הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוועד הפועל המרכזירוסית: Центральный исполнительный комитет) היה הגוף השלטוני העליון בברית המועצות מהקמת המדינה בדצמבר 1922 ועד ליישום שינוי החוקה בשנת 1938. בפועל החלטות התקבלו בוועידות המפלגה הקומוניסטית ובישיבות הנהגת המפלגה.

הוועד בחר את הנשיאות, שהייתה הגוף העליון של המערכת השלטונית בין ישיבות הוועד, ומספר יושבי ראש היה בהתאם למספר הרפובליקות בברית המועצות. ישיבות הוועד התקיימו 3 פעמים בשנה, כל הישיבות התקיימו במוסקבה.

הוועד מינה את מועצת הקומיסרים העממיים (הממשלה) ואת בית המשפט העליון. הוועד היה כפוף לוועידת הסובייטים של ברית המועצות.

עד לשנת 1924 כלל הוועד 371 נציגים של הרפובליקות (ייצוג יחסי לאוכלוסייה) והנשיאות כללה 19 חברים. בשנת 1924, לאחר קבלת חוקה חדשה, שונה הרכב הוועד והוא כלל שני בתים: מועצת הברית (ייצוג יחסי לאוכלוסייה) ומועצת העמים (ייצוג שווה לכל רפובליקה). הנשיאות הורחבה וכללה 21 חברים.

בתקופת קיום הוועד התקיימו 7 וועידות של הסובייטים:

  • הוועידה הראשונה (1922) אישרה את הקמת ברית המועצות;
  • הוועידה השנייה (1924) אישרה את החוקה החדשה;
  • הוועידה השביעית (1936) אישרה את החוקה החדשה וביטלה את הוועד.

העיתון "איזבסטיה" היה הגוף הרשמי של הוועד.

יושבי ראש הוועד

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

17251386הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות