הבגרות הבינלאומית
 לוגו הארגון | |
| מייסדים | רוברט שצ'לוסר |
|---|---|
ארגון הבגרות הבינלאומית (באנגלית: International Baccalaureate (IB)) הוא ארגון ללא כוונת רווח, שנוסד בשנת 1968 והמטה שלו נמצא בז'נבה, שווייץ. היא מציעה ארבע תוכניות חינוכיות: תוכנית תעודת בגרות רגילה, הנקראת דיפלומה, תעודת בגרות תלוית קריירה לתלמידים בגילאי 15 עד 19, תוכנית לתלמידי חטיבת ביניים, בגילאי 11 עד 16, ותוכנית לתלמידים צעירים, גן ויסודי, בגילאי 3 עד 12. כדי שבתי ספר יוכלו ללמד תוכניות אלה עליהם לקבל אישור מארגון הבגרות הבינלאומית.
בשנת 2007 שונה שם הארגון והלוגו שלו בעקבות הסדרים מבניים שונים. כתוצאה מכך, "IB" עשוי לייצג את הארגון עצמו או את כל אחת מארבע התוכניות שלו כמו גם לתעודות המוענקות בסיומן.
היסטוריה
מארי-תרז מורט (אנ') כתבה את המאמר "טכניקות חינוכיות לשלום, האם הן קיימות?" בשנת 1948, ובכך יצרה את המסגרת הראשונית למה שיהפוך עם הזמן לתוכנית הדיפלומה של התיכון הבינלאומי. ראשיתה המעשית של תוכנית התיכון הבינלאומי ביוזמה של קבוצת מורים מבית הספר הבינלאומי בז'נבה. הם אלה שיצרו את מערך הבחינות לבתי הספר הבינלאומיים (ISES), שלימים יהפוך למשרד הבוגרים הזכאים הבינלאומי (IBO), ואחריו הארגון הבינלאומי לבגרויות (IBO). ואחר כך הבוגר הבינלאומי (IB).
הרעיון המכוון את מהלך הפיתוח של קבוצת המורים מז'נבה היה ליצור תוכנית לימודים המעודדת מודעות בינלאומית ומפתחת מיומנויות, עמדות וידע הדרושים לצורך השתתפות בחברה גלובלית. תוכנית השואפת ליצור בוגרים סקרנים, יודעים ומודעים, בעלי מוטיבציה להצלחה, “סטודנטים שיבנו עולם טוב יותר דרך כבוד והבנה בין תרבותית”. לצורך קידום מטרות אלה נבנתה תוכנית הוליסטית שאינה מתמקדת רק באספקטים אקדמיים אלא מפתחת גם מיומנויות כלליות של פתרון בעיות, חשיבה ועבודה עצמאית, התחשבות בהקשר המקומי והגלובלי ושאילת שאלות מאתגרות. מטרת התכנית להוציא את הלימודים ממסגרת הכיתה אל כל תחומי החיים ולפתוח את התלמידים לשותפות ומעורבות בחיי בית ספר והקהילה המקיפה אותם.
מטה IB הוקם רשמית בז'נבה, שווייץ, בשנת 1968 לצורך פיתוח ותחזוקה של תוכנית דיפלומה IB. מטרת תוכנית זו הייתה "לספק הסמכה מוכרת ובינלאומית לצורך תהליך קבלה אוניברסיטאי, המתאימה לאוכלוסייה הניידת ההולכת וגדלה של צעירים שהוריהם היו חלק מעולם הדיפלומטיה, ארגונים בינלאומיים ורב-לאומיים" על ידי הצעת קורסים והערכות סטנדרטיים לסטודנטים בגילאי 16 עד 19.[1][2]
תוכנית השנים הראשונות - PYP – Primary years program
התוכנית ללימודי ה-IB בגילאים הצעירים בוצעה כפיילוט בשנת 1996 ב -30 בתי ספר יסודיים ביבשות שונות, ובית הספר הראשון ל- PYP הוסמך בשנת 1997, עם 87 בתי ספר מורשים ב-43 מדינות תוך חמש שנים.
תוכנית זאת של לימודי ה-IB מתחילה כבר בגיל 3 עם הכניסה למערכת החינוך. מכניסתו ועד כיתה ה’ ייחשף התלמיד לתוכנית “השנים הראשונות” המבוססת כולה על גישת הלמידה מתוך חקר. התכנית מגרה את התלמיד לחשיבה עצמאית ואחריות אישית ולחקר נושאים מקומיים וגלובליים דרך פריזמה בינתחומית המשלבת את כל תחומי הידע. המורים בתוכנית מסייעים לתלמיד בהעמקת הלמידה ומגבירים את תחושת הביטחון והמוטיבציה. כל אוכלוסיית בית הספר, כולל ההורים, נתפסים כשותפים לתלמיד בתהליך הלמידה וכתורמים לחוויה החינוכית ההוליסטית. סוף התכנית בתערוכה מרשימה שבה מציגים התלמידים, בוגרי כיתה ה, פרויקטי חקר עמוקים אותם ביצעו בקבוצות.
תוכנית שנות הביניים - MYP Middle years program
התוכנית IB Middle Years (IBP) ללימודי IB לתלמידי חטיבת הביניים הוצעה לראשונה בשנת 1994. בתוך חמש שנים היו 51 מדינות בבתי ספר ל- MYP. תוכנית MYP מתוקנת, המכונה פרק חדש של תוכנית שנות התיכון של IB, הוצגה בספטמבר 2014.
בחטיבת הביניים עוברים תלמידי ה-IB לתוכנית “שנות הביניים” המתבססת אף היא על עקרונות החקר העצמאי כאשר תחומי הלמידה מתרחבים. הם כוללים רכישת שתי שפות, לימודים בתחומי ידע שונים – לימודים הומניים, לימודי מדעים, מתמטיקה, אמנות, חינוך גופני וטכנולוגיה. מטרת תוכנית שנות הביניים לסייע לתלמיד לפתח הבנה עצמית, זהות אישית ואחריות לקהילה הסובבת אותו. במסגרת שנים אלה מפתחים התלמידים אסטרטגיות למידה שיסייעו להם במהלך לימודי הדיפלומה. כאן באה לידי ביטוי הפילוסופיה לפיה פחות חשוב תוכן הלימודים ויותר הלמידה כיצד ללמוד. המטרה אינה צבירה של ידע אלא פיתוח כוח מנטלי ודרכי חשיבה וכן יכולת ליישם את אלה בסיטואציות מגוונות ובהתמודדות עם עובדות חדשות. בסוף תוכנית שנות הביניים בוחר כל תלמיד בפרויקט אישי בנושא עליו הוא מעוניין ללמוד. הוא מזהה מה מתוך הנושא הוא כבר יודע, מגלה מה הוא נדרש עוד לדעת, ואז יוצר מסגרת להשלמת הפרויקט וקריטריונים להערכתו. הפרויקטים מבוססים בעיקרם על נושאים הקשורים בזהות התלמידים ובמטרות חברתיות או סביבתיות אותן הם מעוניינים לקדם.
הדיפלומה
לימודי הדיפלומה, זוהי הבגרות הבינלאומית ה-IB, הוצעה לראשונה בשנת 2012. לימודי הדיפלומה היא תוכנית בת שנתיים שבסיומה תעודה מוכרת ללימודי ההשכלה הגבוהה ואליה מובילות כל שנות הלימודים שקדמו לה בבתי הספר הבינלאומיים. בשנתיים אלה באים לידי ביטוי כישורי חקר ולמידה עצמאית מבוססת פרויקטים אותם למדו ופיתחו התלמידים לאורך השנים. מטרת התכנית פיתוח ידע רחב ועמוק, לצד התפתחות פיזית, אינטלקטואלית, רגשית ואתית. בנוסף נדרשת לצורך השלמת התכנית למידה של לפחות שתי שפות שונות, הצטיינות בתחומים אקדמיים מסורתיים וחקר נושא הידע וגיבושו דרך קורס מיוחד שפותח עבור תוכנית הIB.
על מנת להשלים את הדיפלומה, בוחר כל תלמיד נושאים מתוך שישה תחומי תוכן הכוללים שפת אם, שפה זרה, מדעי החברה, מדעים אמפיריים המצריכים ניסוי, מתמטיקה ואמנות (או נושא נוסף מחמשת התחומים הראשונים). שלושה מבין ששת הנושאים נלמדים ברמה רגילה ושלושה ברמה גבוהה. הבחינות בששת תחומי התוכן מבוססות על הערכה חיצונית (בחינה הנבדקת על ידי גורם חיצוני לבית הספר) ועל הערכה פנימית הנבדקת על ידי צוות בית הספר. ההערכה הפנימית משתנה ממקצוע למקצוע וכוללת בחינה בע”פ בתחומי השפה, דוח מעבדה מעמיק במדעים, עבודת חקר במתמטיקה או עבודת יצירה באומנות.
בנוסף נדרש התלמיד להשלים את ליבת הדיפלומה הכוללת שלוש משימות שמטרתן הרחבת הידע ויישומו. הראשונה היא המאמר המורחב (EE – Extended Essay), חיבור בן 4000 מילים על נושא מחקר הקשור לאחד מששת תחומי התוכן. התלמיד נדרש לבחור נושא הקרוב לליבו ולבצע מחקר תאורטי מעמיק שבסופו כתיבת עבודה ברמה אוניברסיטאית. המשימה השנייה בדרך להשלמת הליבה היא קורס בתאורית הידע (TOK – Theory of Knowledge). קורס רחב שפותח עבור תוכנית ה-IB ומטרתו לעודד את התלמיד לחשוב על מהות הידע דרך בחינת סוגי ידע שונים. הקורס מפתח חשיבה ביקורתית, רפלקציה, יכולת להעריך תרבויות מנקודות מבט שונות ועוד. גם במסגרת קורס זה נדרשים התלמידים לכתיבת חיבורים נרחבים על נושאים פילוסופיים הקשורים בתפיסת הידע ובהטיות אפשריות הקשורות בה. המשימה השלישית נוגעת בפיתוח רוח התלמיד דרך יצירתיות, פעולה ושירות (הCAS – Creativity, Action, Service). כאן נדרשים התלמידים לביצוע משימות, על פי בחירתם, שיוכיחו התקדמות בכל אחד משלושת התחומים האמורים.
בתום לימודי הדיפלומה נבחנים התלמידים בכל אחד מששת תחומי התוכן וביחד עם ההערכה הפנימית מקבלים ציון הנע בין 1 ל-7. תלמידים שעמדו ביעדי הליבה זוכים ב-3 נקודות נוספות המביאות את תעודת הדיפלומה למקסימום הנחשק של 45 נקודות. רק 0.65% מן התלמידים השיגו את הציון המושלם 45 בשנת 2019.
מבנה הארגון
IB הוא קרן, ישות משפטית על פי החוק השווייצרי. ה- IB הוא ארגון ללא מטרות רווח, שמוכר את מוצריו ושירותיו לבתי ספר במערכת המקבילה בחוקיה לרשת של זכיינים. בתי ספר קונים מוצרים ושירותים מה- IB - הערכות, פרסומים, הזכות להשתמש במיתוג - ובתורם בתי הספר משמשים כמפיצים, ומשווקים מחדש של המוצרים והשירותים למשפחות.
הארגון מחולק לשלושה מרכזים אזוריים: IB אפריקה, אירופה והמזרח התיכון (IBAEM), המנוהל מהאג; IB אמריקה (IBA), המנוהל מבית'סדה; ואסיה והפסיפיק IB Asia-Pacific (IBAP), המנוהל מסינגפור.
עמותות מקומיות, תת-אזוריות, הן קבוצות שהוקמו על ידי מתרגלי בתי ספר IB, כדי לסייע לבתי ספר של IB, למורים ולתלמידים בקהילותיהם. כיום יש חמישים ושש (56) אגודות תת-אזוריות.
בשנת 2003 הקימה IB את קרן IB, שהתאגדה בארצות הברית, במטרה להגביר את גיוס הכספים ולשמור על גיוס כספים בנפרד מהקרנות התפעוליות. בשנת 2004 אישרה IB תוכנית אסטרטגית במטרה "להבטיח שהתוכניות והשירותים יהיו באיכות הגבוהה ביותר" ו"להעניק גישה לאנשים שנמצאים מקופחים חברתית-כלכלית," בשנים 2010 ו- 2015 עודכנו התוכניות האסטרטגיות לאחר התייעצות מהותית. החזון לחמש השנים הבאות היה להקים באופן מודע יותר את ה- IB כמוביל בתחום החינוך הבינלאומי והדירקטוריון התווה חזון וארבעה יעדים אסטרטגיים מרכזיים.
היחס בעולם לתוכנית
תוכנית הדיפלומה של IB תוארה כ"תוכנית לימודים קפדנית, המוכרת על ידי אוניברסיטאות ברחבי העולם", כאשר הוצגה במגזין טיים בדצמבר 2006 במאמר שכותרתו "כיצד להוציא את בתי הספר שלנו מהמאה העשרים".
ב-2006 יזמו הנשיא בוש ושרת החינוך בממשלתו תוכנית להרחבת קורסים למתמטיקה ומדעים בינלאומיים לתואר ראשון בשיטת ה-IB. הווארד גרדנר, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת הרווארד, אמר שתוכנית לימודי הדיפלומה של IB מסייעת לסטודנטים "לחשוב בצורה ביקורתית, לסנתז ידע, לשקף תהליכי חשיבה של עצמם ולהתנסות בחשיבה בין תחומית".
גם באנגליה וגם בארצות הברית שרים, סנטורים, מושלים וקובעי מדיניות חינוך הביעו הערכה רבה לתוכניות ה-IB אבל סיבות תקציביות וחדירה מועטה מאוד לבתי הספר הציבוריים מנעה את כניסת התוכנית באזורים רבים מאוד. הם ציינו כי הם תומכים מאוד ביצירת אזרחי עולם אבל ראשית הם מבקשים ליצור אזרחים המתפקדים היטב בעולמם.
אנשי חינוך רבים, גם מתוך האוניברסיטאות ציינו כי תקופות הלימודים בבתי הספר ב-IB היוו לחץ לא פשוט על רוב התלמידים אבל שלתלמידים אלו היה קל יותר ביחס לחבריהם בלימודים באקדמיה והם הגיעו להישגים גבוהים.
בחלקים אחרים של העולם, תוכניות ה-IB התקבלו היטב. בשנת 2013, משרד החינוך של יפן וה- IB הכריזו על תוכנית שתרחיב את האפשרויות של סטודנטים יפנים להשלים את תוכנית הלימודים ביפנית. מדינות נוספות כמו מלזיה, אבו דאבי ואיחוד האמירויות, סעודיה, פרו, אקוודור ורוסיה – בכולן יושמו תוכניות IB בחלק מבתי הספר ואף נפתחו בתי ספר חדשים כחלק מבתי הספר הבינלאומיים של ארגון IB.
בישראל
נכון ל-2021, קיימים בישראל שלושה בתי ספר המשויכים לIB. בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק (EMIS), בית הספר האנגליקני בירושלים (AISJ) ובית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה (GHIS).
בעיות עקב מגפת הקורונה
במרץ 2020 הודיעה IB כי הבחינות במאי 2020 בוטלו כתגובה למגפת הקורונה. היא טענה כי הציונים הסופיים יחושבו על פי עבודת הקורס, הציונים שצפו התלמידים ונתונים קודמים של בית הספר. דובר הארגון הבטיח כי התהליך עבר בדיקות קפדניות של מומחים חינוכיים ומומחי סטטיסטיקה חינוכית וכן שהציונים נבדקו גם מול מערכות הנתונים של חמש השנים האחרונות.
ביולי 2020 פרסמה ה- IB את התוצאות למועמדים לתוכנית דיפלומה שאמורים היו להיבחן במאי 2020. בעקבות כך חתמו למעלה מ -17,000 חותמים על עצומה מקוונת הקוראת לבירור מתודולוגיית הדירוג וההערכה ודרשו מבחן מחודש בחינם. כמה מחנכים מתחו ביקורת על גישתה של IB לדירוג 2020. היו גם שטענו כי השימוש בנתונים ההיסטוריים של בית הספר להפקת ציונים אינו הוגן כלפי תלמידים שחורים או בעלי הכנסה נמוכה, או תלמידים מבתי ספר קטנים יותר. אחרים התלוננו על חוסר השקיפות וחוסר ההוגנות בהליך הערעור על הציונים.
בנובמבר 2020 התמודדה IB עם אותן בעיות, עם תלונות מרובות שהגיעו מבתי ספר מחצי הכדור הדרומי עם פרסום התוצאות.
באוגוסט 2020, על רקע המשך המגפה, הודיעה IB על סדרת תיקונים מקיפים לבחינות המתוכננות במאי 2021. ב־4 בפברואר 2021 הודיעה IB על מסלול בחינה כפול לבחינת מאי 2021: הבחינות היו צפויות להתקיים באזורים שבהם ניתן "לנהל בבטחה" הערכה בכתב, בעוד מועמדים באזורים אחרים נבחנו במסלול חלופי בהתבסס על ציוני קורסים וציונים צפויים. החלטה זו נתקלה בתגובת נגד נוקשה כאשר סטודנטים שלמדו בתוכנית הדיפלומה של IB מחו נגד העוול שלדעתם נגרם להם. הסטודנטים טענו כי לבחינות תהיה השפעה נפשית שלילית וכן שיהיו לה השלכות אפשריות על קבלה לאוניברסיטה.
הערות שוליים
- ^ History of the IB, web.archive.org, 2009-07-28
- ^ Alexander Duncan Campbell Peterson, Schools Across Frontiers: The Story of the International Baccalaureate and the United World Colleges, Open Court Publishing, 2003, מסת"ב 978-0-8126-9505-2. (באנגלית)
31920608הבגרות הבינלאומית