דנב אלג'די

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דנב אלג'די
מיקומו של דנב אלג'די בקבוצת גדי
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים גדי
שמות נוספים δ בגדי, גליזה 837, HD 207098
סוג כוכב כפול משתנה לוקה
בהירות נראית 2.83 משותפת[1]
עלייה ישרה 21ʰ 47ᵐ 02.44ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏38.23″ ‏07′ ‏16°‏- מילי-שניות קשת בשנה
משך מחזור השתנות יום, 32 דקות ו-47 שניות[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.46
מרחק 39 שנות אור
11.96 פארסק[1]
עוצמת הארה פי 9 מהשמש
גיל 1,400[3] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 3.4-[1] קילומטר בשנייה
תנועה עצמית 396[1] מילי-שניות קשת בשנה
מערכת
כוכבים נלווים דנב אלג'די A / B
דנב אלג'די A
נתוני תצפית
סוג ענק לבן
בהירות נראית 2.86
סיווג ספקטרלי A9 III[3]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.5[4]
רדיוס 1.9[2] רדיוסי שמש
מסה 2.0[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 8.5 מהשמש
טמפרטורה 7,380[5] K
מהירות סיבוב 75[3] ק"מ/שנייה
מערכת
כוכבים נלווים דנב אלג'די B
דנב אלג'די B
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית כתום
בהירות נראית 6.27
סיווג ספקטרלי K? V[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 6.1[4]
רדיוס 0.9[2] רדיוסי שמש
מסה 0.73[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.37 מהשמש
טמפרטורה 4,500~[2] K
מערכת
כוכבים נלווים דנב אלג'די A

דֶנֶבּ אַלְגֶדִי, (בערבית: ذنب الجدي - "ד'נב אלג'די": זנב הגדי), נקרא גם δ בגדי וכן גליזה 837, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים גדי עם בהירות מדרגה 2.83. כפי ששמו מצביע, הכוכב מייצג את זנבו של הגדי.

תכונות

דנב אלג'די הוא כוכב כפול ומשתנה לוקה דומה לאלגול, שנמצא במרחק של כ-39 שנות אור ממערכת השמש והוא המשתנה הלוקה הקרוב ביותר שידוע. בשל קרבתו הוא נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[6] זוג הכוכבים מקיפים זה את זה בזמן מחזור של מעט יותר מיממה אחת ובכל מחזור יורדת הבהירות פעמיים מדרגת בהירות 2.81 לדרגות בהירות 2.9 ו-3.0 כאשר הכוכבים מסתירים זה את זה.[7] נראה שאחד הכוכבים קטן ועמום בהרבה מהשני ולכן כאשר הוא המסתיר הוא מכסה רק חלק קטן מהכוכב הבהיר וכאשר הוא מוסתר השפעת ההסתרה קטנה בשל עמימותו. המרחק בין בני הזוג קטן ועומד על מעט יותר מ-2 מיליון קילומטרים או כ-3.2 רדיוסי שמש, ומישור הסיבוב נוטה ב-17.5 מעלות ביחס לקו הראייה מכדור הארץ.[2] המרחק הקטן והזווית הקטנה מאפשרים את הליקויים. בשל קרבתו של הכוכב למישור המלקה הוא מוסתר לפעמים על ידי הירח ולעיתים נדירות על ידי מאדים.[8]

תכונות דנב אלג'די A

דנב אלג'די A הוא ענק לבן עם סיווג ספקטרלי A7m III, כאשר הסימון m מציין ספקטרום חריג של מתכות על פני הכוכב. על פי הקווים הספקטרלים של סידן מיונן (Ca II) הכוכב מתאים לסיווג ספקטרלי A3, בעוד שלפי הקווים של מימן נייטרלי (H I) ושל מתכות אחרות הסוג הספקטרלי צריך להיות F2, ולכן מציינים את סוגו הספקטרלי גם כ-kA5hF0mF2 III.[1] מסתו של דנב אלג'די A מוערכת בכ-2 מסות שמש ורדיוסו בכמעט 2 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-7,300 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 8.5 מעוצמת ההארה של השמש ואחראי ללמעלה מ-95% מעוצמת ההארה הכוללת של בני הזוג. דנב אלג'די A נמצא בשלב התפתחות מתקדם יחסית כאשר נהמימן שבליבתו אזל ותהליכי ההיתוך עברו לשכבותיו החיצוניות תוך כדי התנפחות והתקררות של המעטפת שלו. המשך התהליך יביא למעבר חומר ממנו אל בן זוגו.

תכונות דנב אלג'די B

דנב אלג'די B הוא ככל הנראה כוכב הסדרה הראשית כתום, אך הסיווג לא ידוע במדויק מכיוון שלא ניתן למדוד את הספקטרום של הכוכב בשל קרבתו אל דנב אלג'די A והפרש הבהירות הגדול ביניהם. מסתו כ-0.73 מסות שמש, רדיוסו כ-0.9 רדיוסי שמש וטמפרטורת פניו מוערכת בכ-4,500 קלווין שמתאימה לסוג ספקטרלי K4 V או K5 V. הוא מאיר בעוצמה של כשליש מעוצמת ההארה של השמש ותורם רק כ-3.5% מעוצמת ההארה הכוללת של בני הזוג.

כוכבים נוספים

במרחק זוויתי של כ-50 שניות קשת ושל כ-150 שניות קשת נמצאים שני כוכבים עמומים בהרבה עם דרגות בהירות 16 ו-13 התאמה. ככל הנראה הם אינם קשורים לדנב אלג'די ונמצאים במרחק גדול בהרבה ורק במקרה הם נמצאים על אותו קו ראייה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 SIMBAD: Deneb Algedi
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 A. H. Batten & J. M. Fletcher: A new spectroscopic orbit for Delta Capricorni, Journal of the Royal Astronomical Society of Canada, vol. 86, no. 2, p. 105, 107 (1992)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 K. K Pan: Synchronization in the early-type detached binary stars., Astronomy & Astrophysics, vol. 321, p. 203 (1997)
  4. ^ 4.0 4.1 H. L. Malasan, A. Yamasaki, G. Hadiyanto & M. Kondo: δ Capricorni - an evolved binary or a main-sequence binary?, Astronomical Journal, vol. 97, p. 501 (1989)
  5. ^ Yu. V. Glagolevskij: A new list of effective temperatures of chemically peculiar stars., Bulletin of the Special Astrophysical Observatory, Vol. 38, p. 152 (1994)
  6. ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 86 (1969),
  7. ^ General Catalogue of Variable Stars: δ Capricorni
  8. ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars., Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 149 (1981)