מחשבת שווא
מַחְשֶׁבֶת שָׁוְא או רַעְיוֹן שָׁוְא (בלועזית: דֵּלוּזְיָה, באנגלית: delusion, בצרפתית: idée délirante) היא סוג של הפרעת חשיבה, ביתר דיוק בתוכן החשיבה, המתבטאת בקיומן של מחשבות מקובעות,[1] שבדרך כלל אין להן אחיזה במציאות ושאי אפשר לשכנע את הלוקה בהן באי-נכונותן על ידי שכנוע הגיוני או הוכחות.[2][1] למחשבות שווא מקור חולני[3] והן נוצרות תוך כדי מצב פסיכוטי מתוך העולם הפנימי של החולה על ידי מנגנונים כמו דמיון או פירושי שווא.[4] מחשבות שווא מבוססות על פירוש פרטי או פירוש שוא (misinterpretation) של המוח למציאות הסובבת או לחוויה נפשית כלשהי הנקלטות בחושיו של האדם השרוי בסוג של פסיכוזה.[5] בדרך כלל מחשבות השווא אינן תואמות את הרקע התרבותי או החברתי של האדם הסובל מהן.[3] מחשבות שוא הן חלק מן "הסימנים החיוביים" של סכיזופרניה[2] אך יכולות להופיע גם בהפרעות פסיכוטיות אחרות.
קיימים מספר סוגים של מחשבות שווא:
- מחשבות שווא של רדיפה (פרנויה): האדם משוכנע כי מישהו רוצה ברעתו או מנסה לפגוע בו ובסביבתו. לדוגמה: "אבא מכניס כל ערב רעל אל תוך האוכל שמגיש לי".
פחדי שווא קולקטיביים כמו עלילות דם או עלילות הרעלת הבארות נגד היהודים, ציד המכשפות מסיילם או מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל אינן עונים לקריטריון של מחשבות שוא מכיוון שאינן נובעות ממחלה של המאמינים בהם והם תואמים את הרקע התרבותי, הדתי או החברתי של האוכלוסייה באותה תקופה. אולם אמונות קולקטיביות כאלה יכולות לצבוע מחשבות שוא של חולים במצב פסיכוטי.
- מחשבות שווא של יחס: מתן משמעות מיוחדת לגירויים נייטרליים. למשל: "הקריין בטלוויזיה פונה אליי", או: "מכונית שנסעה ברחוב אותתה - זהו אות מאלוקים שאני דובר אמת!". ויקטור מיזאן, רוצחה של רחל לוין, לקה בסוג זה של מחשבות שווא, כאשר חשב שמעילה האדום הוא אות מאלוקים. להבדיל מאנשים אחרים שאינם לוקים במחלה הרואים אותות שונים או סימנים שונים באירועים שמתרחשים, החולים שבהם יעשו מעשים קיצוניים או ידווחו על גירויים משונים.
- מחשבות שווא סומאטיות: האדם משוכנע שיש לו בעיה גופנית כלשהי, ולא ניתן לשכנעו בטעותו. הדבר שונה מחולה היפוכונדריה אשר חושש שמא יש לו בעיה גופנית, אך אינו משוכנע בכך.
- מחשבות שווא של גַדְלות: האדם משוכנע שיש לו יכולות מיוחדות, אף על פי שלא הוכשר בתחום (כגון: הוא יכול להרצות במתמטיקה באוניברסיטה, אף על פי שלא הצליח להוציא בגרות במתמטיקה), או הוא משוכנע שיש לו תפקיד מיוחד (למשל: "אני שליח מטעם ראש הממשלה למשא ומתן עם סוריה"). סינדרום ירושלים הוא דוגמה למחשבות שווא כאלה.
- מחשבות שווא ביזאריות הן בלתי סבירות לחלוטין, אינן מובנות על ידי בני הרקע התרבותי והחברתי של החולה, ואינן נובעות מחוויות רגילות של חיי היום יום. האדם משוכנע בעובדות שאינן יכולות להתקיים במציאות, לא לגביו ולא לגבי אף אחד. למשל - "אני בן של חייזר", "אני דוד המלך", "בגב שלי זוג עיניים. הן מאפשרות לי לראות את המתרחש מאחור מבלי להפנות ראש או להסתובב".
עם מחשבות שוא ביזריות נמנות האמונות ב"גניבת מחשבות" על ידי מישהו או "החדרת מחשבות" על ידי מישהו, או מחשבות שוא של שליטה - להיות נשלט ומופעל מרחוק על ידי גורם חיצוני.[6]
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרופ' אברהם ויצמן, ד"ר מיכאל פוירובסקי, ד"ר ורד טל - סכיזופרניה, פרולוג מוציאים לאור, ראש העין, 1999
- Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders Fifth Edition DSM-5, American Psychiatric Publishing, Washington DC, London, England 2013
- 1974 ,Max Hamilton (ed) - Fish's Clinical Psychopathology Revised Reprint, Wright, Bristol
- , Serge Triboulet, Mazda Shahidi - Nouveau Précis de Sémiologie des troubles psychiques, Heures de, France, Paris 2005