הבחירות לנשיאות צרפת 2012
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות צרפת 2012 | |||||||||||
| 22 באפריל 2012, 6 במאי 2012 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | פרנסואה הולנד | ניקולא סרקוזי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה הסוציאליסטית | הרפובליקנים | |||||||||
| מספר הקולות | 18,000,668 | 16,860,685 | |||||||||
| אחוזים | 51.6% | 48.4% | |||||||||
.svg) | |||||||||||
| הזוכה: פרנסואה הולנד | |||||||||||
הבחירות לנשיאות צרפת 2012 (בצרפתית: Élection présidentielle française de 2012) הן הבחירות העשיריות לנשיאות צרפת בתקופת הרפובליקה החמישית והן נערכו בשני סבבים. הסיבוב הראשון של הבחירות נערך ב-22 באפריל והסיבוב שני נערך ב-6 במאי 2012. בסיבוב הראשון התמודדו 10 מועמדים ובסיבוב השני התמודדו ניקולא סרקוזי ופרנסואה הולנד, שקיבלו את מירב הקולות בסיבוב הראשון. בסיבוב השני ניצח המועמד פרנסואה הולנד שקיבל כ-52% מקולות המצביעים.
מי יכול להתמודד
לפי חוקי צרפת, נשיא המדינה חייב להיות בעל אזרחות צרפתית, מעל גיל 18 וללא עבר פלילי. על כל מתמודד להצהיר על הונו ולפתוח חשבון בנק ייעודי להתמודדות. החל מ-2008 נשיא יכול לכהן במשך שתי קדנציות של חמש שנים בלבד, בבחירות אלו כלל זה לא מגביל אף אחד מפני שהנשיא המכהן ניקולא סרקוזי מכהן בקדנציה הראשונה שלו. על כל מתמודד להחתים 500 פוליטיקאים מכהנים (מכונים parrainages[1])[2] ולאשרם במועצת החוקה (Conseil constitutionnel).
מהלך הבחירות
רישום מועמד
על כל מתמודד היה להגיש את 500 החתימות המאושרות עד יום שישי, 16 במרץ 2012.[3]
לאחר מכן, נבדקו כל המועמדים כי הם עומדים בתנאים ורשימה סופית של מועמדים פורסמה בצורה רשמית ב-20 במרץ כאשר סדר המתמודדים אקראי, וסדר זה נשמר במשך כל תקופת הבחירות[4].
ב-7 במרץ הגישה נטלי ארטו (Nathalie Arthaud) רשימה של 521 חתימות והייתה למועמדת הראשונה (מלבד הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי ויושב ראש המפלגה הסוציאלית פרנסואה הולנד) שהגישה מועמדות. ב-8 במרץ הגיש ז'אק שמינאד (Jacques Cheminade) רשימה של 538 חתימות. ב-13 במרץ הגישה מארין לה פן את הרשימה שלה וכן פיליפ פוטו (Philippe Poutou) הגיש רשימה של כ-520 חתימות אך כנראה בגלל בעיות ברשימה הוא הגיש רשימה חדשה של 572 חתימות ב-16 במרץ. ב-14 במרץ הגיש ניקולא דופון-איניון (Nicolas Dupont-Aignan) את רשימתו, למחרת הגישה מועמדות אווה ג'ולי (Eva Joly) את רשימה ואחרון הגיש את רשימתו ז'אן לוק מלנשון ביום האחרון האפשרי.
ב-19 במרץ פורסמו שמות 10 המתמודדים שהגישו מועמדות וב-31 במאי פורסמו 500 שמות אקראיים של כל מועמד.
תעמולת בחירות
הקמפיין הרשמי החל ב-20 במרץ, כאשר עד 9 באפריל לכל מועמד הוקצה זמן מסך זהה בכל אמצעי התקשורת. מ-9 באפריל ועד 20 באפריל בחצות, סוף מועד תעמולת הבחירות לסיבוב הראשון, לכל המועמדים היה זמן שידור ומועד שידור זהה בכל כלי התקשורת יחד.
בעקבות פיגוע הירי בטולוז, החליטו המתמודדים על הקפאת הקמפיין במשך שבוע.
קלפיות
למרות שמספר המצביעים לא השתנה מהבחירות של 2007, מספר הקלפיות ירד. זאת בעקבות המעבר לקלפיות אלקטרוניות שפעלו במספר ערים גבוהה יותר וכן האפשרות שניתנה להצביע דרך האינטרנט (ברישום מוקדם ורק לתושבי צרפת).
המתמודדים
_001_(red%C3%A9coup%C3%A9).jpg)
הסיבוב הראשון
בגלל שבצרפת, כל אזרחי צרפת רשאים להצביע לנשיאות, הקלפיות ברחבי העולם פתוחות במועדים שונים כאשר כל המדינות שבמזרח קו הזמן של צרפת מצביעות ב-22 באפריל בין 8:00 ל-18:00 לפי שעון מקומי. המדינות שממערב לקו הזמן של צרפת (מלבד פורטוגל, ספרד ובריטניה) מצביעות ב-21 באפריל לפי שעון מקומי. כך שהבחירות בכל העולם יסתיימו עד ל-22 באפריל בשעה 18:00 לפי שעון פריז.
תוצאות הסיבוב הראשון
תוצאות האמת כפי שפורסמו על ידי משרד הפנים.[5]
נתונים כלליים
| מספר | אחוז מכלל הרשומים | אחוז מהמצביעים | |
|---|---|---|---|
| בעלי זכות הצבעה | 46,037,545 | 100% | |
| מצביעים | 36,585,858 | 79.47% | |
| לא הצביעו | 9,451,687 | 20.53% | |
| פתקים לבנים או פסולים | 700,119 | 1.52% | 1.91% |
| הצבעות תקינות | 35,885,739 | 77.95% | 98.09% |
תוצאות הצבעה
| שם המועמד | מספר קולות | אחוז מההצבעות התקינות |
|---|---|---|
| אווה ג'ולי | 828,451 | 2.31% |
| מארין לה פן | 6,421,773 | 17.90% |
| ניקולא סרקוזי | 9,753,844 | 27.18% |
| ז'אן לוק מלנשון | 3,985,298 | 11.11% |
| פיליפ פוטו | 411,178 | 1.15% |
| נטלי ארטו | 202,562 | 0.56% |
| ז'אק שמינאד | 89,572 | 0.25% |
| פרנסואה ביירו | 3,275,349 | 9.13% |
| ניקולא דופון-איניון | 644,086 | 1.79% |
| פרנסואה הולנד | 10,273,582 | 28.63% |
בעקבות התוצאות הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי ומועמד המפלגה הסוציאליסטית פרנסואה הולנד יתמודדו בסיבוב השני.
הסיבוב השני
בגלל שבסיבוב הראשון שום מתמודד לא הגיע ל-50%, נערך סיבוב שני ב-6 במאי בין שני המועמדים שקבלו את מספר הקולות הרב ביותר, הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי והמועמד מטעם המפלגה הסוציאלית פורנסואה הולנד.
בין שני הסיבובים קיימו כל אחד מהמועמדים עצרות ברחבי צרפת כאשר לכל עצרת הגיעו רבבות אנשים. בנוסף התקיים עימות טלוויזיוני מסורתי[6] ביום חמישי ה-3 במאי.
רוב המועמדים שהפסידו בסיבוב הראשון הודיעו על העברת תמיכתם לאחד המועמדים בסיבוב השני. כל מועמדי השמאל העבירו את תמיכתם לפרנסואה הולנד. מועמד המרכז-ימין ביירו העביר את תמיכתו לפרנסואה הולנד ומועמדת הימין הקיצוני לה פן הודיע כי היא תשים פתק לבן וקראה לתומכיה לעשות כמוה. כך שלמרות תמיכה של 55% למועמדי הימין בסיבוב הראשון, בכל הסקרים שנעשו בין שני הסיבובים הוביל פרנסואה הולנד בסקרים בפער של 7%-10%. פער זה ירד לפער של 4%-5% לאחר העימות הטלוויזיוני[7].
תוצאות הסיבוב השני
תוצאות האמת כפי שפורסם על ידי משרד הפנים.[5]
נתונים כלליים
| מספר | אחוז מכלל הרשומים | אחוז מהמצביעים | |
|---|---|---|---|
| בעלי זכות הצבעה | 46,073,165 | 100% | |
| מצביעים | 37,016,982 | 80.34% | |
| לא הצביעו | 9,056,183 | 19.66% | |
| פתקים לבנים או פסולים | 2,147,173 | 4.66% | 5.80% |
| הצבעות תקינות | 34,869,809 | 75.68% | 94.20% |
תוצאות הצבעה
| שם המועמד | מספר קולות | אחוז מההצבעות התקינות |
|---|---|---|
| ניקולא סרקוזי | 16,869,371 | 48.38% |
| פרנסואה הולנד | 18,000,438 | 51.62% |
בעקבות ההצבעה נבחר פרנסואה הולנד לנשיא צרפת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פוליטיקאי מכהן הוא מישהו שמכהן כראש עיר, בסנאט, בפרלמנט הצרפתי או האירופאי וכדומה
- ^ הגבלת החתמת 500 פוליטיקאים נועד להגביל את כמות המתמודדים
- ^ לפי חוק משנת 1962, על כל מועמד להגיש את החתימות עד יום שישי השישי שלפני הסיבוב הראשון בשעה 18:00
- ^ פרסום המועמדים הסופיים
- ^ 5.0 5.1 תוצאות הסיבוב הראשון והשני באתר משרד הפנים הצרפתי
- ^ מסורת העימותים החלה לפני בחירות 1974
- ^ לפי חוקי צרפת, אסור לפרסם סקרים חדשים אחרי יום שישי שלפני הבחירות ב-18:00
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הבחירות לנשיאות צרפת 201221090661