היימווהר

ההיימויר (גרמנית: Heimwehr, מילולית: שומרי הבית) שכונו לעיתים גם היימטשוץ (גרמנית: Heimatschutz, מילולית: מגונני הבית) היו קבוצה פרא-צבאית לאומנית שפעלה באוסטריה בשנות ה-20 וה-30, ודמתה בשיטותיה ובתפיסת עולמה לפרייקורפס הגרמנים. על אף התנגדותו לדמוקרטיה, שימר הארגון גם זרוע פוליטית בשם היימטבלוק אשר שיתף פעולה עם הממשלה השמרנית של אנגלברט דולפוס. ב-1936 התאחד הארגון אל תוך מפלגת חזית המולדת האוסטרית בהוראת קורט שושניג, והוקמה מליציה חדשה ונאמנה למשטר, ה'פרונטמליץ'.

היימויר הוקמה על ידי חיילים אוסטרים משוחררים לאחר מלחמת העולם הראשונה, כמיליציה מאורגנת באופן רופף, ובמטרה להגן על גבולות אוסטריה. בדומה לפרייקורפס בתחלתן, ההתארגנות נעדרה הנהגה מרכזית ופוליטית בתחילה. בקרינתיה למשל החלה ההתארגנות על מנת להתגונן מיחידות סלובניות ויוגוסלביות. איגנץ סייפל, פעיל המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית ארגן את הקבוצות מחדש, ככוח נגד לשוצבונד הסוציאליסטי. ההיימויר היו בין הגורמים לפרוץ מהומות יולי 1927, ובין הכוחות שפעלו לדכאן. תו הזיהוי של אנשי ההיימויר היה כובע ירוק ובו נוצת תרנגול שחורה.

בשנות ה-30 התאחדו הקבוצות גם סביב בסיס שמרני לאומני אוסטרי, דחייה של הדמוקרטיה הליברלית ושל הרעיונות המרקסיסטיים, ושאיפה לשלטון אוטוקראטי. הלאומנות האוסטרית בידלה אותם מהתפיסה הפאן-גרמנית של אנשי המפלגה הנאצית האוסטרית. ההיימויר ביקשו לשמור על אוסטריה עצמאית, ולעיתים אף נרשמו עימותים בינם לבין כוחות נאציים.

עם זאת, לאחר שדולפוס הקים את מפלגת חזית המולדת ב-1934 הצליח לכנס תחת הנהגתו גם את ההיימויר ואיחד אותה עם ארגונים פרא-צאיים ימניים אחרים, בסיועו של מנהיג ההיימויר ארנסט רודיגר סטארמברג. בתוך החזית הייתה השפעת ההיימויר הלאומיים-אוסטרים פחותה ביחס לגישה הפאן-גרמנית השלטת. יורשו של דולפוס, קורט שושניג, הטמיע ב-1936 את שאריות המנגנונים העצמאיים של ההיימויר בחזית. ארנסט סטארמברג נותר מחוץ לסדר השלטוני החדש, בניסיון לשים קץ ליריבויות בין צבאות פרטיים.