דראווידר קזגאם
| דגל הארגון ודגל המוצע של המדינה הדראווידית | |
| דגל הארגון ודגל המוצע של המדינה הדראווידית | |
| תקופת הפעילות | 1944–הווה (כ־80 שנה) |
|---|---|
| נוצרה מתוך | מפלגת הצדק |
| סיעות שהתפצלו | דראווידה מונטה קזגאם |
דראווידר קזגאם (בטמילית: திராவிடர் கழகம், מילולית: הליגה הדראווידית) היא תנועה חברתית טמילית שהייתה בסיס למפלגות הפוליטיות העיקריות של טאמיל נאדו.
דרראוויר קזגאם הוקמה על ידי פרייאר, מנהיג טמילי שכיהן כנשיא מפלגת הצדק מ-1938. ב-1944 קיימה המפלגה ועדה בסילם (אנ'), בה התחלקה המפלגה בין הרדיקליים והשמרנים. הרדיקליים, שנשאו עיניהם לנשיא המפלגה פרייאר ומזכירה כ. מ. אננאדוראי, קידמו החלטה לשנות את שם המפלגה לדראווידר קזגאם, שפרשה מפעילות פוליטית.[1] השמרנים הקימו מפלגה מתחרה בשם מפלגת הצדק, שהתקיימה לשנים מספר. הארגון, שחתר למדינה דראווידית עצמאית, התנגד להשתתפות בפוליטיקה מחשש שהפוליטיקה תגבר על האידיאולוגיה.
ב-1946 הקים פרייאר זרוע מילטנטית בשם חיל מתנדבי החולצות השחורות. עם הזמן, החלו תומכי פרייאר לדרוש כי כלל חברי המפלגה ילבשו חולצות שחורות, דבר שהביא למתחים בינן לבין אננאדוראי. הארגון הוצא מחוץ לחוק במאי 1946 על ידי ממשלת נשיאות מדראס, שהייתה בשליטת הקונגרס.[1]
הגישות השונות בתוך המפלגה בלטו גם על רקע עצמאות הודו ב-15 באוגוסט 1947. פרייאר, שהלך והקצין בהגותו הדראווידית, קרא לתומכי התנועה לראות ביום חילופי השלטון יום אבל, ומעבר משליטה קולוניאלית בריטית לשיטה ארית. לעומתו, אננאדוראי ראה ביציאת הבריטים אירוע משמח, ויציאת אחד מאוייבי הדראווידים. הוא גם טען שתמיכה בעצמאות תסייע להזים את טענות הקונגרס שהתנועה אוהדת את הבריטים ולחיזוק התנועה. במוסדות המפלגה נמצאה תמיכה לגישתו של פרייאר, אך אננאדוראי השתמש בשליטתו בעיתוני התנועה כדי לקבוע את גישתו בהם.[1]
ויכוח נוסף בין המחנות היה על דמוקרטיה פנים-מפלגתית. בעוד שבאופן רשמי התקיימו בתנועה גופים נבחרים, בפועל מרבית הסמכויות היו בידי פרייאר, ואננאדרואי ותומכיו התנגדו לגישתו האוטוקרטית.[1]
ביוני 1949 הודיע פרייאר על מינויה של מנייאמי למהיגת המפלגה, החלטה שנפלה כהפתעה על מנהיגי המפלגה. מיד לאחר מכן נודע כי פרייאר מתכנן להינשא למנייאמי. ההחלטה גרמה לפיצול המפלגה, כשאננאדוראי מהקים את דראווידה מונטה קזגאם, היה למעורב בפוליטיקה הרשמית, והפך לאחת המפלגות העיקריות בטאמיל נאדו.[2]
הארגון היה מעורב גם במרד הטמילי בסרי לנקה ותמך בטיגריסי השחרור של טאמיל אילם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Y. M. Marican, The Genesis of the DMK, Asian Studies
- ^ 17th September 1949: Political Party Dravida Munnetra Kazhagam (DMK) was Founded, Maps of India
