הבה להבא
הבה להבא הוא כתב עת חצי-שנתי לשירה עכשווית, סיפורת ניסיונית, מסות, מניפסטים וסאטירה בעריכת המשורר והעיתונאי עודד כרמלי.
הבה להבא נוסד ב-2011 ומשנת 2016 רואה אור בסיוע עמותת "מקום לשירה". ב-2015 נוסדה הוצאת הספרים "הבה לאור".
ההוצאה מפרסמת את ספרי חבורת "הבה להבא" לצד ספרי מופת מהאוונגרד הקלאסי. המעצב של כתב העת וההוצאה לאור הוא עידן אפשטיין.
גיליונות "הבה להבא" מודפסים אלפי עותקים ומופצים חינם במועדונים, בקמפוסים ובחנויות ספרים עצמאיות ברחבי הארץ. בנוסף גליונות כתב העת זמינים להורדה חינם באתר האינטרנט של החבורה וכן בתוכנית מנויים חינמית דרך הדואר.
"הבה להבא" מגדיר את עצמו ככתב עת טרנס-הומניסטי ומטא-מודרניסטי, וקורא "לחיסול המציאות הישראלית" באמצעות שירה אסקפיסטית: "כי אין בכלל ספק ששירה מינורית, לוקלית ופרוזאית מתארת טוב יותר את מציאות חיינו המינורית, הלוקלית והפרוזאית – אבל שירה אסקפיסטית מתארת טוב יותר את חיינו כפי שהם יכולים להיות" (מתוך "למה דווקא שירה? כדי לחסל את המציאות", ההקדמה לגיליון השלישי).
משתתפים עיקריים
חברי מערכת כתב העת הם יואב עזרא, ג'רמי פוגל, רעואל שועלי, רועי כספי, נדב נוימן, עמנואל יצחק לוי, גל עזרן, נח אנגלהרד, סער יכין ושני פוקר. עם הכותבים הקבועים שאינם חברי מערכת ניתן למנות את נמרוד ברקו, אמיר מנשהוף, עומר ולדמן, מישל פלצ'יק, עומרי דנינו, זאב סמילנסקי, ספיר יונס, אייל שלום, גבריאל מוקד, אמוץ גלעדי, שירי ללוש, יונדב פרידמן, תמר רפאל, רומי פלדי ושגיא אלנקוה.
לצד לטקסטים עכשוויים בשפה העברית, כתב העת מרבה לפרסם אנתולוגיות מתורגמות לשירה עכשווית מרחבי העולם. עד כה פורסמו אנתולוגיה לשירה קנדית עכשווית (גיליון 3), אנתולוגיה לשירה אמריקאית עכשווית (גיליון 4), אנתולוגיה לשירה גרמנית עכשווית (בשיתוף מכון גתה, גיליון 5), אנתולוגיה לשירה רומנית עכשווית (בשיתוף המכון הרומני לתרבות, גיליון 7) ואנתולוגיה לשירה פולנית עכשווית (בשיתוף המכון הפולני לתרבות, גיליון 8).
ביקורת אודות כתב העת
מבקר הספרות אריק גלסנר על "הבה להבא": "זה כתב עת שמבקש לחלץ את המחשבה והפואטיקה המקומיות מהפרובינציאליות, לא מהפרובינציאליות הישראלית, אלא מהפרובינציאליות של ההווה, אך גם מהפרובינציאליות במרחב, זו של כוכב הלכת 'ארץ'".[1]
מבקר הספרות דוד בוחבוט כתב לרגל יציאת גיליון 4 במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ":
- "'הבה להבא' מתנהג כמו קרקס ססגוני של אידיאות חובקות יקום... הוא אינו נפוח מחשיבות עצמית מופרזת וגם כאשר הוא עוסק בעניינים שברומו של עולם, הוא פועל ברוח היתולית. הוא אינפנטילי, אינפנטיליות שמקורה בשאיפה הנאיבית לחיי נצח. אינפנטיליות אבידנית, ההוגה שנינויות פוטוריסטית הזויות, רבות קסם וגם קצת מגוחכות... 'הבה להבא' מתנהג כמו מתבגר מבריק וטוטלי, מאוהב בפילוסופיה של עצמו, שבא לקדוח בראש ל'אמא ספרות' את כל התאוריות הגרנדיוזיות. הילד מרשים, מיוחד ולא שגרתי".[2]
קישורים חיצוניים
- כל גיליונות כתב העת להורדה באתר הבה להבא.
דדו בוחבוט, "הבה להבא" : כתב עת שמקדים את זמנו, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014- אריק גלסנר, הערה על "הבה להבא", 21 באפריל 2013
- תמי לבנת, ראיון עם עודד כרמלי, עורך "הבה להבא", קורא בספרים, 23 בספטמבר 2014
- בן עופר, רופאים של מילים: הצעירים שרוצים להציל את העולם בעזרת שירים, באתר Xnet, 14 באוקטובר 2014
- אילן ברקוביץ', למה דווקא שירה? כדי לחסל את המציאות, באתר הארץ, 2 במרץ 2014
הערות שוליים
- ^ אריק גלסנר, הערה על "הבה להבא", 21 באפריל 2013
- ^ דדו בוחבוט, "הבה להבא" : כתב עת שמקדים את זמנו, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014
31816619הבה להבא