האחיות מיראבל
האחיות מיראבל (בספרדית: Las Hermanas Mirabal) הן ארבע אחיות מהרפובליקה הדומיניקנית שהתנגדו באופן פעיל ומתמשך למשטר הדיקטטורי של רפאל טרוחיו, והיו מעורבות בפעילויות חשאיות נגד משטרו. שלוש מהאחיות נרצחו ב-25 בנובמבר 1960. רציחתן הפכה את האחיות מיראבל ל"סמלים של התנגדות עממית ופמיניסטית".[1]
ב-1999 זכו האחיות להכרה על ידי אספת ארגון האומות המאוחדות, שהכריעה כי תאריך הוצאתן להורג, 25 בנובמבר, יוכרז כיום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים כאות הערכה לפועלן.[2]
האחיות
| שם | כינוי | תאריך לידה | תאריך פטירה |
|---|---|---|---|
| פטריה מרסדס מיראבל רייס | פטריה | 27 בפברואר 1924 | 25 בנובמבר 1960 |
| בלחיקה אדלה מיראבל רייס | דדה | 1 במרץ 1925 | 1 בפברואר 2014 |
| מריה ארחנטינה מינרווה מיראבל רייס | מינרווה | 12 במרץ 1926 | 25 בנובמבר 1960 |
| אנטוניה מריה תרסה מיראבל רייס | מריה-תרסה | 15 באוקטובר 1935 | 25 בנובמבר 1960 |
היסטוריה
רקע משפחתי
משפחת מיראבל הייתה משפחה של חקלאים מאזור מרכז סיבאו שברפובליקה הדומיניקנית. בנות המשפחה גדלו בסביבה של מעמד הביניים ברפובליקה הדומיניקנית. דדה מעולם לא הלכה ללמוד בקולג' כפי שאחיותיה עשו, אלא עבדה כעקרת בית בסיוע למשפחתה בעבודת השדה וברעיית הבקר המשפחתי (עובדה שתציל את חייה בעתיד, ותגרום לה להפוך לאחות היחידה ששרדה ממשפחת מיראבל).[3]
מעורבות פוליטית
בהשפעת דודה, מינרווה החלה להיעשות מעורבת בתנועת ההתנגדות הפוליטית נגד טרוחיו, שהיה נשיאה הרשמי של הרפובליקה הדומיניקנית משנת 1930 עד 1938, ושוב משנת 1942 עד 1952, אך למעשה שלט מאחורי הקלעים כרודן משנת 1930, עד ההתנקשות בחייו בשנת 1961. מינרווה למדה משפטים והוסמכה לעריכת-דין. אלא שבשל סירובה להינשא לטרוחיו ב־1949,[4] היא אמנם קיבלה תואר, אך לא קיבלה רישיון לעסוק בעריכת דין בפועל. אחיותיה הלכו בעקבותיה והצטרפו לפעילות פוליטית. מריה-תרסה שהתה אצל אחותה מינרווה, למדה על פועלה של מינרווה, והצטרפה. אחריה מגיעה גם פטריה – שהצטרפה לאחר שחזתה בטבח שמבצעים אנשי טרוחיו במורדים מ"התנועה הליברלית-דומיניקנית" בשעה ששהתה בהתבודדות דתית.[5] דדה הצטרפה בשלב מאוחר יותר.
לבסוף הן הקימו קבוצה הנקראת "תנועת הארבע-עשרה ביוני" (שנקראה על שם התאריך בו חזתה פטריה בטבח שביצעו אנשי טרוחיו במורדים, בעת ניסיון הפיכה), שתכליתה להתנגד למשטרו של טרוחיו. הן החלו לחלק עלונים המתארים את קורות חייהם של האנשים הרבים שטרוחיו רצח באותה התקופה, וכן לאסוף רובים וחומרי נפץ, במטרה להשתמש בהם כשייבחרו להתמרד באופן ישיר כנגד טרוחיו. בקרב אנשי התנועה, האחיות מיראבל כינו את עצמן "הפרפריות" ("Las Mariposas"), על פי שמה המחתרתי של מינרווה.[6]
מינרווה ומריה-תרסה נכלאו בעקבות פעילותן, אך לא עונו – זאת בזכות לחץ בינלאומי גובר על משטרו של טרוחיו. שלושה מבעליהן של האחיות (שהיו מעורבים בעצמם בפעילות המחתרתית של התנועה) נכלאו במתקן הכליאה ב"לה ויקטוריה" שבסנטו דומינגו. על אף קשיים אלו שהוערמו על ידי המשטר, הן ובעליהן המשיכו להתנגד למשטרו של טרוחיו באופן עקבי.
ב-1960, ארגון מדינות אמריקה גינה באופן רשמי את מעשיו של טרוחיו ושלח משגיחים למדינה לצורכי פיקוח. מינרווה ומריה-תרסה שוחררו ממאסר, אך בעליהן נותרו בבית הכלא.
הירצחן
ב-25 בנובמבר 1960, פטריה, מינרווה, מריה-תרסה והנהג שלהן – רופיו דה לה קרוס, ביקרו בבית המעצר את בעליהן של מריה-תרסה ומינרווה. בדרכם בחזרה הביתה, נעצרו בדרך על ידי עוזריו של טרוחיו. האחיות והנהג הופרדו האחת מהשנייה והוכו למוות. גופותיהן הוכנסו בחזרה לרכב-השטח שבו נסעו, והרכב דורדר במורד ההר על מנת לגרום למותן להיראות כתאונת דרכים. לאחר ההתנקשות בטרוחיו בחודש מאי 1961, גנרל פופו רומאן הודה כי ידע באופן אישי על הירצחן של האחיות בידי ויקטור אליסיניו ופנה ריוורה, ששימשו כעוזריו האישיים של טרוחיו. לא ניתן לדעת בוודאות אם טרוחיו הורה למשטרה החשאית להרוג את האחיות מיראבל או שמא מדובר במעשה שעשו עוזריו האישיים על דעת עצמם. וירחיליו פנה צ'וואלייר ("דון קוצ'ו"), בן משפחתו של טרוחיו, טען בספרו משנת 2008: La era de Trujillo. Narraciones de Don Cucho" שטרוחיו אמר לו שהוא אינו עומד מאחורי רציחתן של האחיות. עם זאת, קאבלייר מציין בספר כי: "אנו יודעים כי הוראות ממין זה לא יכלו להגיע ממקור-סמכות נמוך מטרוחיו עצמו. על כן נראה לא-סביר שאירועים כאלו יכלו להתרחש ללא הסכמתו."[7]
לאחר מותן
לפי דברי ההיסטוריון ברנרד דיידריך, רצח האחיות מיראבל היה "בעל השפעה גדולה יותר על הדומיניקנים מאשר רוב פשעיו של טרוחיו", ומציין כי "זה (הרצח) ערער את המאצ'ואיזם שלהם" וסלל את הדרך להתנקשות בחייו של טרוחיו כשישה חודשים לאחר מכן.[8] לצד זאת, "הרשויות ברפובליקה טיפלו באופן מהוסס" ברצח האחיות מיראבל, עד שנת 1996, כאשר חואקין בלאגר הוכרח לסיים את תפקידו כנשיא לאחר שש כהונות מצטברות כנשיא הרפובליקה. בלאגר היה בן-החסות של טרוחיו, וכיהן כנשיא בעת הירצחן של האחיות מיראבל (על אף שבאותה העת: "הרחיק את עצמו מהגנרל טרוחיו").[9]
בתקופה שלאחר עידן באלגר חלה עלייה במספר המחוות הפומביות שנעשו לכבוד האחיות מיראבל. מחוות שונות כללו תערוכה של חפציהן האישיים במוזיאון הלאומי להיסטוריה וגאוגרפיה, וכן את המרת האובליסק של טרוחיו לקיר זיכרון המוקדש לאחיות.
לאחר שאחיותיה נרצחו, דדה הקדישה את חייה להנצחת מורשתן של אחיותיה. היא גידלה את כל ששת הילדים של אחיותיה, כולל מינו טאוורז מיראבל (Minou Tavárez Mirabal), בתה של מינרווה מיראבל, ששימשה כחברת פרלמנט בבית התחתון מאז שנת 2002, ולפני כן כסגנית שר החוץ (1996–2000). אחד משלושת ילדיה של דדה, חיימה פרננדז מיראבל (Jaime David Fernández Mirabal), כיהן כשר לאיכות סביבה ומשאבים טבעיים, סגן-נשיא לשעבר של הרפובליקה הדומיניקנית ומאז 2012 מכהן כשר הספורט והחינוך הגופני. בשנת 1992, ייסדה דדה את "קרן האחיות מיראבל" וב-1994 ייסדה את "מוזיאון האחיות מיראבל" בעיר הולדתה סלסדו. היא המשיכה להתגורר בבית בו נולדו האחיות עד מותה ב-2014, בגיל 88.[10]
מורשתן
- ב-17 בדצמבר 1999, בארגון האומות המאוחדות התקבלה ההחלטה כי 25 בנובמבר יהווה את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, כאות כבוד לאחיות מיראבל. יום זה גם מציין את תחילתה של תקופה של כשישה-עשר ימים של אקטיביזם נגד אלימות מגדרית. סופה של תקופה זו הוא ב-10 בדצמבר, שהוא יום זכויות האדם הבינלאומי.
- ב-21 בנובמבר 2007, שונה שמו של מחוז סלסדו ברפובליקה ל "מחוז הרמנס מיראבל".[11][12][13][14]
- על שטר ה-200 פסו הדומיניקנים מופיעות דמויותיהן של האחיות מיראבל.
- בשנת 1935 בנה טרוחיו אובליסק בגובה של כ-40 מטר לרגל שינוי שמה של עיר הבירה ברפובליקה לשמו שלו. ב-1997 כוסה האובליסק בציור קיר עצום, המוקדש לזכרן של האחיות מיראבל. את הציור יצרה Elsa Núñez במימון של חברת תקשורת מקומית.
בספרות ובקולנוע
- ב-1994, הסופרת הדומיניקנית-אמריקאית ג'וליה אלווארז פרסמה את ספרה "בזמן הפרפריות" (In the Time of the Butterflies), רומן בדיוני המתאר את חייהן של האחיות מיראבל. אלווארז מכנה את האחיות "סמל פמיניסטי" וכן "תזכורת שגם לנו יש את גיבורי המהפכה שלנו, צ'ה גווארה משלנו". הסרט עוּבד בשנת 2001 לסרט "בזמן הפרפריות".[15] בסרט כיכבה סלמה הייק כמינרווה, השחקן אדוארד ג'יימס אולמוס כטרוחיו, והזמר מארק אנטוני בתפקיד משנה.
- האחיות מוזכרות ברומן משנת 2007 The Brief Wondrous Life of Oscar Wao.
- יוצרת הסרטים הצ'יליאנית ססיליה דומייקו הפיקה את הסרט הדוקומנטרי: "שם קוד: פרפריות", המספר את סיפור חייהן של האחיות מיראבל, וכולל בתוכו ראיונות עם דדה מיראבל וקרובי-משפחה נוספים.
- השחקנית מישל רודריגז הפיקה את הסרט Trópico de Sangre המשחזר את חייהן של האחיות. רודריגז גם מככבת בסרט בתור מינרווה מיראבל. גם דדה מיראבל לקחה חלק בהפקת הסרט.
- סיפורן מופיע בספר "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות", מאת אלנה פאווילי ופרנצ'סקה קוואלו, בהוצאת כנפיים וכתר.
קישורים חיצוניים
קרן סיאורדיה ושלי שמורק, האחיות מיראבל (אורחת: מורן נאור), באתר בואי נדבר רצח, 22 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ^ רוטר, לארי (15 בפברואר 1997) http://www.nytimes.com/1997/02/15/world/the-three-sisters-avenged-a-dominican-drama.html הניו-יורק טיימס.
- ^ הכרזת אספת האומות-המאוחדות על יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים: http://www.un.org/womenwatch/daw/news/vawd.html, נדלה ב-25 בנובמבר 2015.
- ^ גרסיה, פרנקלין (3 בפברואר 2014), http://www.huffingtonpost.com/franklin-garcia/last-surviving-mirabal-si_b_4713662.html, האפינגטון פוסט. נדלה ב-25 בנובמבר 2015.
- ^ http://www.learntoquestion.com/seevak/groups/2000/sites/mirabal/English/assassination_fs.html LearnToQuestion.com. נדלה ב-25 בנובמבר 2015.
- ^ http://www.neabigread.org/teachers_guides/handouts/timeofthebutterflies/butterflies_handout3.pdf נדלה ב-26 בנובמבר 2015.
- ^ רוטר, לארי (15 בפברואר 1997) http://www.nytimes.com/1997/02/15/world/the-three-sisters-avenged-a-dominican-drama.html הניו-יורק טיימס.
- ^ קאבלייר, וירחיליו פינה: "La era de Trujillo. Narraciones de Don Cucho", עמ' 151.
- ^ Diederich, Bernard: "Trujillo: The Death of the Dictator", Markus Wiener Publishing, P. 71 1999.
- ^ Kershaw, Sarah (15 ביולי 2002). "Joaquín Balaguer, 95, Dies; Dominated Dominican Life". New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tennant, Paul; Yadira Betances (3 בפברואר 2014). "Dominican heroine dies". Eagle-Tribune. נבדק ב-9 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Camara de Diputados. "Proyecto de Ley mediante el cual se modifica el nombre de la provincia Salcedo a provincia Hermanas Mirabal" (PDF) (בספרדית). נבדק ב-29 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Diario Libre. "Provincia Salcedo pasa a llamarse "Hermanas Mirabal"" (בספרדית). אורכב מ-המקור ב-2012-03-05. נבדק ב-29 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ El Tiempo. "La historia de las hermanas Mirabal" (בספרדית). נבדק ב-29 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Educando. "Las hermanas Mirabal en otra dimensión" (בספרדית). נבדק ב-29 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ דף הסרט "בזמן הפרפריות" במסד הנתונים IMDb
האחיות מיראבל32478851Q139947