היינץ לאמרדינג
 | |
| היינץ לאמרדינג | |
| לידה |
27 באוגוסט 1905 דורטמונד, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 1971 (בגיל 65) באד טלץ, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1933–1945 (כ־12 שנים) |
| דרגה |
 גרופנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-3 מפקד דיוויזיית הפאנצר אס אס ה-2 מפקד דיוויזיית אס אס ה-38 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
היינץ לאמרדינג (בגרמנית: Heinz Lammerding, 27 באוגוסט 1905 - 13 בינואר 1971), קצין בוואפן אס אס בדרגת גרופנפיהרר אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
לאמרדינג נולד ב-27 באוגוסט 1905 בדורטמונד, שהשתייכה לקיסרות הגרמנית. בשנת 1931 הוא הצטרף למפלגה הנאצית, ובשנת 1933 הצטרף לאס אה. ב-1 באפריל 1935 הוא הצטרף לאס אס, וב-19 באוקטובר 1939 הוא הועלה לדרגת שטורמבאנפיהרר.
מלחמת העולם השנייה
במהלך המערכה על צרפת הוא פיקד על גדוד ההנדסה בדיוויזיית האס אס השלישית, ועוטר בעיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה. בנובמבר 1940 הוא מונה לקצין אג"ם של דיוויזיית האס אס השלישית, עמה לחם במהלך מבצע ברברוסה, וב-1 בספטמבר 1941 הוא הועלה לדרגת אוברשטורמבאנפיהרר. במסגרת תפקידו הורה לאמרדינג על הריסתם של כפרים רבים בברית המועצות, ובסוף אפריל 1943 אף כיהן כמה ימים כמפקד הדיוויזיה. ב-30 בינואר 1943 הוא הועלה לדרגת, וב-24 באפריל אותה שנה קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. לאחר שירות קצר כקצין אג"ם במטהו של אריך פון דם באך-צלבסקי, בסוף 1943 הוא מונה למפקד צוות קרב בדיוויזיית אס אס "דאס רייך" והועלה לדרגת אוברפיהרר, וב-25 בינואר 1944 הוא מונה למפקד הדיוויזיה. לדברי מקס הייסטינגס הוא התמנה כמפקד דיוויזיה אך ורק בשל היחסים האישיים הקרובים שלו עם היינריך הימלר, ולא בשל יכולותיו הצבאיות[1]. ב-11 באפריל 1944 הוא עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל, וב-20 באפריל הוא הועלה לדרגת בריגדפיהרר. ב-25 ביולי 1944 נפצע לאמרדינג, ולאחר החלמתו הוא חזר לפקד על הדיוויזיה. בינואר 1945 הוא הועלה לדרגת אוברפיהרר, וב-2 בפברואר 1945 הוא מונה לראש מטה קבוצת ארמיות ויסלה. באפריל 1945 הוא מונה למפקד דיוויזיית אס אס ה-38, ובסוף המלחמה נפל בשבי הבריטי.
אחרי מלחמת העולם השנייה
הבריטים סירבו להסגירו לצרפת, שדרשה להעמידו לדין בשל חלקו בטבח אורדור-סור-גלאן ובטבח טול, ולאחר שחרורו הוא התגורר בדיסלדורף, שם ניהל עסק מצליח. בשנת 1953 שפט אותו בית משפט צרפתי בבורדו למוות שלא בפניו, אולם ממשלת גרמניה המערבית סירבה להסגירו. לאחר משפט אייכמן שקלו הצרפתים לשלוח יחידת קומנדו שתחטוף אותו מביתו, אולם עוד קודם שהם הצליחו לבצע את המשימה, מת לאמרדינג ב-13 בינואר 1971 בבאד טלץ כתוצאה מסרטן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מקס הייסטינגס, "דאס רייך". צעדת דיוויזיית האס אס ה-2 בצרפת, יוני 1944. לונדון 1981, עמ' 36
25536035היינץ לאמרדינג