיעים מעט ומגוחכים בהיפ הופ האלטרנטיבי.
הערות שוליים
