הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2009
| |||||||||||
הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2009 | |||||||||||
25 באפריל 2009 | |||||||||||
מועמד | יוהנה סיגורדרדוטיר | ביארני בנדיקטסון | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | הברית הסוציאל-דמוקרטית | העצמאות | |||||||||
מספר הקולות | 55,758 | 44,371 | |||||||||
מספר המושבים | 20 | 16 | |||||||||
שינוי במושבים | 2 | 9 | |||||||||
אחוזים | 29.79 | 23.7% | |||||||||
שינוי באחוזים | 3.03% | 12.74% | |||||||||
יושב הראש הממונה: יוהנה סיגורדרדוטיר |
הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2009 נערכו ב-25 באפריל 2009[1] אחרי לחץ ציבורי כבד להליכה לבחירות בגלל המשבר הכלכלי הכבד בו הייתה נתונה איסלנד. המנצחים הגדולים של הבחירות האלו היו המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והמפלגה השמאלית-ירוקה, שהקימו יחד קואליציה לראשונה בראשות יוהנה סיגורדרדוטיר מהברית הסוציאל-דמוקרטית. המפסידה הגדולה הייתה מפלגת העצמאות, שלראשונה לא הרכיבה את הממשלה ואיבדה תשעה מושבים המהווים שליש מכוחה.
רקע
מאז קריסת שלושת הבנקים המסחריים באיסלנד בשנת 2008, התחילו הפגנות שבועיות בחודש אוקטובר[2]. ב-23 בינואר ראש הממשלה מטעם מפלגת העצמאות, גייר הארדה הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים אחרי שאובחן כחולה בסרטן, והבטיח כי הבחירות יתקיימו ב-9 במאי. יחד עם זאת, מפלגת העצמאות רצתה למנות ראש ממשלה מטעמם במקום הארדה. הברית הסוציאל דמוקטית הודיעה כי היא מסרבת למנות ראש ממשלה מטעם מפלגת העצמאות. ב-26 בינואר 2009 הממשלה נפלה.
אחרי פירוק הממשלה, הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על יוהנה סיגורדרדוטיר, שהודיעה כי תקים ממשלת מיעוט יחד עם התנועה השמאלית-ירוקה כשהמפלגה הפוגרסיבית והליברלית תמכו בה מבחוץ[3]. מועד הבחירות היה אחד מנושאי הדיונים בשיחות הקואליציוניות. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית רצו לקיים בחירות ב-9 במאי, ואילו השמאל-הירוקים רצו בחירות בתחילת אפריל. עמדת הביניים של המפלגה הפרוגרסיבית, 25 באפריל, אומצה.
מחוזות הבחירה
לכל אחד מששת המחוזות מוקצים תשעה מושבים שנבחרים על ידי הצבעת אישור. תשעה מושבים נוספים מחולקים בין המחוזות (בין 1 ל-2) בהתאם לגודל האוכלוסייה, על מנת לשמור על יחסיות ההצבעה ברמה הלאומית[4]. ב-2009 המחוזות חולקו כך[5]:
מחוז בחירה | מושבים למחוז | מושבי 'הצבעת אישור' | סך הכל |
---|---|---|---|
ריקוואק-צפון | 9 | 2 | 11 |
ריקוואק-דרום | 9 | 2 | 11 |
דרום-מערב | 10 | 2 | 12 |
צפון-מערב | 8 | 1 | 9 |
צפון-מזרח | 9 | 1 | 10 |
דרום | 9 | 1 | 10 |
סך הכל | 54 | 9 | 63 |
תוצאות הבחירות
מפלגה | יו"ר | הצבעות | % | +\- | מושבים | +\- | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
הברית הסוציאל-דמוקרטית (S) | יוהנה סיגורדרדוטיר | 55,758 | 29.79 | +3.03 | 20 | +2 | |
מפלגת העצמאות (D) | ביארני בנדיקטסון | 44,371 | 23.7 | -12.74 | 16 | -9 | |
התנועה השמאלית-ירוקה (V) | Steingrímur J. Sigfússon | 40,581 | 21.68 | 7.33+ | 14 | +5 | |
המפלגה הפוגרסיבית (B) | זיגמנדור דייוויד | 27,699 | 14.8 | +3.08 | 9 | +2 | |
תנועת האזרחים (O) | אין יו"ר | 13,519 | 7.22 | חדש | 4 | חדש | |
המפלגה הליברלית (F) | Guðjón Arnar Kristjánsson | 4,148 | 2.22 | 5.04- | 0 | -4 | |
קולות כשרים | 187,183 | 96.50 | |||||
קולות פסולים | 566 | 0.29 | |||||
פתקים לבנים | 566 | 0.29 | |||||
סך הכל | 193,975 | 100 | - | 63 | - | ||
מקור- http://www.statice.is/Statistics/Elections/ |
הערות שוליים
- ^ איסלנד מודיעה על הקדמת הבחירות, באתר BBC, 23 בינואר 2009
- ^ המפגינים דורשים מהממשלה להתפטר, באתר רויטרס
- ^ מו"מ להקמת ממשלה חדשה, באתר איסלנד ניוז
- ^ חוק הבחירות האיסלנדי
- ^ חלוקת המחוזות באית'לנגי (הפרלמנט האיסלנדי) בשנים 2003, 2007 ו-2009
הבחירות באיסלנד | ||
---|---|---|
בחירות באיסלנד | ||
הבחירות לפרלמנט | 2017, 2016, 2013, 2009, 2007, 2003, 1999, 1995, 1991, 1987 |
29110004הבחירות הפרלמנטריות באיסלנד 2009