דרשן רנגנתן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
דרשן רנגנתן (באנגלית Darshan Ranganathan) חיה בין השנים 1941 ל 2001, בת שלישית לוידיאטי ושנטיסוארופ מרקן[1], הייתה כימאית אורגנית מהודו, שביצעה עבודה פורצת דרך בתחום קיפול חלבונים.[2] בנוסף, היא זכתה להכרה בזכות עבודותיה בנושא מכלולים על-מולקולריים (אנ'), עיצוב מולקולרי, הדמיה כימית של תהליכים ביולוגיים מרכזיים, סינתזה של פפטידים היברידיים פונקציונליים וסינתזה של ננו-צינורות.[3]
ביוגרפיה
דרשן רנגנתן נולדה בשם דרשן מרקן ב-4 ביוני 1941 לווידאוואטי מרקן ושאנטי סווארופ בדלהי.[1] היא התחנכה בדלהי וקיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה בכימיה מאוניברסיטת דלהי בשנת 1967. היא עסקה לראשונה כמרצה, והתמנתה בהמשך לראש המחלקה לכימיה במכללת מירנדה (אנ'), דלהי. היא זכתה במלגת מחקר מ"הוועדה המלכותית לתערוכה של 1851 (אנ')", מה שאפשר לה לבצע מחקר בתר דוקטורט באימפריאל קולג' בלונדון.[4] במחקרה זה היא חקרה תרכובות כמו cycloartenol, סוג של סטרול צמחי המצוי בפרי הג'קפרוט.[5]
בשנת 1970 בדלהי פגשה דרשן את הכימאי סוברמניה רנגנתן (אנ'), בהרצאה בה השתתפה בכנס האינדו-סובייטי על חומרים טבעיים. השניים נשאו באותה השנה ונולד להם ילד אחד. השניים שתפו פעולה גם בתחום המדעי וחברו יחד מספר מאמרים מדעיים כולל "Art in biosynthesis: the synthetic chemist's challenge", "Challenging problems in organic reaction mechanisms". בנוסף, היא כתבה יחד איתו סדרת מאמרים על הבעיות המרכזיות הנוכחיות בתחום הכימיה אורגנית.[5][4][1]
דרשן רנגנתן אובחנה במחלת סרטן השד ב-1997, ונפטרה ביום הולדתה ה-60, בשנת 2001. מאז שנת 2001, מתקיימת אחת לשנתיים הרצאת זיכרון לזכרה ביוזמת בעלה וזאת במסגרת האקדמיה ההודית למדעים. ההרצאה מועברת על ידי מדענית פורצת דרך שהביאה לתרומה יוצאת דופן בכל תחום מדעי או טכנולוגי. [6]
קרירה
בשנת 1970, היא החלה מחקר במכון הטכנולוגי ההודי בקנפור (IIT kanpur), ללא מלגה. לאחר מכן, בשנת 1993 עבדה במעבדת המחקר האזורית בטריוונדרום, וב-IICT הנמצא בהיידרבארד ב-1998, שם התקדמה לתפקיד סגנית מנהלת המעבדה. תקופה זו האיצה רבות את התקדמותה בתחום, תוך כדי שיתופי פעולה עם מדעניות נחשבות כגון איזבלה קרל.[4][1]
רנגנתן התמחתה בשחזור תהליכים ביוכימיים טבעיים במעבדה. היא יצרה פרוטוקול שהשיג סינתזה אוטונומית של אימידאזול (אנ'), מרכיב של היסטדין והיסטמין בעל חשיבות רפואית. היא גם פיתחה מערכת המדמה את פעילות מעגל האוריאה. במהלך הקריירה שלה, היא הפכה למומחית בתכנון חלבונים בעלי מגוון רחב של קונפורמציות שונות ועיצוב ננו-מבנים באמצעות פפטידים בהתארגנות עצמית (אנ').[4][7][8]
היא הייתה עמיתת באקדמיה ההודית הלאומית למדעים. היא גם זכתה בפרס קרן אלה ונקטה ראמה ראו, מלגת הביקור לגיל המאה של Jawaharlal Nehru, פרס האקדמיה למדעים של העולם השלישי בכימיה בשנת 1999 על עבודתה בכימיה ביו-אורגנית, והפרס הרצאות של Sukh Dev Endowment.[5]
בעת פטירתה, דרשן רנגנתן הייתה הכימאית האורגנית הפעילה ביותר בהודו, בעלת פרסומים בכתבי עת מובילים, ביניהם תריסר פרסומים בחמש השנים האחרונות לחייה ב-The Journal of the American Chemical Society הנחשב, שישה ב-Journal of Organic Chemistry ועוד שלל באחרים.[1] היא נבחרה כעמיתת האקדמיה ההודית למדעים והאקדמיה הלאומית למדע ההודית וזכתה בעוד הצטיינויות רבות במהלך הקריירה. הפרס האחרון בו זכתה בשנת 1999, שנתיים לפני מותה, היה פרס האקדמיה של העולם השלישי למדעים (The Third World Academy of Sciences) בתחום הכימיה.[5][1] הפרס ניתן לה על תרומתה הבולטת לכימיה ביו-אורגנית, ובפרט לעיצוב כימי, מכלולים על-מולקולריים, סינתזה של פפטידים היברידיים פונקציונליים, סימולציה כימית של תהליכים ביולוגיים מרכזיים וסינתזה של ננו-צינורות.[1]
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 indian international science academy, DARSHAN RANGANATHAN
- ^ StreeShakti - The Parallel Force, www.streeshakti.com
- ^ סוברמניה רנגנתן, She was A star
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Wayback Machine, web.archive.org
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Giants in History: Darshan Ranganathan
- ^ Indian National Science Academy
- ^ Darshan Ranganathan, Ramesh Rathi, Imidazole synthesis on a solid support, Tetrahedron Letters 27, 1986-01-01, עמ' 2491–2492 doi: 10.1016/S0040-4039(00)84565-7
- ^ D. Ranganathan, Design and synthesis of self-assembling peptides, Pure and Applied Chemistry 68, 1996-01-01, עמ' 671–674 doi: 10.1351/pac199668030671
37815862דרשן רנגנתן