היסטוריה של ברצלונה
ההיסטוריה של ברצלונה משתרעת על פני 2000 שנים עד למקורותיה ככפר איברי בשם בארקנו (Barkeno).[1] מיקומה ניתן להגנה בקלות יחסית על מישור החוף בין רכס הרי קולסרולה (512 מ') לים התיכון, תוואי החוף בין מרכז אירופה לשאר חצי האי האיברי, הבטיח את המשך חשיבותה, אם כי לא תמיד בולטת, לאורך הדורות.
ברצלונה היא כיום עיר המתגוררים בה 1,620,943 תושבים,[2] השנייה בגודלה בספרד, ובירת הקהילה האוטונומית של קטלוניה. האזור המטרופולוני הרחב יותר הוא ביתם של שלושה רבעים מאוכלוסיית קטלוניה ושמינית מזו של ספרד.
מקורות
מקור היישוב הקדום ביותר באתר ברצלונה של ימינו אינו ברור. במישור החוף הסמוך לעיר נמצאו שרידים מהתקופות הנאוליתית וההכלקוליתית המוקדמת. במאות ה-3 וה-2 לפני הספירה, יושב האזור על ידי הלייטאני (Laietani) והאיברים,[3] בברקנו (Barkeno) על גבעת טאבר (ברובע הגותי של ימינו, או "העיר העתיקה") וב-Laie (או Laiesken),[4] מאמינים שאותרו במונז'ואיק.[5] שתי ההתיישבויות טבעו מטבעות ששרדו עד היום.[6][7][8] מספר היסטוריונים טענו כי מושבה יוונית קטנה, Kallipolis (Καλλίπολις), נוסדה בסביבה[9][10][11] בערך באותה תקופה, אך לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות חותכות התומכות בכך.[12]
בנוסף, נשמעת הטענה כי השטח יושב בסביבות 230 לפנה"ס על ידי כוחות קרתגו בהנהגת חמלקרת ברקה,[13] אך הטענה שנויה במחלוקת. הכיבוש הצבאי לכאורה מצוטט לעיתים קרובות כבסיסה של העיר המודרנית ברצלונה, אם כי הגבול הצפוני של השטחים הפוניים עד לאותה עת היה נהר אברו, שנמצא במרחק של יותר מ-150 קילומטרים מדרום. אין ראיות לכך שברצלונה הייתה אי פעם יישוב קרתגי, או שלשמה בעת העתיקה, ברקינו, היה קשר כלשהו עם משפחת ברקה של חמלקרת.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Official website of Barcelona
- Museum of the History of Barcelona
- Barcelona on-this-day historical almanac based on the 1848 Libro verde de Barcelona
- Barcelona timeline based on the 1848 Libro verde de Barcelona
- History of Barcelona Chronology, historical Google map of the city, historical accounts.
לקריאה נוספת
- "Barcelona", Spain and Portugal: handbook for travellers (3rd ed.), Leipsic: Karl Baedeker, 1908, OCLC 1581249
- Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Barcelona (Spanish city)". Encyclopædia Britannica. Vol. 03 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 391–393.
הערות שוליים
- ^ Joan de Déu Prats (2009). Llegendes històriques de Barcelona. L'Abadia de Montserrat. p. 11. מסת"ב 978-84-9883-064-4.
- ^ INE (25 March 2013). "Population of Barcelona". Instituto Nacional de Estadistica.
- ^ Felipe Fernández-Armesto (1992). Barcelona: A Thousand Years of the City's Past. Oxford University Press. p. 10. מסת"ב 978-0-19-285273-1.
- ^ Luis Silgo Gauche (2013). Estudio de Toponimia Ibérica. la Toponimia de Las Fuentes Clásicas, Monedas E Inscripciones. Editorial Visión Libros. p. 113. מסת"ב 978-84-9011-948-8.
- ^ Ronald Syme; Anthony Richard Birley (2 June 1988). [https://books.google.co.il/books?id=TmRoAAAAMAAJ&redir_esc=y Roman Papers. Clarendon Press. p. 83. מסת"ב 978-0-19-814873-9.
- ^ "Cecas ibéricas en la zona catalana". Tesorillo.com. Madrid, Spain: Numismática Antigua. 15 July 2010. Archived from the original on April 7, 2014. Retrieved 15 April 2014.
- ^ Leandre Villaronga (1 January 1998). Les dracmes ibèriques i llurs divisors. Institut d'Estudis Catalans. p. 154. מסת"ב 978-84-7283-418-7.
- ^ Josep Padró i Parcerisa (1983). Egyptian-type Documents: From the Mediterranean Littoral of the Iberian Peninsula Before the Roman Conquest. Brill Archive. p. 3. מסת"ב 90-04-06133-9.
- ^ Valeriano Bozal Fernández; Valeriano Bozal (1973). Historia del arte en España: Desde los orígenes hasta la Ilustración. Ediciones Akal. p. 28. מסת"ב 978-84-7090-025-9.
- ^ Pierson Dixon (Sir.); Pierson Dixon (1940). The Iberians of Spain and Their Relations with the Aegean World. Oxford University Press. p. 40.
- ^ Antonio Ballesteros Beretta (1918). Historia de España y su influencia en la historia universal. P. Salvat. p. 212.
- ^ Michael Grant (January 1986). A Guide to the Ancient World: A Dictionary of Classical Place Names. H.W. Wilson. p. 103. מסת"ב 978-0-8242-0742-7.
- ^ William H. Robinson; Jordi Falgàs; Carmen Belen Lord (2006). Barcelona and Modernity: Picasso, Gaudí, Miró, Dalí. Yale University Press. p. 3. מסת"ב 978-0-300-12106-3.
- ^ P.F. Collier & Son Corporation (1957). Collier's Encyclopedia. Collier. p. 48.
