הגדת אמסטרדם
הגדת אמסטרדם היא הגדה של פסח מאוירת ומבוארת שהודפסה באמסטרדם במהדורה ראשונה בשנת 1695 ובמהדורה שנייה בשנת 1712 עם שינויים מעטים בלבד.
ההגדה הודפסה בבית הדפוס של אשר אנשל בן אליעזר חזן ויששכר באייר בן אברהם אליעזר במימונו של משה בן יוסף ויזל. המאייר היה אברהם בר יעקב.[1]
תיאור ההגדה
ההגדה כוללת עמוד שער, 26 עמודי טקסט, 137 איורים ומפה המתארת את הדרך בה ירדו יעקב ובניו מצרימה, את הדרך בה חזרו בני ישראל לארץ ואת נחלות השבטים. המפה מודפסת בעמוד האמצעי של ההגדה ונפתחת לגודל של שני עמודים.
הטקסט הודפס בדפוס בלט. האותיות העבריות שעוצבו לצורך הדפסת ההגדה זכו להערכה רבה וכונו "אותיות אמסטרדם". האיורים והמפה הופקו בטכניקה של תחריט נחושת, בשחור לבן ללא צבעים או עיטורים.
סוגי הטקסטים
טקסט ההגדה מודפס במרכז העמוד באותיות מרובעות גדולות מנוקדות. בשוליים החיצוניים מודפס פירוש רבי יצחק בן יהודה אברבנאל באותיות רש"י ובשוליים התחתונים "פירוש על פי הסוד" באותיות מרובעות קטנות. הפירושים אינם מנוקדים. האיורים מלווים בכותרות, שהן בדרך כלל פסוקים מהתנ"ך. הכותרות מודפסות בכתב מרובע קטן ללא ניקוד.
האגדה משלבת בין נוסח הספרדים לנוסח אשכנז, לכן היא מספקת הנחיות לעורך הסדר ביהודית איטלקים (שפת לעז), ביידיש, ובלאדינו (לשון ספרד).[2]
ההפרדה בין נוסחי טקסט שונים מתבצעת באמצעות כותרות המציינות את הנוסח: "עד כאן מנהג ספרדים ושאר אומרים אשכנזים", "אומרים זה באשכנז וספרדים", "סדר ברכת המזון כמנהג ספרדי\האשכנזים יצו".
הפיוטים "אדיר הוא", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא", המושרים על ידי האשכנזים בלבד, כוללים תרגום ליידיש.
האיורים
תחריטי הנחושת בהגדת אמסטרדם שוברים את המסורת רבת השנים של איורי ההגדה. מחזור האיורים בהגדת אמסטרדם מתחיל בחכמים "שהיו מסובים בבני ברק כל אותו הלילה". חסרים בה כל אותם איורים המתייחסים להכנות לפסח דוגמת בדיקת חמץ, אפיית מצות, המשפחה המסבה סביב שולחן הסדר ואב המשפחה המברך.[3]
בהכנת התחריטים, אברהם בר יעקב התבסס על עבודותיו של האומן השווייצרי הנוצרי מתאוס מריאן הזקן, שאיוריו לספרי הברית החדשה ולספרי היסטוריה היו ידועים מאוד באירופה. הוא ערך בהם את השינויים המתבקשים בדמויות ובלבושם ושילב בין דמויות מאיורים שונים על מנת ליצור איורים חדשים ברוח ההגדה.[4] יחד עם זאת הרקע עליו מתרחשת העלילה המתוארת באיור נשאר ללא שינוי.
החידושים שהכניס אברהם בר יעקב בהגדה זאת היוו אבן דרך באיור ספרי ההגדה והשפיעו רבות על ספרי הגדות שהודפסו לאחר מכן, החל מאגדת אמסטרדם (1721), הגדת המבורג-אמסטרדם (1728), הגדת אמסטרדם (1741) והגדות מאוחרות יותר שהודפסו באירופה ובארצות הברית עד המאה ה-20.[5][6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Amsterdam Haggadah, www.imj.org.il
- ^ Tovia Preschel, The Amsterdam Haggadah, 1662 (באנגלית)
- ^ Rahel Wischnitzer-Bernstein, From the Holbein Bible to the Amsterdam Haggadah
- ^ David Stern, Mapping the Redemption: Messianic Cartography in the 1695 Amsterdam Haggadah, Studia Rosenthaliana 42/43, 2010, עמ' 43–63
- ^ - Barry Lawrence Ruderman Map Collection - Spotlight at Stanford Search Results, exhibits.stanford.edu
- ^ Emile G. L. Schrijver, Anna E. C. Simoni, 'Be-ôtiyyôt Amsterdam' Eighteenth-century Hebrew manuscript production in Central Europe: the case of Jacob ben Judah Leib Shamas, Quaerendo 20, 1990, עמ' 24–62
36253387הגדת אמסטרדם