האקתון

האקתון (מאנגלית: Hackathon) הוא אירוע יזמות מרתוני, רב-עוצמתי, העושה שימוש בחוכמת ההמונים, בו המשתתפים מתחלקים לקבוצות חשיבה, היוצרים ומפתחים יחדיו רעיונות והמצאות פורצי דרך, במטרה לנסות לענות על אתגר אשר הוגדר מראש על ידי מארגני ההאקתון.

בעבר האקתון היה אירוע של 24 שעות רצופות המיועד למתכנתים ואנשי טכנולוגיה בלבד, במטרה ליצור תוצר טכנולוגי. אך מקובל כיום להשתמש בשם זה גם לתיאור אירוע המתרחש למשך 5 שעות עד 72 שעות רצופות, פתוח לקהלי יעד נוספים והתוצרים הסופיים בו לאו דווקא טכנולוגיים, אלא גם חינוכיים.

האקתונים עשויים להתמקד בהשגת מגוון מטרות:

1. פיתוח תוכנות חדשות
2. ריכוז מאמץ והשלמת תוכנה קיימת
3. יצירת קהילה סביב תחום מסוים
4. מיתוג ובניית התדמית סביב הארגון עצמו או אחד ממוצריו
5. מציאת מענה ופיתוח תוצר עובד לאתגר ממשי עמו הארגון מעוניין להתמודד

להבדיל מכנס, בהאקתון בדרך כלל אין הרבה הרצאות ושיחות והמשתתפים מתרכזים בעבודה בצוותים קטנים, שכל אחד מהם עובד על פתרון לבעיה שקשורה לנושא הכללי של ההאקתון. הנושא יכול להיות טכנולוגי או בעל עניין ציבורי או חברתי, כאשר התוצר הסופי יהיה לדוגמה, טכנולוגיות לחסכון במים, מצגת המציגה פתרון לשילוב אזרחים ותיקים בשוק העבודה, או סרטון הנוצר במטרה לקדם את תדמית ישראל בעולם.

הנושא יכול להיות גם פונקציונלי, למשל – תיקון באגים באבטחה של תכנה מסוימת, הקמת אתר אינטרנט לתועלת הציבור או פיתוח תשתית טכנית לאירוע חברתי. הצוותים יכולים להיות של משתתפים שהגיעו יחד להאקתון או של אנשים שחוברים לעבודה משותפת לצורך נקודתי.

הקבוצות בהאקתון מורכבות לרוב מאנשי עשייה כגון מפתחי קוד, מעצבים דיגיטליים לצד מנתחי נתונים, מומחי תוכן ו- Need Knowers בתחומים בהם עוסק ההאקתון.

האקתון יכול להיות סגור יותר ולאפשר השתתפות רק למתכנתים מוכרים ומומחים; כך, למשל נעשה בקהילת OpenBSD. יש גם קהילות פתוחות יותר; למשל האקתונים של ויקימדיה בדרך כלל פתוחים למשתתפים חדשים, ובנוסף לתיקון בעיות קשות על ידי מומחים מנוסים נערכות בהם גם סדנאות של העברת ידע למתכנתים חדשים. חברות מסחריות עורכות האקתונים כדי להכיר טכנולוגיות חדשות שלהם למתכנתים או לשם פיתוח תכונות יצירתיות וחדשניות למוצרים שלהן. למשל הרבה מהתכונות של פייסבוק התחילו בתור רעיון שעלה במהלך האקתון של החברה.

בישראל נערכים האקתונים שלא עוסקים בהכרח בתכנות; כך, נערך בבאר שבע האקאתון שמטרתו למצוא פתרון לבעיית עפיפוני הטרור, וחברת Deloitte ערכה האקאתון במסגרתו הפיקו המשתתפים סרט וידאו ב-24 שעות. בחודש אפריל 2019 נערך, לראשונה בעולם, האקתון בנושא האירוויזיון בתל אביב, לכבוד אירוח התחרות בעיר.

מאפיינים להפקת האקתון

כאשר ארגון מזמין חברה שתפיק לו את ההאקתון או לחלופין מנסה להפיק בעצמו, הוא מתמודד עם מגוון רחב של מאפיינים בהפקת ההאקתון:

• נושא ההאקתון והאתגרים בו: הארגון מגדיר מה הנושא והאתגרים עברו מופק ההאקתון. האם זה לדוגמה פיתוח תוצרים להקמת תחנת משטרה חכמה, שילוב אזרחים ותיקים בשוק העבודה או בכלל יצירת חצר גן ילדים חדשנית ופורצת דרך וכן הלאה. תוך כדי יצירת רשימה של עד עשרה אתגרים אותם הארגון מעוניין שקבוצות המשתתפים ינסו לפצח ולפתח עבורם פתרונות ומענים.
• סוג התוצר הסופי: התוצר הסופי הוא למעשה התוצר שקבוצות המשתתפים בו יוצרות ומפתחות במהלך כל זמן ההאקתון. אשר מוצג בסוף ההאקתון בצורה של תערוכה בה שופטי ההאקתון נגישים לכל שולחן של כל קבוצה, או בצורה בה כל קבוצה מקבלת בין 3 ל-7 דקות להציג את התוצר הסופי שלה בין כלל שופטי ההאקתון וקהל המשתתפים בו מהקבוצות השונות. מטרת התוצר הסופי הוא להמחיש את פתרון או מענה הקבוצה לאתגר שהוצג בתחילת ההאקתון על ידי מארגניו. התוצר יכול להיות מצגת, אב-טיפוס של יישום טכנולוגי - דיגיטלי, מודל אשר הודפס במדפסת תלת-ממדית, סרטון, תוצר טכנולוגי-פיזי אלקטרוני וכל העולה על הדמיון, אשר מארגני ההאקתון יחליטו שמספיק טוב כדי להמחיש את הפתרון הסופי לאתגר שהוגדר.
• אופי המשתתפים: אופי המשתתפים נקבע לפי האתגר שמוצע והתוצר הסופי שמארגני ההאקתון מעוניינים לקבל בסוף ההאקתון. פילוח המשתתפים אשר יתקבלו להאקתון יהיה על פי יכולתם לייצר תוצר סופי איכותי והבנה והניסיון שיש להם עם האתגר או האתגרים המוצעים.
• מיקום וחדרים: מיקום ההאקתון נקבע מצד אחד על פי ערכי הארגון, הנגישות שלו לתחבורה ציבורית, חניות והתחשבות בבעלי צרכים מיוחדים ומהצד השני בכמות המשתתפים הרצויה והחדרים או האזורים הדרושים לפעילות ההאקתון.
  • החדרים הדרושים להאקתון: חלל עבודה משותף בו יעבדו כלל קבוצות המשתתפים בשולחנות עגולים, אזור מנוחה הכולל פופים, ספות ומזרנים, אזור הסעדה לקייטרינג, חדר הרצאות וסדנאות, חדר דוח מצב של ראשי צוותים, חדר שופטים ומנטורים, חדר צוות הפקה / מארגנים.
• הרצאות / סדנאות: בהאקתון אין הרבה הרצאות וסדנאות על מנת להעניק למשתתפים את מירב הזמן כדי לייצר ולפתח את התוצר הסופי שלהם. למרות זאת ובשל עניין הזמן נהוג לפתוח את ההאקתון בדברי פתיחה וכהרצאה אחת עד שתיים, אשר יעזרו למשתתפי ההאקתון לייצר תוצרים איכותיים יותר אשר עונים על אתגרי ההאקתון בצורה הטובה ביותר. כמו כן בזמן ההאקתון יש המקיימים סדנאות עזר קצרות - לא חובה למשתתפים, אשר יענו להם על שאלות טכניות ויכינו אותם להצגה מול צוות השיפוט וקהל המשתתפים בכלל.
• ציוד וכלי עזר: ישנם האקתונים שעל מנת לסייע לקבוצות המשתתפים לייצר תוצר איכותי, מארגני ההאקתון מעניקים למשתתפים בו גישה לכלי פיתוח, מאגרי מידע וכלי עזר טכנולוגיים. זאת במחשבה ואמונה כי קבוצות המשתתפים בהאקתון יעשו שימוש בכלים אלה, על מנת לייצר תוצרים איכותיים יותר.
• מנטורים: מנטורים הם מומחי ידע ובעלי ניסיון מקצועי מתחומים שונים הרלוונטיים להאקתון, אשר תפקידם בהאקתון להנחות ולהעניק מעצמם לטובת קבוצות המשתתפים, על מנת שאֵלֶּה יכולו להיעזר בהם כדי ליצור תוצרים איכותיים יותר להצגה בסוף ההאקתון. המנטורים לרוב, מגיעים בהתנדבות וללא תמורה כספית. כאשר במהלך ההאקתון הם עוברים בין קבוצות המשתתפים או נצמדות לקבוצה ספציפית לפי הנחיית מארגני ההאקתון.
• שופטים: צוות שיפוט ההאקתון, מורכב מאנשים בכירים בתעשייה, ממגזרים שונים הרלוונטיים לנושא ההאקתון. כמות השופטים מוגדרת יחסית לכמות המשתתפים בהאקתון. לדוגמה, בהאקתון בו ישנם כ־100 משתתפים, לא ירד מספר השופטים מארבעה ולא יעלה על שמונה שופטים. השופטים בהאקתון ידרגו כל קבוצה קבוצה בהאקתון על ידי מדדי שיפוט הנקבעו מראש.
  • מדדי שיפוט: מדדי השיפוט נקבעים על פי התוצר הסופי שמארגני ההאקתון רוצים לראות בסופו והמטרות אשר הגדירו בהתחלתו. המדדים הסטנדרטים הנקבעים לרוב הם חדשנות, איכות אב הטיפוס, חוזק הצוות, מענה על האתגר, יישימות בטווח זמן סביר, שכפול והגעה לקהל היעד ותוכנית עסקית, אך מדדי השיפוט משתנים מהאקתון להאקתון על בסיס אופי הארגון, הפרס ומטרות ההאקתון.
• קייטרינג: הסעדת המשתתפים כמו בכל אירוע דבר בעל עניין משמעותי. בהאקתון הדבר משמעותי עוד יותר. האקתון הנערך למשך 10 שעות רצופות כולל שלוש ארוחות והאקתון הנערך 32 שעות רצופות כבר כולל בין שש לשבע ארוחות. כאשר בישראל יש צורך לתת דגש מיוחד על מרווח ראוי בין מאכלי בשר וחלב. כמו כן בין משתתפי ההאקתון ישנם בעלי צרכים שונים. כאלה בעלי אלרגיה או רגישות למרכיבים מגוונים של מאכלים כאלה או אחרים בנוסף ישנם טבעוניים, צמחונים כשרויות שונות ובכולם צריכים להתחשב. לאוכל בהאקתונים ישנו ערך משמעותי - חוויתי על מנת שההאקתון ייחשב להצלחה.
• לוגיסטיקה: האקתון הוא אירוע לכל דבר, וככל אירוע אחר יש לו צרכים לוגיסטים שונים אשר נדרשים לתמוך בתוכן ובמתודות השונות שלו.
• מיתוג: לארגונים שונים, ישנו מיתוג שונה כאשר מתכננים האקתון יש לתת דגש לשפה העיצובית של הארגון מחשבה רבה. כמו כן חלק מהמיתוג הוא הדפסת תגי השם, המתנות למשתתפים ומתן חולצות בצבעים שונים בין המשתתפים למנטורים שהפכו במרוצת השנים לדבר הכרחי כמעט בכל האקתון המחשיב את עצמו.
• פרסים: האקתון קורה לרוב במתכונת של תחרות. וכמו כל תחרות עם שופטים וזוכים, ישנם גם פרסים. הפרסים יכולים להיות פרסים כספיים של עשרות אלפי שקלים, מוצר מדף או כרטיס טיסה לחברי הקבוצה המנצחת או פרס ערכי כגון הוקרה במקום בולט, כניסה לתוכנית האצה וליווי הפיתוח על ידי מנטור אישי וכל היוצא מזה.

אירועים נלווים

לפעמים, לא תמיד, כאשר עורכים האקתון, ישנם אירועים נוספים לפני או אחרי ההאקתון אותם מעוניינים או נדרשים מארגני ההאקתון לקיים.

• לפני ההאקתון:
  • Meetup - אירוע בלתי פורמלי, בסגנון הרצאה יחידה. מפגש 'מיטאפ' הנערך לפני ההאקתון, יקרה כחלק ממסע שיווק הנעשה להאקתון כדי להאתר ולהזמין אליו משתתפים נוספים.
  • Kickoff - נקרא גם אירוע פתיחה, אירוע קדם ואירוע התנעה, הוא אירוע של כ־3 שעות, אשר מתרחש לאחר שההרשמה להאקתון נסגרה. באירוע זה חושפים למשתתפים את אתגרי ההאקתון, נותנים להם את ההזדמנות לנסות להבין את האתגרים אותם הם מעוניינים לפצח ואף עבור המשתתפים אשר נרשמו להאקתון כיחידים, מסייעים להם בהרכבת קבוצתם לקראת ההאקתון.
  • Boot Camp טכנולוגי - "מחנה אימונים" טכנולוגי, מתקיים כאשר בהאקתון עושים שימוש בפלטפורמה או כלי טכנולוגי, בו מעוניינים מארגני ההאקתון שהמשתתפים יעשו בו שימוש עבור פיתוח התוצר הסופי שלהם להאקתון. על כן לפעמים נולד הצורך להכשיר את המשתתפים באותה הפלטפורמה או הכלי הטכנולוגי מבלי לבזבז זמן יקר לשם מטרה זאת בזמן ההאקתון עצמו.
• אחרי ההאקתון:
  • Pitch Night - הוא מושג מתחום היזמות שפירושו אירוע בו מציגים יזמים את המיזמים שלהם מול צוות שופטים מהתעשייה או מספר משקיעים לצורך קבלת השקעה למיזם שלהם. בהאקתון, עושים שימוש זה, כאשר בהאקתון בו יש מספר רב של קבוצות, עורכים חצי גמר ואת הגמר דוחים לאירוע נפרד. אירוע בו הקבוצות שעלו לגמר ההאקתון, מציגות את התוצרים הסופיים שלהם יחד עם מצגת מלווה מול צוות שופטי ההאקתון וקהל המשתתפים עצמם ומשפחותיהם.
  • Accelerator - תוכנית האצה או חממה טכנולוגית או חברתית, היא תוכנית של מספר חודשים רצופים בלווי מנטורים ואנשי מקצוע מהתעשייה כדי להקפיץ את קבוצות המשתתפים הזוכות בהאקתון משלב הפיתוח לשלב הייצור. תוכנית זאת מקיימים, כאשר מעוניינים בהאקתון ארוך טווח.

סוגי האקתונים

• האקתון חברה: האקתון חברה, הוא האקתון סגור, בו המשתתפים הם עובדי החברה בלבד. כאשר מקיימים האקתון מסוג זה, עושים זאת במטרה לייצר גיבוש בין מחלקות שונות, לעמוד ביעדי החברה עם מוצר מסוים או כדי לפתח חדשנות הקשובה לשטח ולעובדי החברה עצמה.
• האקתון ציבורי: האקתון ציבורי הוא האקתון הפתוח לכולם. לא תמיד כל מי שנרשם להאקתון כמשתתף עובר את מיוני ההרשמה הנובעים מאילוצי מקום והגבלת כמות המשתתפים בפועל. אך עדין, ההרשמה להאקתונים מסוג זה פתוחה לכלל הציבור, כאשר מארגני ההאקתון בעבודה מוקדמת, מנסים לפלח את קהל היעד הרלוונטי להאקתון שלהם, על בסיס נושא ההאקתון, האתגר אותו מעוניינים לפצח והתוצר הסופי אותו הם מנסים להשיג מקבוצות המשתתפים בהאקתון עצמו. על כן, על אף שהאקתונים ציבוריים פתוחים לכולם להרשמה, עדין מי שהתקבל אליהם, הם רק אותם משתתפים בעלי אותם מאפיינים מקצועיים וידע, אשר היגדרו מראש מארגני ההאקתון הנוכחי.
• האקתון חברתי: האקתון חברתי הוא האקתון, אשר התוצר הסופי בו, בה לענות על צורך חברתי קיים. על כן, בהאקתונים כאלה לרוב התוצר לאו דווקא יהיה טכנולוגי אלא יותר מצגת המתארת מיזם או פרויקט אשר בה לענות על הצורך הקיים אשר הוגדר מראש. אין זה סותר כי לפעמים הדרך הטובה ביותר כדי לענות על אותו צורך חברתי שהוגדר מראש, יהיה למעשה פתרון טכנולוגי. לרוב הארגונים המקיימים האקתונים מסוג זה, יהיו ארגונים מהמגזר השלישי או הציבורי, כאשר ההאקתון אשר יעשו לא יעלה על 10 שעות רצופות.
• האקתון ארוך טווח: בדרך כלל כאשר מקיימים האקתון לא תמיד התוצרים או המיזמים הנולדים בו ממשיכים להתקיים ולהתפתח אחריו. על כן קמו ההאקתונים ארוכי הטווח, האקתונים אשר אחריהם הקבוצות הזוכות ממשיכות לתוכנית ההאצה ייעודית המסייעת להן לעבור משלב הפיתוח לשלב הייצור, ובכך למעשה לפוך את תוצר האב-טיפוס הנוצר בהאקתון לתוצר סופי, מפותח אשר ניתן להטמיע בארגון או בחברה ולעשות בו שימוש אמיתי כדי לענות על הצורך אשר בשבילו הפיקו את ההאקתון מתחילה.
• מייקרתון: מייקרתון הוא האקתון אשר התוצר הסופי אשר מפתחים בו, הוא תוצר טכנולוגי-פיזי ולא תוצר דיגיטלי. על כן לרוב בין המשתתפים בהאקתון מסוג זה, יהיו מייקרים, מעצבי מוצר, מהנדסי מכונות, מומחי רבוטיקה ואלקטרוניקה ואורך ההאקתון יהיה בין 32 ל-72 שעות.

מקור המִנּוּחַ

המילה האקתון היא הלחם בסיסים של האק – תכנות יצירתי או שיבוש תרבות ומרתון, כלומר – "מרוץ" של תכנות יצירתי. פעמים רבות, התוכנה שמפותחת בהאקתונים היא תוכנה חופשית.

האירועים הראשונים שכונו "האקתון" נערכו בשנת 1999. אחד מהם נערך על ידי מפתחי מערכת ההפעלה OpenBSD, שהתכנסו בקלגרי, קנדה כדי לשפר את התמיכה של המערכת בהצפנה. אירוע אחר ערכה חברת סאן מיקרוסיסטמס, שהזמינה מתכנתים ליצור יישומי תקשורת אלחוטית בשפת Java עבור מכשירי פאלם. בין שני האירועים לא היה קשר והמארגנים של שניהם כנראה הגו את השם בעצמם. המפגשים האלה התפרסמו בכלי התקשורת של קהילת התוכנה החופשית, כגון סלאשדוט, ובשנים לאחר מכן התופעה תפסה תאוצה וחברות תוכנה רבות וכן מיזמים רבים של תוכנה חופשית החלו לערוך האקתונים בנושאים מגוונים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האקתון בוויקישיתוף

• המדריך להאקתון - אתר המרכז מאמרים המסייעים בארגון האקתון.
• הקאתון ישראל - פורטל המפרט את כל ההאקתונים המתקיימים בישראל.
• איך לבנות האקתון ב-6 צעדים פשוטים
• Ten things you must have for the first Shipit Day in your company
• למה לא לעשות האקתון פנים ארגוני? - מאמר המפרט את היתרונות וחסרונות של האקתון פנים ארגוני ואת התהליך האיבלוציוני שעבר.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27625960האקתון