האישה ששינתה את אמריקה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | תמר ורטה זהבי |
| איורים | סילביה כביב |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספר ילדים |
| הוצאה | |
| הוצאה | הקיבוץ המאוחד |
| תאריך הוצאה | 2017 |
| מספר עמודים | 142 |
| הוצאה בעברית | |
| מספר עמודים | 142 |
האישה ששינתה את אמריקה הוא ספר ילדים מאת הסופרת הישראלית תמר ורטה-זהבי, המלווה באיוריה של סילביה כביב. הספר יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2017.
הספר מתאר את חייה של הסופרת האמריקאית הארייט ביצ'ר סטואו, מחברת הספר "אוהל הדוד תום", שראה אור לראשונה ב-20 במרץ 1852 והיה לרומן הנמכר ביותר במאה ה-19 ולספר הנמכר ביותר בארצות-הברית אחרי התנ"ך. הוא עושה שימוש באמצעים ביוגרפיים, ומכיל עובדות היסטוריות ופרטיים דמיוניים לתיאור מאבקה פורץ הדרך של ביצ'ר סטואו בעבדות.
רקע
העבדות בצפון אמריקה התקיימה החל מראשית המאה ה-17, כבר בימי שלוש עשרה המושבות של המתיישבים האירופאים, ונמשכה בארצות הברית מאז הקמת האיחוד בשנת 1776.
העבדות בארצות הברית הייתה מוסד חוקי, אשר בו בעלי עבדים קנו ומכרו בני אדם כסחורה. רוב העבדים היו ממוצא אפריקני והגיעו לאמריקה במסגרת סחר העבדים האטלנטי אשר שלטו בו בעלי עבדים, לבנים עשירים מדרום ארצות הברית. העבדות התאפיינה באלימות רבה כלפי העבדים ובגישה גזענית ומזלזלת כלפיהם. ספרה של ביצ'ר-סטואו, "אוהל הדוד תום" מתאר את חייו הטראגיים של עבד שחור, ומעביר מסר של מאבק בדעות גזעניות כלפי האוכלוסייה השחורה באמריקה במאה ה-19. הספר גרם בזמנו לתהפוכות פוליטיות וחברתיות משמעותיות אשר הובילו לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית ולביטול העבדות בארצות הברית כולה.
"האישה ששינתה את אמריקה" מתחקה אחרי סיפור חייה של הרייט ביצ'ר סטואו, מאז ילדותה המוקדמת בתחילת המאה ה-19 ועד להכרזת שחרור כל העבדים בארצות הברית בשנת 1863. הסופרת תמר ורטה-זהבי מתארת בו את מאבקה של ביצ'ר סטואו בגזענות ובעבדות.
תקציר העלילה
הספר נפתח בהתייתמותה של הרייט מאמה. היא נשארת לחיות עם שמונת אחיה ואביה הכומר הקפדן. בתחילת הספר מתוארת הרייט כילדה קטנה במשפחה דתית החווה דיכאון בגלל מות אמה. מסיבה זו שלח אותה אביה לבית סבתה, שם היא פוגשת גבר ואישה שחורים, העוזרים של סבתה במשק, שהגיעו לארצות הברית במסגרת סחר העבדים באותה תקופה. בחלק זה של הסיפור היא נחשפת לראשונה לזוועות העבדות. היא מגלה התעניינות וסקרנות בנושא ונשבעת שתשחרר את כל העבדים לכשתגדל.
הרייט גדלה והתחנכה בסביבה סובלנית מאוד כלפי האחר. חייה מתוארים כעיסוק מתמיד בהגברת המודעות לעוול שביסוד העבדות, לחוסר הצדק המשתקף מן החוקה האמריקאית ולאי-השוויון המגדרי. היא פעלה רבות למען עבדים נמלטים ולמען עבדים-לשעבר, פעלה יחד עם אביה למען זכויות העבדים, ופרסמה את עמדותיה ברשימות ובסיפורים בעיתונים ובכתבי עת. פרסומים אלה שימשו בסיס לספרה "אוהל הדוד תום" שנחשב מהפכני והשפיע רבות על השיח הציבורי בארצות הברית, עד כדי ביטול העבדות ופרוץ מלחמת אזרחים בין הדרום והצפון.[1]
דמויות
- הרייט ביצ'ר סטואו - גיבורת הספר.
- קתרין ביצ'ר - אחותה הגדולה של הרייט
- הרייט ביצ'ר - אמה החורגת של הרייט.
- דינה והרי - העבדים המשוחררים העובדים אצל סבתה של הרייט.
- הנרי ביצ'ר - אחיה הקטן של הרייט.
- אביה של הרייט - הכומר של הכנסייה, עוזר להרייט במאבק כנגד העבדות.
- דוד סמואל - דודה של הרייט. משחק תפקיד חשוב בחייה של הרייט.
- אליזבט - השפחה השחורה המשוחררת שעובדת בבית משפחת ביצ'ר. מספרת להרייט את סיפורה ונותנת לה השראה.
מאורעות משמעותיים בחייה של ביצ'ר-סטואו בנושא העבדות
בארצות הברית של המאה ה-17 הייתה מקובלת תרבות העבדות. האמריקאים חטפו אפריקאים כהי העור על מנת לסחור בהם ולמכרם לעבדות. כשהגיעה ספינת עבדים 'שחורים' מאפריקה לאמריקה, האמריקאים התייחסו אל האפריקאים בצורה משפילה, התעללו ופגעו בהם פיזית, ונהגו בהם כבסחורה. משפחות הופרדו, ילדים נלקחו מהוריהם, והמתים שלא שרדו את המסע, הושלכו לים.[2] הרייט ביצ'ר סוטואו הייתה רק בת חמש כששמעה את הביטוי "עבד שחור" בפעם הראשונה בשנת 1816. כשהרייט שאלה מה משמעות הביטוי "עבד שחור", הוסבר לה כי זה "אדם שעובד קשה ולא מקבל כסף עבור עבודתו".
הרייט הסקרנית וחדת המבט, פיתחה עם השנים, תודעה חברתית של שוויון וצדק ולא חששה לפרסם את דעותיה למרות הסביבה השמרנית במאה ה-19.
בשנת 1852 פרסמה את הספר "אוהל הדוד תום", שטלטל את העולם, והשפיע על הוויכוח הסוער בדעת הקהל בארצות הברית אשר בעקבותיו פרצה מלחמת הצפון והדרום לחיסול העבדות. בעיצומה של מלחמת האזרחים, בשנת 1862, נפגשה הרייט ביצ'ר סטואו עם הנשיא אברהם לינקולן בבית הלבן. היא ביקשה לשכנע אותו שיאסור את העבדות וישחרר לחופשי את כל העבדים. "את האשה הקטנה שספרהּ גרם למלחמה כל כך גדולה?" שאל הנשיא, לחץ את ידה והושיב אותה לצידו. "אני מסכים איתך," אמר הנשיא. "המלחמה בין הצפון לדרום תיזכר בהיסטוריה כמלחמה נגד העבדות, ולספר שכתבת יש חלק חשוב בניצחון הצדק על העוול."
אחד מהמשפטים המפורסמים שאמרה הרייט ישירות לנשיא היה: "עלינו לעמוד לצד החלשים כנגד החזקים, כפי שהטובות והטובים יותר נהגו מאז ומעולם".[3][4][5]
ביקורת על הספר
"האישה ששינתה את אמריקה" נבחר ברשימת הספרים המומלצים על ידי משרד החינוך עבור כיתות ז'-ט'.[6]
הערות שוליים
- ^ תמר ורטה זהבי, האישה ששינתה את אמריקה, 2017
- ^ האישה ששינתה את אמריקה, באתר nuritha
- ^ האשה ששינתה את אמריקה, באתר ספריית פועלים
- ^ עדי לב, האישה ששינתה את אמריקה, באתר הספרייה הדיגיטלית הישראלית
- ^ סקירת ספרי ילדים ונוער חדשים, באתר מכללת סמינר הקיבוצים
- ^ ספרי מצעד הספרים תשע"ח, באתר לכיתות ז'-ט', משרד החינוך(הקישור אינו פעיל)
