האספה המחוקקת של גוג'ראט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האספה המחוקקת של גוג'ארט
गुजरात विधान सभा
ગુજરાત વિધાનસભા
Government Of Gujarat Seal In All Languages.svg
מדינה גוג'ארט
הרכב
מספר מושבים 182
India Gujarat Legislative Assembly 2022.svg

האספה המחוקקת של גוג'אראט או גוג'אראט וידאן סבהההינדי: गुजरात विधान सभा, בגוג'ראטית: ગુજરાત વિધાનસભા) היא בית המחוקקים של מדינת גוג'ראט ההודית. 182 חברי האספה המחוקקת נבחרים ישירות במחוזות בחירה. האספה נבחרת לתקופה של 5 שנים, אך ניתן לפזר אותה מוקדם יותר. 13 אזורי בחירה שמורים לקסטות ו-27 אזורי בחירה לשבטים. האספה מקימה את ממשלת גוג'אראט.

מ-1995, האספה המחוקקת של גוג'אראט נשלטת על ידי מפלגת העם ההודית, המחזיקה ברוב מוחלט.

היסטוריה

בהושיני גוהאיל, שליט מדינת בהנבגר (אנ'), הקים את אספת נציגי העם, שהורכבה מ-38 חברים שנבחרו על ידו. יורשו, קרישנאקומאר סינה-ג'י, הקים את האספה המחוקקת בהוונאגר ב-1941 עם 55 חברים, המורכבים מ-33 חברים נבחרים, 16 חברים שנבחרו על ידו ו-6 חברים לשעבר. היה להם כוח לשאול שאלות, להעביר החלטות, לדון בתקציב ולהגיש הצעות חוק באספה. אספה זו נהגה להתכנס לפחות פעמיים בשנה. לאספת המדינה של פורבנדר היו אותן סמכויות. סרג'יו גארקיו השלישי, שליט מדינת בארודה, הקים את האספה המחוקקת של בארודה בשנת 1908.[1]

החל מ-1921, תושבי אזור של מדינת גוג'אראט הנוכחית פרט למדינות הנסיכותיות שלחו נציגים לאספה המחוקקת של מדינת בומביי. בשנת 1952 הוקמה האספה המחוקקת של סאורשטרה לאחר עצמאותה של הודו, שהיה פעיל עד 31 באוקטובר 1956. מדינת סאוראשטרה מוזגה למדינת בומביי במסגרת ארגון מחדש של המדינות ב-1956.[1]

ב-1 במאי 1960, מדינת בומביי חולקה למדינות גוג'ראט ומהאראשטרה, ובעקבות כך הוקמה האספה המחוקקת של גוג'אראט. האספה הראשונה כללה 132 חברים שהיו חברי האספה המחוקקת של בומביי, שנבחרו ממחוזות הבחירה הטריטוריאליים של גוג'אראט. מספר החברים גדל ל-154 ב-1962, 168 ב-1967 ו-182 ב-1975.[1]

מיקום

לאחר הקמת מדינת גוג'ראט ב-1960, אחמדאבאד הייתה בירת המדינה, והאספה ישבה בה. עיר הבירה החדשה, גנדינגאר נבנתה בשנת 1971, והאספה הועברה לגנדינגאר ב-11 בפברואר 1971. בניין בית האספה הלאומית הושלם ונחנך ב-1982.[1]

מחוזות בחירה

מפת מחוזות הבחירה לאספה המחוקקת

13 אזורי בחירה שמורים לקסטות המתוכננות, ו-27 אזורי בחירה שמורים לשבטים המתוכננים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Kalia, Ravi (2004). Gandhinagar: Building National Identity in Postcolonial India. University of South Carolina Press. pp. 26, 33, 36, 37, 115. ISBN 9781570035449.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0