דרגות ההשפעה
דרגות ההשפעה ברשת היא תאוריה מתחום חקר הרשתות החברתיות. התאוריה גובשה על ידי החוקרים ניקולאס כריסטאקיס, רופא במקצועו ופרופ' באוניברסיטת הרווארד, וג'יימס פאולר, פרופ' חבר באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. בעבודתו כרופא החל כריסטאקיס להתעניין בצורות בהן מחלה של אדם אחד עלולה לגרום למחלה של אדם אחר כאשר יש ביניהם קשר חזק. במהלך עבודתו הבין שההשפעה לא מצטמצמת לזוגות בלבד אלא מתפשטת גם מעבר להם, וזה הוביל אותו למחשבה על רשתות חברתיות.
כריסטאקיס חבר אל ג'יימס פאולר שעסק באותו זמן בחקר השפעת האמונות הפוליטיות של אנשים על אנשים אחרים. בספרם "מחוברים" מציגים כריסטאקיס ופאולר ממצאים ממחקריהם המשותפים, לפיהם לרשתות חברתיות יש השפעה חזקה על התנהגותם של אנשים. ההשפעה החברתית לא מסתיימת באנשים אותם אנחנו מכירים. אנחנו משפיעים על חברינו והם משפיעים על חבריהם כלומר פעולותינו יכולות להשפיע גם על אנשים שלא פגשנו מעולם. כריסטאקיס ופאולר בדקו תופעות מתחומים שונים כמו עלייה במשקל,[1] גמילה מעישון[2] ותחושת אושר.[3] לטענתם, המפתח להבנת אנשים הוא הבנת הקשרים ביניהם. לרשתות חברתיות יש מבנה מסוים (טופולוגיה) והן יכולות להיות מורכבות או פשוטות, עמוקות או שטוחות. ההבדלים מגדירים את הקשרים בין החברים וקובעים את צורת ההשפעה.
שלוש דרגות ההשפעה
מחקרם של כריסטאקיס ופאולר, משנת 2009 הראה שהתפשטות ההשפעה ברשתות חברתיות מצייתת לכלל שאותו כינו החוק של שלוש דרגות ההשפעה. לפי חוק זה אנחנו מושפעים ומשפיעים על חברינו ועל החברים של חברינו ועל החברים של החברים של חברינו (הנמצאים 3 דרגות מרחק מאתנו). חוק שלוש דרגות ההשפעה נכון למגוון התייחסויות, רגשות והתנהגויות ולהתפשטות תופעות שונות ומתייחס למידה בה אנחנו מדבקים. ההשפעה מחלחלת בהדרגה ומפסיקה להשפיע בצורה ניכרת על אנשים הנמצאים מעבר לגבול חברתי זה. שלוש סיבות אפשריות להשפעה המוגבלת, על-פי כריסטאקיס ופאולר הן: "הסבר ההתנוונות הפנימית" לפיו ההשפעה דועכת בסופו של דבר כי מבחינה חברתית קיימת התנוונות הדרגתית של מהימנות המידע בזמן העברתו. "אי יציבות ברשת", הסבר לפיו ההשפעה דועכת מכיוון שקשרים מעבר ל–3 דרגות אינם יציבים. חברים מפסיקים להיות חברים, זוגות נפרדים, אנשים מתים. יש שינויים בקשר לאורך הדרך. הסיבה השלישית היא "ההסבר של המטרה האבולוציונית" לפיו מבחינה אבולוציונית אנשים התחברו בקבוצות קטנות של שלוש דרגות או פחות כי בדרגות אלה קל יחסית להשפיע על אחרים וגם לדעת אם מישהו בקבוצה הוא בן ברית. גם אם אנחנו מוגבלים לשלוש דרגות, השפעתנו על אחרים היא עצומה מאחר שחיבור של שלוש רמות מחבר אותנו לכ-1000 איש. "אם מישהו אומר לך שאתה יכול להשפיע על 1000 איש, זה משנה את תפיסת העולם שלך" (אומר פאולר).
אנדרו תומאס, גם הוא חוקר רשתות חברתיות, מבקר את חוק שלוש הדרגות בטענה שהוא מבוסס על מחקר בו אנשים נקבו שם של חבר אחד בלבד לכן יכול להיות שקרוב מדרגה שלישית שלך הוא במציאות חבר מדרגה ראשונה ולכן יש מקום לספק בקשר לאוניברסליות של החוק.[4] ראסל ליונז תוקף את המחקרים מסיבות של שיטות סטטיסטיות ופרשנות הממצאים אך לא סותר את המסקנות.[5]
מחקר אחר שנעשה בקשר לגירושין במובן של תופעה מידבקת ברשת החברתית, מציג נתונים המצביעים על השפעה של שתי דרגות בלבד. למרות ביקורת זו, חוקרים נוספים בתחום תיעדו שברשתות של חוקרים וממציאים רעיונות חדשניים וכן המלצות בחיי היומיום, מחלחלים לשלוש דרגות.[6]
השלכות מוסריות
מתוך האבחנה לגבי ההשפעה של הרשת עולה השאלה אם אנחנו אחראים על ההחלטות שאנחנו מקבלים, שאלה שיש לה השלכות מוסריות וחברתיות. החיבורים שלנו לאחרים משפיעים על מידת הבחירה החופשית שלנו. כריסטאקיס ופאולר טוענים שהקשרים החברתיים הם חלק טבעי וחיוני מחיינו וגם כוח שיכול להניע השפעה חיובית. הם מציגים במחקריהם השפעות חיוביות ושליליות, אך טוענים שההשפעות החיוביות כמו אושר או בריאות חזקות מההשפעות השליליות, מכיוון שאנשים נוטים להתחבר לאנשים שמחים ולשמור על יציבות הקשר עמם.[7]
יישום התאוריה
עבודתם של כריסטאקיס ופאולר, מציעה דרך חדשה לחשוב על בריאות הציבור. בתאוריה, הדרך הטובה ביותר להילחם בהשמנת יתר אינה לעודד אנשים לעשות דיאטה יחד עם חבריהם הקרובים, אלא לקפוץ מעל חיבור ולעשות דיאטה בחברת חברים של חברים. בצורה כזאת ברשת החברתית המיידית, כל אחד יהיה מוקף לפחות מצד אחד באנשים המאבדים ממשקלם באופן אקטיבי וזה ישפיע על מחוברים אחרים להתחיל להוריד משקל בעצמם. יישום דומה המתבסס על המודל הנ"ל, הוצע על ידי נתן קוך, מומחה לגמילה מעישון. הרעיון שלו הוא אפליקציה אותה יוכלו משתמשי פייסבוק להתקין בדף שלהם כשהם מנסים להפסיק לעשן. האפליקציה תהיה חשופה לציבור כך שחברים ברשת יוכלו לראות כמה זמן החזיקו מעמד, האם הם משתמשים במדבקות ניקוטין וכמה כסף חסכו. הרעיון הוא לקחת מאבק אישי ולהפוך אותו לשקוף כך שיוכל להשפיע על חברים אחרים ועל חברי חברים.
לקריאה נוספת
- כריסטאקיס, ניקולס א. ופאולר, ג'יימס ה. מחוברים: כיצד פועלים קשרים בין בני אדם ואיך הם מעצבים את חיינו, מטר, 2011.
- Nicholas A. Christakis & James H. Fowler. connected:The surprising power of our social networks and how they shape our lives,New York, NY : Little, Brown & Co., c2009.
קישורים חיצוניים
- הרצאה של כריסטאקיס באתר TED
- איתי להט ודן שוחט, כוחה הלא ייאמן של חברות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
- טלי חרותי-סובר, שלוש דרגות של השפעה, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2011
הערות שוליים
- ^ Christakis, N. A., & Fowler, J. H. (2007). The Spread of Obesity in a Large Social Network over 32 Years. The new engl and journal of medicine, 357(4), pp.370-379
- ^ Christakis, N. A., & Fowler, J. H. (2008). The Collective Dynamics of Smoking in a Large Social Network. The new engl and journal of medicine, 358, pp.2249-2258
- ^ J.H. Fowler and N.A. Christakis, "The Dynamic Spread of Happiness in a Large Social Network: Longitudinal Analysis Over 20 Years in the Framingham Heart Study", British Medical Journal 2008; 337: a2338
- ^ Thomas, A. C. (2011). Censoring outdegree compromises inferences of social. pp.1-22.
- ^ LYONS, R. (2011). The spread of evidence-poor medicine. pp.1-16.
- ^ Liu, L., Tang, J., Han, J., Jiang, M., & Yang, S. (2010). Mining topic-level influence in heterogeneous networks. CIKM '10 Proceedings of the 19th ACM International Conference on Information and Knowledge Management, pp.1-10. doi:10.1145/1871437.1871467
- ^ Fowler, J. H., & Christakis, N. A. (2008). Dynamic spread of happiness in a large social network: Longitudinal analysis over 20 years in the framingham heart study. BMJ, 337(:a 2338). doi:10.1136
20766464דרגות ההשפעה