הומוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נכון אבל לא מדויק. אופן הכתיבה מבלבל..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נכון אבל לא מדויק. אופן הכתיבה מבלבל..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
ההומוס מעניק לאדמה צבע חום כהה

הוּמוּס, או רַקְבּוּבִית בעברית[1], (מלטינית: Humus, אוּמוּס, אדמה), הוא סך החומרים האורגניים המצויים בקרקע אשר הגיעו לנקודה יציבה ממנה לא ימשיכו להתפרק. הומוס ממוצע מכיל מינרלים חיוניים לצמחים, כגון ברזל, אשלגן, חנקן, זרחן ומנגן, בעל חומציות נייטרלית, מכיל אנזימים ובקטריות המועילים לצמחים ומכיל ריכוז גבוה של חומצות הומיות ופולבית. חומרים אלה הכרחיים לקיומה של אדמה פורייה ממנה יכולים צמחים וגידולים חקלאיים לשאוב את המרכיבים הנחוצים לשגשוגם. הומוס יכול להישאר בקרקע במשך מאות ואלפי שנים.

בימינו קיים לפעמים בלבול בין מונח זה לבין המונח "קומפוסט" (בעברית: דְּשונֶת), המתייחס לתרכובת של חומרים אורגניים שעברו תהליך של פירוק ביולוגי, שבסופו המוצר המוגמר הוא הומוס המשמש כדשן.

הכנת הומוס לשימוש

הומוס נוצר באופן טבעי בעשיית דשונת (קומפוסט) ומשמש כתוסף לקרקע בעלת איכות חומר אורגני ירודה, פוריות נמוכה ומבנה חסר. יתרונות הוספת הומוס הם בין היתר: שיפור המבנה הפיזיקלי של הקרקע, שיפור יכולת ספיחת המים, אוורור טוב יותר, גיבוש תלכידים באדמות חוליות, עידוד התפתחות מהירה של מיקרואורגניזמים המועילים לצמחים, זירוז צימוח וגטטיבי (vegetative) בשלבי החיים הראשונים של הצמח.

בגלל תהליך הכנתו הארוך, הקומפוסט נקי מחיידקים מחוללי מחלות, נקי מזרעים של עשבים, פריך וחסר ריח ונוח מאד לפיזור. הקומפוסט לא צורך חנקן בעת פירוקו ולכן אין לו תחרות עם הצמחים. בדרך-כלל רוב תהליכי הפירוק בקומפוסט מסתיימים תוך מספר חודשים ונותר בו רק הומוס יציב.

חוסר בהומוס

קבוצות למען איכות הסביבה מוחות במרץ נגד ההשפעה ההרסנית של תעשיית החקלאות המודרנית על רמות ההומוס באדמה, שנעשית באמצעות שימוש בדשנים כימיים וחומרים מזיקים אחרים שמובילים לטענתם למעגל קסמים בו נראה כי רק עזרה כימית יכולה לכאורה לאפשר גידולים חקלאיים מוצלחים.

שיטות חקלאיות אלטרנטיביות רבות מנסות לרפא את האדמה באמצעות הוספה קדחתנית של הומוס, ושיטות שהונהגו במשך דורות במקומות מסוימים בעולם למטרה זו הביאו ללא ידיעת החקלאים לאסון. למשל, במדינות עניות מאד במזרח אסיה, נהוג להוסיף צואת אדם ישירות על אדמות הגידול כדי להעלות בהן את רמת ההומוס, דבר שמסייע לעיתים קרובות בהפצת מחלות. החקלאות האלטרנטיבית המערבית מעודדת שימוש בקומפוסט כדי להוכיח שהוספת זבל אורגני לאדמה בצורה מדעית יכולה לשקם את האדמה ולהשיב לה את רמות ההומוס המקוריות, זאת בנוסף לרצון לצמצם את כמות האשפה הנשלחת למטמנות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הומוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על פי האקדמיה ללשון העברית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22957235הומוס