הזיכיון האוסטרו-הונגרי בטיינג'ין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזיכיון האוסטרו-הונגרי בטיינג'ין
Österreichisch-ungarische Konzession in Tientsin

הזיכיון האוסטרו-הונגרי של טיינג'ין (סינית: 天津奥租界, גרמנית : Österreichisch-ungarische Konzession in Tientsin, בהונגרית : Osztrák–magyar tiencsini koncesszió) היה טריטוריה בעיר הסינית טיינג'ין בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית בין השנים 1902 ל-1920. שטח זה הועבר לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר החתימה על פרוטוקול בוקסר בסיום הסכסוך בין סין לברית שמונה האומות, ששלחה כוח משלוח בינלאומי לדכא את מרד הבוקסרים בשנת 1901. אף על פי שחיל המשלוח האוסטרו-הונגרי היה נוכח במקום משנת 1901, הזיכיון החל רשמית ב-27 בדצמבר 1902 והסתיים ב-14 באוגוסט 1917. זהו הזיכיון הטריטוריאלי הקצר ביותר, שהתקיים רק 14 שנים.

היסטוריה

הזיכיון האוסטרו-הונגרי, על שטח של 108 דונם, היה אחד הזיכיונות הקטנים מבין הזיכיונות הזרים בטיינג'ין שנתנה שושלת צ'ינג לאומות המנצחות. זאת בשל ההשתתפות הקטנה יחסית של האימפריה האוסטרו-הונגרית בכוח המשלוח הבינלאומי: ארבע סיירות ו-296 חיילים.[1] גבולות שטח הזיכיון היו, על גדת הנהר האי במערב, מעבר לגשר מעיר טיינג'ין, עד מסילת הרכבת ג'ינגשאן במזרח, ונהר ג'ינז'ונג (בטיינג'ין של המאה ה-21, רחוב שיזילין, מחוז הביי), יובל של נהר האי מצפון. מעבר לנהר נמצא בניין צרפתי בן מאה שנה, הקתדרלה הישנה של גבירתנו של הניצחונות, במחוז הביי. שטח הזיכיון גובל בשטח הזיכיון האיטלקי בטיינג'ין שנמצא גם הוא במחוז הביי.

בניגוד לאופן שבו נהגו המעצמות האירופיות האחרות, האימפריה האוסטרו-הונגרית העניקה אזרחות לכל התושבים בשטח. הממשל הופקד בידי מועצה שהורכבה מאצילים מקומיים, הקונסול הקיסרי ומפקד חיל המצב הצבאי שכלל 40 מלחים מהצי האוסטרו-הונגרי ו-80 שוטרים סינים אשר כונו "שימבו". לשני הנציגים האוסטרו-הונגרים היה הכוח להכריע בהצבעה בישיבות המועצה. מערכת החוק שהוחלה בבית המשפט היה החוק באימפריה האוסטרו-הונגרית.[2]

בשטח הזיכיון נבנו תיאטרון, ספא, בית ספר, בית עבוט, קסרקטינים, כלא, בית חולים ובית קברות. על אף הנוכחות הקצרה יחסית, כ-14 שנים, השליטה האוסטרו-הונגרית הותירה בשטח עקבות של הסגנון ההבסבורגי אותם ניתן למצוא עד היום באותו אזור של העיר.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, סין הצטרפה למלחמה לצד ההסכמה המשולשת נגד מעצמות המרכז, כבשה מיד את שטחי הזיכיון האוסטרו-הונגריים והגרמנים והכריזה על ביטולם ב-14 באוגוסט 1917.

בתום מלחמת העולם הראשונה, עם פירוק אוסטרו-הונגריה, היה צורך בשתי אמנות נפרדות כדי לאשרר את ביטול הזיכיון. אוסטריה ויתרה על זכויותיה בזיכיון ב-10 בספטמבר 1919 עם חוזה סן-ז'רמן, הונגריה ויתרה עליהן ב-4 ביוני 1920 עם חוזה טריאנון. ביוני 1927 אוחד שטח הזיכיון עם הזיכיון האיטלקי בעקבות שורה של עימותים בין פלגים סיניים מנוגדים.[3]

התפתחות

הסחר של האימפריה האוסטרית-הונגרית עם סין עצמה היה מוגבל ביותר, והזיכיון היה ממוקם בקצה הצפוני של נהר האי, עובדה שהגבילה תעבורה ימית. לפיכך, שטח הזיכיון לא הפך למוקד פיננסי ומסחרי. עם זאת, שטח הזיכיון היה ממוקם בין העיר העתיקה לתחנת הרכבת של טיינג'ין. זמן קצר לאחר קביעת גבולות הזיכיון, הקימה חברת החשמל והחשמל שיצ'אנג הבלגית קו חשמלית מהשער המזרחי של העיר העתיקה לתחנת הרכבת, ובמקביל בנתה מחדש את גשר המצופים ג'ינטאנג, מזרחית לגשר ברזל. במקום קם רחוב מסחרי עם עסקים קמעונאיים סיניים מרוכזים לאורך הכביש הראשי (במאה ה-21 כביש ג'יאנגו במחוז הביי) שבו עברו חשמליות ואשר נקרא על שם הגשר החדש.

תמונות משטח הזיכיון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Magyar Királyi Központi Statisztikai Hivatal (1907). "A magyar korona területén kivül tartózkodott magyar honos katonák a cs. és kir. közös hadügyminiszter által megküldött számlálólapok alapján, összeirási (tartózkodási) helyük szerint" [The number of Hungarian nationality soldiers dispatched abroad according to the re-enlisting papers emitted by the Royal and Imperial joint Minister of Military affairs sorted by their place of enlisting (dispatchment)]. A magyar szent korona országainak 1901. évi népszámlálása: Harmadik rész. A népesség részletes leirása [Census of 1901 in the countries of the Holy Crown: Volume III. The detailed description of the population.] (scan) (census). Magyar statisztikai közlemények (בהונגרית). Vol. 5 (new ed.). Budapest: Pesti Könyvnyomda-Részvénytársaság. p. 31. נבדק ב-19 בינואר 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Géza Szuk (1904). "A mi Kis Khinánk" [סין הקטנה שלנו] (PDF). Vasárnapi Ujság. 18 (51): 292–294. נבדק ב-2011-01-19.(בהונגרית)
  3. ^ Jens Budischowsky (28 במאי 2010). "Die Familie des Wirtschaftswissenschaftlers Joseph Alois Schumpeter im 19. und 20. Jahrhundert" [The family of economic scientists, Joseph Alois Schumpeter in the 19th and 20th century] (PDF). www.schumpeter.info (בגרמנית). אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 ביולי 2011. נבדק ב-20 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38204649הזיכיון האוסטרו-הונגרי בטיינג'ין