הטריה

ברפואה, הַטְרָיָה היא הליך הכולל סילוק חומרים זרים, רקמה ניזוקה או נמקית מפצע, במטרה לשפר את יכולת ההחלמה של הפצע.

הטריה יכולה להעשות באמצעים מכנים או לא-מכנים. באופן מכני ניתן לבצע הטריה בעזרת חיתוך ניתוחי, חבישות מיוחדות המוסרות יחד עם רקמה הדבוקה אליהן ובעלי חיים (כמו רימות) הניזונים מרקמה נמקית. אמצעים לא מכניים כוללים שימוש באנזימים על ידי הוספתם לפצע או על ידי עידוד וזירוז פעולת אלו של הגוף, חומרים סופחי מים וגורמים כימיים אחרים.

במקרה הפצעים הכרוניים, אין בנמצא מחקרים רנדומלים מבוקרים היכולים להראות תועלת בביצוע הטריה או להוכיח יתרון משמעותי בשימוש באחת מטכניקות ההטירה הקיימות^[1].

היסטוריה

בשלהי המאה ה-18 השתמשו בהטרית פצעים על ידי גזירת העור והפסציה עמוקה על מנת לשחרר את ההתנפחות שנוצרה עם הפגיעה על ידי כדור רובה, אם כי פצעי ירי בגפיים בדרך כלל טופלו ללא ניתוח או על ידי כריתת הגפה ("אמפוטציה"). בימי מלחמת העולם הראשונה נעשתה הערכה מחדש של נושא ההטריה. היא כללה הפעם הסרה על ידי חתך (excision) של כל הרקמות הנמקות ושל הגופים הזרים. בעידן המודרני הוערך כי הפצעים כוללים אזור של רקמה פגועה שאיננה נמקה באופן מובהק בהטריה הראשונה. אותה הטריה המשמרת את רקמה זו נקרכאה "הטריה שולית" (marginal debridement). לפצעים שנוצרים בקרבת פיצוצים יש אזור ניזוק נרחב. שימור הרקמה הנחבלת עשוי להיות מועיל להצלת הגפה או שחזורה. מורכבותם וזיהומם של פצעים אלה וגם פגיעותם הפיזיולוגית אינם מאפשרים הטריה שלמה בהתערבות אחת. אם תוך הטרייה משאירים רקמה פגועה - הפצע ניתן להערכה מחדש כעבור כ-48 שעות על מנת להפחית בסיכון הזיהום.^[2]

קישורים חיצוניים

Zacur H & Kirsner RS, Debridement: Rationale and Therapeutic Options, Wounds (ISSN 1044-7946), Volume 14 - Issue 7 - September 2002 - Pages: 2S - 6S (תוכן הרצאה)
Bradley M, Cullum N & Sheldon T, The debridement of chronic wounds: a systematic review. Health Technology Assessment. 1999;3(17 Pt 1):iii-iv, 1-78. PMID 10492854