דפוס האלטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דפוס האלטער)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דפוס הַאלטֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: האלטער) היה בית דפוס עברי מיסודו של מאיר יחיאל הלוי האלטר שפעל בעיר ורשה משנת תרמ"ג ועד תרע"ז1917 לפחות, עיקר שנותיו בבעלותם של האלטר ומאיר אייזנשטאט ולאחר מכן בבעלות בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, ושותפיו.

היסטוריה

מאיר יחיאל נולד לשלמה האלטר (האלטער) כשהיה בן 70 ולאמו שרה שהייתה קרוב לגיל 40 ובת זוגו השנייה של לזר. נכנס לעסקי הדפוס בעיר ורשה שבפולין הרוסית דרך נישואים. בשנת תר"ם קיבלו לרשותם האלטר וגיסו (אחי-אשתו) אהרן מרדכי זיסברג את בית הדפוס שייסד בוורשה בשנת תרי"ט חותנו של האלטר, נתנאל דוד בן משה צבי זיסברג (זיסבערג).[1]

כעבור שנים אחדות, בשנת תרמ"ג, פתח האלטר בית דפוס חדש ברחוב מילא (Miła)‏ 4[2] או נָאלֶווקי 23,[3] וב-1 ביולי 1893 (תרנ"ד) נכנס לשותפות עם מאיר אייזנשטאט (אייזענשטאדט) והשניים פתחו בית דפוס ברחוב נאלווקי 7.[4] הספרים שסידרו הודפסו בדפוס א' ברגר (בערגער).[2]

מאיר יחיאל האלטר היה יהודי אורתודוקסי למדן. הסַּדָּרים בבית הדפוס שלו היו יהודים חרדים, ואלה שלמדו את המקצוע בבית הדפוס שלו היו על פי רוב בחורי הישיבות בני המשפחות החרדיות ביותר בוורשה והעיירות שסביבה.[5] בית הדפוס היה בבחינת מרכז לא-רשמי של האורתודוקסיה היהודית שהתהוותה אז.[6]

להאלטר היו בת בשם לאה ושני בנים, אברהם יצחק ור' יודל, שגם הם הדפיסו ספרי קודש וחול.[5] בעשור הראשון של המאה ה-20 נאלצו האלטר ואייזנשטאט לוותר על בית הדפוס ולמסור אותו לידי בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, שהיה עד אז סדר בדפוס הצפירה. הסיבה לכך הייתה שבית הדפוס פרסם ספר מאת מחבר עלום-שם על הפוגרומים ברוסיה באותה תקופה, שבו נכללו גם פרקים מהפואמה "בעיר ההריגה" לח"נ ביאליק; האלטר הועמד למשפט ונגזרו עליו הגליה וסגירת בית הדפוס.[7]

א"י האלטר פתח את בית הדפוס בשנת תרס"ה ברחוב נוֹבוֹליפּקי 29 עם שני שותפים: ברוך דוד ארנסט ויצחק צוקרפיין. הסַּדָּר הראשי והמפקח היה יעקב בנטשקובסקי. בית הדפוס פעל במתכונת זו עד שנסגר בשנת תרע"ו1915, בעת מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תרע"ז נפתח שוב בית הדפוס של אברהם יצחק האלטר בשותפות עם רוֹם (ראָם). המגיה-המשגיח היה מנחם מנדל הורביץ והסַּדָּר היה שלמה האלטר, בנו של אברהם יצחק. ככל הנראה בית הדפוס לא הוסיף לפעול עוד זמן רב. שקיעתו אירעה על רקע התגברות פעילותם של בתי הדפוס של העיתונים היידיים והעבריים בפולין.[6]

האלטר וצאצאיו

מאיר יחיאל האלטר נפטר ב-9 בספטמבר 1917.[8] בנו אברהם יצחק נספה בשואה ב-1942.[9]
נכדו (בן בנו אברהם יצחק) שלמה האלטר, ששרד את המלחמה, הוסיף לעסוק בדפוס בצרפת, ונפטר ב-1963.[9]
בנו שלו (נינו של מ"י האלטר) הוא הסופר היהודי-צרפתי מארֶק האלטר ((אנ')).

לאברהם יצחק ואשתו רחל בת אהרן פאסירשטיין חסיד גור היו 5 ילדים:

  • שלמה (נולד 1905) אשתו פרל בת אברהם רוטשטיין חסיד גור בעל בית חרושת לגרביים ובנם הוא מאיר יחיאל (מארק) האלטר מחבר הספר "זיכרון אברהם".
  • רגינה (נולדה 1906) אשת ישראל. גרו בארגנטינה ולהם בן בשם מרקוס.
  • דוד (נולד 1907) אשתו הלן וחי בצרפת. היה לו בית מלאכה קטן לייצור ארנקים וחגורות מעור ולהם בן בשם פישל.
  • שמואל (נולד 1908) גר באירופה והפיץ שם את השפה החדשה אספרנטו.
  • טופסיה (נולדה 1909) אשת מונייק וילדיהם עזרא ומשה מתו בגטו וורשא.

לקריאה נוספת

  • שלמה האלטער, "די דרוקער-משפחה האלטער", בתוך: פנקס פון יודישע דרוקער אין פוילן, ורשה, 1949.
  • חיים דוב פרידברג, ווארשא, תולדות הדפוס העברי בפולניה: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות; יצא לאור על ידי ברוך פרידברג, תל אביב: (דפוס גוטנברג), תש"י, עמ' 113–114, באתר היברובוקס
  • פרקים: ביטאון האקדמיה העברית באמריקה, ד (תשכ"ו), עמ' 351, 359.

הערות שוליים

  1. ^ על בית הדפוס של זיסברג, שנוסד ביחד עם מאסף כתבי היד עבריים קָלינברג (קאלינבערג), ראו: חיים דוב פרידברג, ווארשא, תולדות הדפוס העברי בפולניה: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות; יצא לאור על ידי ברוך פרידברג, תל אביב: (דפוס גוטנברג), תש"י, עמ' 113, באתר היברובוקס.
  2. ^ 2.0 2.1 חיים דוב פרידברג, ווארשא, תולדות הדפוס העברי בפולניה, הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות; יצא לאור על ידי ברוך פרידברג, תל אביב תש"י, עמ' 114, באתר היברובוקס
  3. ^ מאיר יחיאל האלטער, מודעה, הצפירה, 7 באוגוסט 1892.
  4. ^ בית דפוס חדש של האלטער עט אייזענשטאדט, הצפירה, 10 בספטמבר 1893. על פי מקור נוסף, בית הדפוס פעל (אולי מאוחר יותר) ברחוב נאלווקי 1 (פרקים: ביטאון האקדמיה העברית באמריקה, ד (תשכ"ו), עמ' 351).
  5. ^ 5.0 5.1 פרקים: ביטאון האקדמיה העברית באמריקה, ד (תשכ"ו), עמ' 351.
  6. ^ 6.0 6.1 קנת' ב' מוס, הדפסה והוצאה לאור אחרי 1880, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית).
  7. ^ כך על פי צבי אסף (דוד תדהר (עורך), "צבי אסף (אוסובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2580), המזכיר-המייסד של איגוד פועלי הדפוס בארץ ישראל (צבי אסף, לזכר נעדרים | שלמה האלטר, דבר, טור 1, 4 במרץ 1963.
  8. ^ קברו של מאיר יחיאל האלטרבית הקברות היהודי בוורשה) במאגר המידע של בתי הקברות היהודיים בפולין.
  9. ^ 9.0 9.1 צבי אסף, לזכר נעדרים | שלמה האלטר, דבר, טור 1, 4 במרץ 1963.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30165278דפוס האלטר