היפוליט וולברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות ריקה היפוליט וולברגפולנית: Hipolit Wawelberg 5 באוגוסט 1844 - 20 באוקטובר 1901) היה בנקאי יהודי-פולני, ממשפחת הבנקאות וולברג. הוא היה פטריוט פולני ופילנתרופ.

ביוגרפיה

היפוליט נולד בוורשה למשפחת הבנקאים וולברג, וסיים את לימודיו במכון לאגרונומיה. בצעירותו התערב במרד ינואר, אבל אביו - צבי הירש וולברג, שיסד את עסקי הבנקאות המשפחתיים - התערב ושלח אותו לברלין, כדי ללמוד באקדמיה המסחרית, ובהמשך, אחרי נישואיו ללודוויקה ברסון, בתו של התעשיין היהודי מאיר ברסון, נשלח לסנקט פטרבורג כדי להשיק שם סניף של הבנק. וולברג הצליח והפך לאחד האנשים העשירים בפולין.[1][2]

עד שנת 1900, וולברג עמד בראש בנק וולברג והחזיק בתואר אזרח מכובד של סנט פטרסבורג, שנחשב כמו תואר אצולה ועבר בירושה. הוא גם היה חבר בוועד המנהל של בנק המסחר של ורשה, משרד הכספים של האגודה היהודית בסנט פטרסבורג, חבר נכבד בחברה החינוכית היהודית ועוד. הוא נודע בתמיכתו בדו-קיום ובסיועו להפצת יצירותיהם של סופרים נודעים, ובהם זוכה פרס נובל לספרות הנריק סנקביץ', אדם מיצקביץ' ועוד.[2]

וולברג היה שותף להקמת מוזיאון התעשייה והחקלאות (אנ'). בשנת 1895 וולברג ייסד את בית הספר המכני-טכני בוורשה, שהפך לימים למכון הפוליטכני של ורשה, יחד עם חברו וגיסו סטניסלב רוטוואנד (Cтанислав Ротванд).[2] הוא תרם לנושאים רבים, ובהם מחנה קיץ שבו החל יאנוש קורצ'אק את עבודתו החינוכית, קרן למחקר היסטורי יהודי באוניברסיטת לבוב, וכמו כן תרם סכומי כסף גדולים לנפגעי גל הפוגרומים ברוסיה בשנות ה-80 של המאה ה-19.[1] גם במאה ה-21 נערכים בורשה אירועים להנצחתו.[3][4]

וולברג נפטר באוקטובר 1901, ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה.[5]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

היפוליט וולברג40702192Q7975614