הבנק המרכזי של סוריה
 | |
| מטה מרכזי | דמשק |
|---|---|
| הקמה | 1953 |
| מדינה |
 סוריה |
| מטבע | לירה סורית |
| קוד ISO 4217 | syp |
| שער לוֹוִים | 4% |
| שער פיקדונות | 6% |
הבנק המרכזי של סוריה (בערבית: مصرف سورية المركزي) ההוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של סוריה.
הבנק המרכזי של סוריה הוקם על פי חוק בשנת 1953, והחל לפעול ב-1 באוגוסט 1956. משרדי הבנק הראשיים שוכנים בדמשק, בירת סוריה, ולבנק 11 סניפים בערי הבירה של מחוזות המדינה.[1]
היסטוריה
עם העצמאות שלטו בנקים בבעלות צרפתית ובריטניה בפעילות הבנקאית בסוריה. הבנק הגדול ביותר, Banque de Syrie et du Liban בבעלות צרפתית (בנק סוריה ולבנון), נטל על עצמו את תפקידי הבנק המרכזי והפך לבנק להנפקת מטבעות, בנוסף לפעילותו המסחרית. סוריה הצטרפה לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ב-10 באפריל 1947 וקבעה את שער החליפין על 2.19 ליש"ט ל-1 דולר ארצות הברית.
החוק להקמת הבנק המרכזי של סוריה התקבל בשנת 1953, אך הבנק פעל רק בשנת 1956. תפקידיו כללו הנפקת שטרות, שליטה באספקת הכסף, פעילות כסוכן פיסקאלי עבור הממשלה ושליטה בבנקים באשראי ובנקים מסחריים. כמו כן, הוא היה אמור לשמש כבנק הפיתוח של המדינה עד שיוקמו בנקים מיוחדים למגזרים שונים. לבנק המרכזי היו סמכויות שיקול דעת ניכרות ביחס למערכת הבנקאית, אך הוא עצמו היה אחראי ובשליטתה של המועצה לכסף ואשראי, קבוצת מדיניות של פקידים בכירים.
לאחר מלחמת סואץ 1956, נתפסו אינטרסים בנקאיים צרפתיים ובריטים כנכסי אויב. בשנת 1958, ולאחר האיחוד עם מצרים, החלה המדינה לערב את מערכת הבנקאות המסחרית ובשנת 1961 יישמה מדיניות של הלאמה מוגבלת .
בשנת 1966, המדינה הלאימה את כל הבנקאות המסחרית, ומיזוגה את כל הבנקים המסחריים הקיימים לבנק מסחרי מאוחד אחד של סוריה. הממשלה גם הקימה בנקים מיוחדים כדי לקדם פיתוח כלכלי.
סנקציות
ארצות הברית הטילה סנקציות על הבנק המרכזי של סוריה מאז מאי 2004, לפי סעיף 311 ל-USA PATRIOT Act, כאשר הבנק מואשם בהלבנת הון. הסנקציות חסמו את סוריה מהמערכת הפיננסית העולמית. כדי לעקוף את הסנקציות, הסורים מבצעים עסקאות זרות באמצעות בנקים במדינות שכנות, במיוחד לבנון, אך הופכים אותם לפגיעים לשיבושים כלכליים במדינות אלו.
בגלל פעולות הממשלה במלחמת האזרחים בסוריה, ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, הליגה הערבית וטורקיה הטילו כולן סנקציות על סוריה, כולל הבנק המרכזי הסורי. הבנק המרכזי הסורי ניסה באופן פעיל לערער את הסנקציות השונות הללו, כאשר פקידי בנק נפגשו עם מוסדות ידידותיים כמו בכירי גזפרומבנק במוסקבה במרץ 2012. הבנק נטל תפקיד חשאי יותר ויותר במגזר הפרטי המקומי מכיוון שהכלכלה הכושלת של המדינה הרתיעה השקעות זרות.
ב-23 בדצמבר 2020, משרד האוצר האמריקאי לבקרת נכסים זרים (OFAC) הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של סוריה יחד עם תשעה ישויות נוספות ושבעה אנשים, בשל תפקידם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.
ההתקפות על הבנק
מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה הותקף בניין הבנק המרכזי שלוש פעמים: באפריל 2012 נורה רימון רקטי לעבר הבניין; באפריל 2013 הוא הושפע מפיצוץ מכונית תופת בקרבת מקום; ובאוקטובר 2013 הוא נפגע על ידי פצצות מרגמה.
ב-8 בדצמבר 2024 במהלך נפילת משטר אסד דווח כי מטה הבנק בדמשק נבזז, וכי חמושים ואזרחים צולמו כשהם יוצאים ממנו ובידיהם תיקים ושקים ובהם כסף מזומן[2].
נגידים
- 1.איזאת טרבולסי (1956–1961)
- 2.חוסני אל סוואף (1961–1963)
- 3.נוראללה נוראללה (1963–1963)
- 4.עדנאן אל פארה (1963–1970)
- 5.נאסוח אל דאקאק (1971–1978)
- 6.ריפעת אל אכד (1978–1984)
- 7.הישאם מוטוואלי (1984–1987)
- 8.מוחמד אל שריף (1987–1995)
- 9.מוחמד בשאר כאברה (1995–2004)
- 10.עדיב מאילה (2005–2016)
- 11. דוריאד דוגרם (2016–2018)
- 12.חאזם קרפול (2018–2021)
- 13.מוחמד עיסאם חזימה (2021-2024)
- 14.מייסה סברינה (2024-הווה)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הבנק המרכזי של סוריה
הערות שוליים
- ↑ CBOS's Branches in Syria, 11 באוקטובר 2013
- ↑ אפרת נומברג יונגר, לואי ויטון, פרארי ושקיות מזומנים: כך נראית הביזה הגדולה בארמון של אסד, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
הבנק המרכזי של סוריה40270579Q806932