הולאבירד ורוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חברה מסחרית ריקה.

צילום סטריאוסקופי של בניין טקומה (הגבוה במרכז התמונה), שצולם בידי בנג'מין קילבורן (אנ').

משרד האדריכלים הידוע כיום בשם הולאבירד ורוטאנגלית: Holabird & Root) נוסד בשיקגו בשנת 1880. במהלך השנים שינה המשרד את שמו מספר פעמים והתאים את עצמו לסגנונות האדריכלות השונים שרווחו במהלך שנות פעילותו - מאסכולת שיקגו דרך אר דקו ואדריכלות מודרנית ועד לאדריכלות בת קיימא (אנ').

הולאבירד ורוט מספקת שירותי אדריכלות, הנדסה, עיצוב פנים ותכנון. זוהי חברת האדריכלות הוותיקה ביותר בשיקגו. המשרד נותר כשותפות בבעלות פרטית הפועלת כיום עם חמישה מנהלים וארבעה מנהלים שותפים.

היסטוריה

המייסדים, ויליאם הולאבירד (אנ') ואוסיאן קול סימונדס (אנ'), עבדו במשרדו של ויליאם לה ברון ג'ני. בשנת 1880 הקימו פרקטיקה עצמאית משלהם, הולאבירד וסימונדס (Holabird & Simonds), כאשר לקחו על עצמם את הפרויקט להרחבה לבית הקברות גרייסלנד (אנ'), שהעביר להם ג'ני. ב-1881 הצטרף אליהם מרטין רוש (אנ'), שעבד גם אצל ג'ני, כשותף שלישי. לאחר שעבד יחד על חמישה פרויקטים, סימונדס עזב את המשרד ב-1883 כדי להמשיך בקריירה של אדריכל נוף וחברת הולאבירד, סימונדס ורוש (Holabird, Simonds & Roche) הפכה להולאבירד ורוש (Holabird & Roche). אולם מספר שנים מאוחר יותר, המשרד שוב שיתף פעולה עם השותף לשעבר כאשר, מ-1889 עד 1895, הם תכננו ובנו את פורט שרידן (אנ'), שעבורו סיימון סיפק את הגינון.

החל מבניין טקומה (הושלם ב-1889; נהרס ב-1929), ההזמנה הגדולה הראשונה שלהם, ובניין מארקט (שיקגו) (אנ') (1895), התפרסם המשרד בזכות גורדי השחקים פורצי הדרך של אסכולת שיקגו. תרגול מוצלח ביותר, הם גם תכננו מלונות גדולים ומעוטרים ברחבי אילינוי, כולל בית פאלמר (אנ') בשיקגו, עם ריצ'רד ניוטרה בתפקיד זוטר בצוות. עבודתם הייתה חלק מאירוע האדריכלות בתחרות האמנות (אנ') באולימפיאדת הקיץ של 1928[1] ובאולימפיאדת הקיץ של 1932.[2]

ב-1928, לאחר מותם של ויליאם הולאבירד (1923) ומרטין רוש (1927), שונה שם המשרד להולאבירד ורוט (Holabird & Root).[3] המשרד החדש נוהל על ידי בניהם, ג'ון אוגור הולאבירד (אנ') וג'ון וולבורן רוט ג'וניור (אנ'). שניהם הצטרפו עוד בשנת 1914. בהנהגתם אימץ המשרד סגנון אר דקו. שם החברה השתנה ל-Holabird, Root & Burgee לזמן מה, ושני דורות נוספים של משפחת הולאבירד שימשו כשותפים (עד 1987). כעת, המשרד ממוקם בבניין מארקט, ונקרא שוב הולאבירד ורוט, אם כי אף אחד משני שמותיהם אינו קשור כעת.

מבנים בולטים

בניין מארקט (שיקגו)
סולג'ר פילד
בניין שיקגו דיילי ניוז
בניין מועצת הסחר של שיקגו

ביבליוגרפיה

  • Bruegmann, Robert. Holabird & Roche/Holabird & Root: An Illustrated Catalog of Works, 1880–1940. New York: Garland Publishing, 1991. מסת"ב 978-0824039745
  • Blaser, Werner. Chicago Architecture: Holabird & Root, 1880–1992. Basel; Boston: Birkhauser Verlag, 1992. מסת"ב 978-0817627874
  • Bruegmann, Robert. The Architects and the City: Holabird & Roche of Chicago, 1880–1918. Chicago: University of Chicago Press, 1997. מסת"ב 978-0226076959
  • Carl W. Condit, The Chicago School of Architecture: A History of Commercial and Public Building in the Chicago Area, 1875–1925, University of Chicago Press; Revised ed., 1998, pp. 116–126. מסת"ב 978-0226114552

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הולאבירד ורוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Holabird & Root". Olympedia. Retrieved 25 July 2020.
  2. ^ "Holabird & Root". Olympedia. Retrieved 31 July 2020.
  3. ^ "Noted Firm Changes Name," Architect and Engineer, May 1928, 110.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38321032הולאבירד ורוט