הטיית העיגון

הַטָּיַית הָעִיגּוּן היא אחת מההטיות הקוגניטיביות שיוצרות אצל בני אדם דפוס התנהגותי שיטתי לא רציונלי בתפיסתם ובשיפוטם של דברים. ההטיה באה לידי ביטוי כאשר פרט מידע שקשור לקבלת ההחלטה נאמר/נשמע בסמוך אליה ההטיה תגרום לכך שיעלה יתרונה של אחת החלופות אף אם אין לכך סיבה רציונלית כגון שידוע אותו פרט אינו נכון, ייתכנו מקרים שההטיה תתקיים אף שאותו פרט אינו קשור לקבלת ההחלטה.

סקירת ההטיה

ההטיה נתגלתה על ידי הפרופסור עמוס טברסקי ועמיתו הפרופסור דניאל כהנמן שעסקו בחקר ההטיות הקוגניטיביות של מוחנו, במחקרם גילו שכאשר ניתן לאדם פרט מידע שקשור לקבלת ההחלטה אף אם יידע שנתון זה אינו נכון דעתו תֻּטֶּה כשייתן את דעתו על העובדות בעניין, כדוגמה- אם לקבוצה אחת אמרו שקנדי בזמן הירצחו היה בן 38 ולאחרת אמרו שהיה בן 55, כשיצטרכו לתת את דעתם בעניין, הקבוצה שהממוצע שתתן הוא היותר גבוה- היא אותה קבוצה שנתנו לה את הנתון הגבוה.

הסבר ההטיה

הפרופסור עמוס טברסקי דגל בהסבר לפיו העיגון משמש כהתחלה שמתוקנת לכיוון הערך המבוקש באמצעות "תזוזה" מנטלית, מכיוון שהתזוזה נעשית באופן טיפוסי כלפי הערך, היא תסתיים בטרם עת, משום שאנשים נעצרים בשלב שאינם בטוחים שעליהם להמשיך ולהתקדם. על מנת להמחיש את הרעיון הציעו החוקרים ניסוי מחשבתי בו מוטל על אדם לרשום על כל אחד משני דפים קו עד אמצעו, הסתברות גבוהה ששני הקווים לא ישלימו אחד את השני, הסיבה לכך היא שאנשים לא יכנסו לטווח אי- הוודאות כשהם אינם בטוחים בכך.

עמיתו הפרופסור דניאל כהנמן דגל יותר בהסבר האסוציאטיבי, לפיו כאשר מוחנו שומע נתון כל שהוא הוא מפתח אסוציאציות מאותו עניין, כדוגמה הביאו שמי שידבר על חורף/קיץ יוכל לאחר מיכן לזהות מילים שקשורות אליהן,כך גם בעניין זה כשיאמרו למישהו גיל מבוגר מוחו יפתח אסוצאציות באותו עניין ואף לפעמים גם כלפי אותו אדם ולכן אומדנו לאחר מיכן יהיה יותר גבוה, מאותה סיבה ההטיה יכולה לחול גם במקומות שהנתון הראשוני אינו קשור לקבלת ההחלטה, כגון זריקת קובייה שתשפיע על בחירת מספר לאחר מכן.

ההטיה בחיינו

העיגון יכול להטעותינו גם בקניית מוצר כאשר ההצעה הראשונית תתפס אצלנו כמחיר הלגיטימי וההצעה השנייה היא זו שתהיה יותר יקרה/זולה. ההטיה יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר הצעת מחיר ראשונית במכרז תתן את הרושם לגבי שוויו של הדבר המוצע.

אין פתרון מגובש להתגברות על ההטיה, אך עצם ידיעתה מסייעת לנו לא לתת חשיבות מרבית לעוגן המתחיל את האומדן.

לקריאה נוספת

• דניאל כהנמן, לחשוב מהר, לחשוב לאט, מטר, כנרת, 2011
• הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו, הוצאת בר-אילן,
• ורדה ליברמן, עמוס טברסקי. חשיבה ביקורתית, שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי, האוניברסיטה הפתוחה

קישורים חיצוניים

• יוסי בן הרוש, 10 הטיות קוגניטיביות שאתה חייב להכיר
• ליאור יפה וד״ר אביתר מתניה, אפקט העיגון כהטיה יסודית במחקר מודיעין

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29109134הטיית העיגון