גברות מצובעות
"גברות מצובעות" (באנגלית: "Painted ladies") הוא מונח המתאר בתי מגורים ובניינים בעיצוב אדריכלי ויקטוריאני ואדוארדיני הצבועים במספר צבעים שונים, שלושה או יותר, שמעטרים אותם או מדגישים את הפרטים הארכיטקטוניים שבהם. השימוש הראשון במושג התייחס לבתים הוויקטוריאניים של סן פרנסיסקו, והוא נעשה על ידי הסופרים אליזבת' פומדה (Elizabeth Pomada) ומייקל לארסן (Michael Larsen) בספרם Painted Ladies - San Francisco's Resplendent Victorians ("גברות מצובעות - הוויקטוריאניות הזוהרות של סן פרנסיסקו") משנת 1978.[1] מאז נעשה במונח שימוש לתיאור קבוצות של בתים ויקטוריאניים ססגוניים בערים אחרות בארצות הברית, לרבות שכונת צ'ארלס וילג' בבולטימור, כיכר לפאייט בסנט לואיס, מיזורי, אזורים במטרופולין של סן פרנסיסקו ושל ניו אורלינס, שכונת קולומביה-טוסקולום בסינסינטי והעיר קייפ מאי בניו ג'רזי.[2][3][4]
הגברות המצובעות של סן פרנסיסקו
בין השנים 1849 ל-1915 נבנו בסן פרנסיסקו כ-48,000 בתים בסגנון ויקטוריאני ואדוארדיאני (כאשר מותה של המלכה ויקטוריה ב-1901 מסמן את נקודת המעבר מ"ויקטוריאני" ל"אדוארדיני"), ורבים מבתים אלו נצבעו בצבעים בהירים בוהקים. כפי שתיאר זאת אחד ממבקרי העיתונות ב-1885, "... אדום, צהוב, שוקולד, כתום, כל דבר צעקני - הוא באופנה... אם הקומות העליונות אינן בצבעי אדום וכחול... הן נצבעות לכדי לוחות בטקסטורה גסה בצבעי צהוב וחום...".[5] במהלך רעידת האדמה בסן פרנסיסקו בשנת 1906 נהרסו רבות מהאחוזות הוויקטוריאניות בשכונת נוב היל האמידה, אולם מהבתים הוויקטוריאניים, שנבנו למכביר, נותרו עוד אלפים, לרוב אלו המפוארים פחות, בשכונות העיר המערביות והדרומיות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, נצבעו רבים מבתים אלו בצבע "אפור ספינות-קרב" (גוון אפור שמשמש כצבע הסוואה לצביעת אוניות מערכה[6]) שממנו נותרו עודפים בפחיות צבע של הצי האמריקאי. כ-16 אלף בתים נוספים נהרסו, וברבים מהם הוסר ונהרס העיצוב הוויקטוריאני, שהוחלף בציפוי של נייר זפת, לבנים, סטוקו או ציפוי מעטפת אלומיניום.
בשנת 1963 החל האמן בן סן פרנסיסקו בוץ' קרדום (Butch Kardum) לערוך ניסויים בשילוב של צבעי כחול וירוק עזים, ולהשתמש בצבעים שנוצרו לצביעת חזית ביתו הוויקטוריאני, העשוי בסגנון אדריכלות איטליאנטית (Italianate). היו שהביעו ביקורת שלילית כלפי עיצוב ביתו, אך היו משכניו שהחלו להעתיק את הצבעים הבוהקים שיצר לבתיהם. קרדום היה למעצב בצבע, והוא ועמיתיו אמני הצבע, לרבות טוני קטלטיץ' (Tony Cataletich), בוב באקנר (Bob Buckner) וג'ייזון וונדרס (Jazon Wonders), החלו לצבוע עשרות בתים אפורים ברחבי העיר, לכדי "גברות מצובעות". תנועה זו שקמה התקראה "תנועת אמני הצבע" (ה"קולוריסטים" - colorist movement), ועד שנות ה-70 השפעתה ניכרה כבר ברחובות שלמים ובשכונות שלמות, שצבעו את בתיהם לפיה. תהליך זה מתקיים עד היום בסן פרנסיסקו.
אחת מקבוצות בתי "הגברות המצובעות" הידועים ביותר היא שורת הבתים הוויקטוריאניים ברחוב שטיינר, בתים 710–722, הניצבים אל מול פארק כיכר אלאמו בסן פרנסיסקו. לעיתים זוכה שורה זו של בתים לכינוי "שורת הגלויות" (Postcard Row), או "שבע האחיות" (Seven Sisters), מאחר שמדובר בשדרה של שבעה בתים בעלי מתאר דומה. בתים אלו נבנו בין 1892 ל-1896 על ידי מתיו קוואנאו (Matthew Kavanaugh), שגר באחוזה ברחוב שטיינר 722, אחוזה שנבנתה ב-1892. קטע בתים זה מופיע לעיתים קרובות בתצלומים שיווקיים של העיר ושל אתרי העניין שבה, ובייצוגיה בתרבות, וניתן למנות כ-70 סרטים, תוכניות טלוויזיה ופרסומות שבהן שדרה זו מכבבת, לרבות פתיח תוכנית הטלוויזיה "צער גידול בנות", שמתרחשת בסן פרנסיסקו.[7]
ב-2010 הוצעה למכירה האחוזה שברחוב שטיינר 722, במחיר 3,999,999$, הצעת מכירה שזכתה לסיקור תקשורתי.[8] בית זה ממוקם בפינת הרחובות שטיינר וגרוב. הייתה זו הפעם הראשונה שבה מוצע הבית למכירה מזה שלושים וחמש שנה. הבית תואר כבית העתיק, המרווח והמפורט ביותר מבין שבע האחיות. בדצמבר 1993 נמכר הבית ברחוב שטיינר 710 בעבור 575,000$; ב-4 בנובמבר 1998 נמכר הבית ברחוב שטיינר 712 בעבור 920,000$ ושוב ב-15 בנובמבר 2011 ב-1,250,000$; הבית ברחוב שטיינר 718 נמכר ב-1874 בעבור 55,000$; הבית ברחוב שטיינר 720 נמכר ב-16 באוגוסט 1996 בעבור 650,000$ ושוב ב-24 באוגוסט 2011 בעבור 1,210,000$; הבית ברחוב שטיינר 722 נמכר בפברואר 1976 בעבור 65,000$.
לקריאה נוספת
- Michael Larsen and Elizabeth Pomada, Painted Ladies- San Francisco's Resplendent Victorians E.P. Dutton, New York, 1978
- Michael Larsen and Elizabeth Pomada, Daughters of Painted Ladies, E.P. Dutton, New York, 1987
- Michael Larsen and Elizabeth Pomada, The Painted Ladies Guide to Victorian California E.P. Dutton, New York
- Michael Larsen and Elizabeth Pomada, America's Painted Ladies, E.P. Dutton, New York, 1992
- Terry Way, "Victorian Homes Of San Francisco", Schiffer, PA 2009
קישורים חיצוניים
- תצלומים מפנים אחד הבתים בשדרת הגברות המצובעות מול פארק אלאמו בסן פרנסיסקו
- John Clarke Mills, "Restoration of an 1890's San Francisco Victorian", Blog, 2008
הערות שוליים
- ^ Michael Larsen and Elizabeth Pomada, Painted Ladies- San Francisco's Resplendent Victorians E.P. Dutton, New York, 1978.
- ^ Courtemanche, Dolores (September 23, 1990), "Proper Painted Ladies", Telegram & Gazette: G1, ISSN 1050-4184
- ^ Curtis, Nancy H. (July 25, 1993), "Color It What?", Chicago Tribune: 3I, ISSN 1085-6706
- ^ Ukraine, Karen (August 2, 1996), "The Victorian Rage", Boston Herald: 44, ISSN 0738-5854
- ^ California Architects and Builders News, April 1885.
- ^ ראו כאן, תחת הרשומה "battleship gray", את גוון הצבע המדויק
- ^ Whiting, Sam (2010-02-19). "Largest of S.F.'s Painted Ladies up for sale". San Francisco Chronicle.
- ^ "Largest of S.F.'s Painted Ladies up for sale". SF Gate. 9 בפברואר 2010. נבדק ב-6 בינואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה)
28389387גברות מצובעות