האותיות הקטנות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"האותיות הקטנות" הוא כינוי המשמש בשני הקשרים:
- חלק מחוזה, שנוסח על ידי אחד הצדדים לו, ועמוס בפרטי פרטים רבים מספור (לעיתים באותיות קטנות מהרגיל) שקשה לצפות שהצד האחר לחוזה, המתבקש לחתום עליו, יקרא אותם ויצליח להבינם.
- בפרסומת מוצגים פעמים רבות מאפיינים מפתים באותיות גדולות, ולעומת זאת מאפיינים המסתייגים ממאפיינים אלה ופוגעים בקונה מוצגים באותיות קטנות.
בשני ההקשרים, האותיות הקטנות נחשבות לשיטה שיש בה הטעיה מסוימת של הצרכן, הנוטה להסתמך על האותיות הגדולות שבחוזה או בפרסומת.[1] בישראל חוק החוזים האחידים[2] מגביל את תוקפם של תנאים מקפחים בחוזה אחיד שהוגש לצרכן, ותקנות הגנת הצרכן מגבילות, במידע פרסומי, את השימוש באותיות קטנות שבא להגביל, לסייג או להתנות את האמור בפרסום.[3]
קישורים חיצוניים
- http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=12963 - תגידו שלום לאותיות הקטנות!
- https://www.youtube.com/watch?v=QaklCcYhjKs - האותיות הקטנות של המבצעים. בתוכנית "חשבון יומי" ברשות השידור, 29 בדצמבר 2016
אשר שכטר, הטריק של החברות הגדולות: מה באמת כתוב באותיות הקטנות?, באתר TheMarker, 16 במאי 2014
הערות שוליים
- ^ Andy Greenberg, Who Reads The Fine Print Online? Less Than One Person In 1000, Forbes, August 4, 2010
- ^ חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, באתר של משרד הכלכלה
- ^ החל מ-1 בינואר 2012: הסוף לשימוש ב"אותיות הקטנות", באתר של משרד הכלכלה
